מאמנים אוהבים להגיד לכולם שהם יכולים לעשות כל דבר שהם רוצים. יש בזה משהו: אם אתם מוכנים להשקיע מאמץ אדיר, בהתמדה במשך שנים, אתם יכולים לעשות דברים שיפתיעו אתכם. דברים שהסיכוי שלכם להשיג היה נמוך מתכתחילה. עם זאת, שווה לדעת מה גודל האתגר שאתם לוקחים על עצמכם. מתי נטיות טבעיות מסוימות שלכם פועלות נגד המטרה. ואז תוכלו לבחור באופן שקול.
אם אתם שואלים את עצמכם – וכדאי לכם לשאול – האם כדאי לכם להיות שכירים או עצמאים? יש נקודה מרכזית שאני מציעה לבדוק.
הניגוד בין ציפיות חיצוניות לפנימיות
אפשר לחלק ציפיות לשני סוגים עיקריים:
- ציפיות חיצוניות: מה שאחרים צריכים, רוצים, מצפים ומבקשים מכם לעשות.
- ציפיות פנימיות: מה שאתם קובעים לעצמכם לעשות, מה שחשוב לכם, מה שאתם רוצים ומשרת אתכם.
תמיד יהיה ניגוד מסוים בין ציפיות חיצוניות לפנימיות. לבני הבית יש בלי סוף צרכים ורצונות. חברים, משפחה, קהילה. השאלה היא, האם אתם יכולים ומצליחים לשמור על הקו שלכם?
האם אתם יכולים לעשות ספורט לבד?
האם אתם יכולים לעשות כושר כמה פעמים בשבוע לבד? לצאת לריצה לבד? לעשות פרויקט שהחלטתם עליו, מההתחלה ועד הסוף – לבד? בלי שמישהו מצפה או מחכה לזה? אם כן, אתם יכולים להענות לציפיות פנימיות. לפי החלוקה של גרטשן רובין ל – 4 נטיות, אתם שייכים לשתי הנטיות שיכולות לעשות את זה (Upholders, Questioners), ויחד הקבוצה הזו מונה כ-30% מהאנשים.
לקבוצה הזו מתאים להיות עצמאים, לטעמי. עצמאי צריך כל הזמן לנהל את עצמו ואת המשימות שלו, אל מול דברים שלא הולכים, או הולכים לאט, ואל מול זה שלעולם החיצוני יש דרישות מתחרות, כל הזמן. הילדים שלכם רוצים שתעשו הכל עבורם. בני הזוג, בעומק ליבם, היו רוצים שתעשו את כל עבודות הבית. האם אתם מסוגלים לעמוד בזה?
אם אתם נענים לציפיות חיצוניות
הקבוצה שהכי קשה לה להיות עצמאים הם מי שנוטים להענות לציפיות חיצוניות (אצל רובין: Obligers. עוד על הקבוצה הזו). אם אתם כאן, אתם נענים בקלות ובטבעיות לציפיות חיצוניות, וקשה לכם להענות למה שאתם קובעים לעצמכם, למה שהחלטתם. הצרכים של אחרים נכנסים מתחת לעורכם, ולא משאירים מספיק מקום לצרכים או לכוון שלכם. אם הבן שלכם רוצה שתבלו איתו, ולכם יש פרויקט שחשוב לו (אך לא חשוב לאף אחד אחר, אין שום בוס או לקוח על הראש) – תתקשו מאוד לסרב לילד ולשבת על הפרויקט? זה יהיה גם עם לקוחות. לקוחות מסוימים ירצו מכם עוד ועוד, בלי לראות אתכם, ואתם תתקשו להציב גבולות. אתם עלולים לשרת אותו בלי סוף, בתקציב נמוך, ולא להצליח להרים את שאר העסק שלכם.
אם אתם בקבוצה הזו, אני מציעה לכם שיהיה לכם שותף, טוב, צמוד, שמנהל ומוביל (מכל נטיה אחרת, רק לא כמו שלכם) – או להיות שכירים.