יכול להיות שכבר מהילדות הרגשתם שונים מאחרים. אולי היתם חכמים יותר, אולי היה לכם דמיון מפותח בצורה קיצונית. התעניינתם במדע לפני ילדים אחרים, ידעתם לזוז, לרקוד או שהיה לכם כשרון ספורטיבי שלא היה לאחרים. היתם שונים.
לא רק שהיתם שונים, סביר להניח שלא קיבלתם שיקוף נכון של המצב. סביר להניח שההורים שלכם – אם הם בכלל קלטו את המצב – פחדו להגיד לכם משהו כמו
כן, אתם באמת יותר חכמים מרוב הילדים
או יותר סקרנים או מבינים. הם לא רצו שתתנשאו או שתרגישו שונים. אבל אתם הרגשתם שונים, ואכן היתם שונים, ובמידה מסוימת נשארתם לבד עם זה.
אם כך אתם מרגישים, אני רוצה לאשר את זה. נכון. היתם שונים.
מי יכול לענות לכדורים שלכם
דבר שני, יתכן שלא היה לזה הרבה מענה. אם היתם חכמים מילדים אחרים, לא היה לכם עם מי לדבר על מה שעניין אתכם. היתם צריכים להסתיר את מה שאתם יודעים, ולהוריד את עצמכם לרמת השיחה המקובלת. ברור שאני קצת מדברת על עצמי בילדות. לי היה עוד משהו – מאוד התלהבתי מהרבה דברים. למשל, מאוד אהבתי לשחק עם חברות. היו לי חברות שאהבו לשחק איתי, אבל הרבה פעמים הרגשתי שאני מתלהבת יותר מהן. זה כאב עמוק ועתיק שיש לי.
איך פגשתי את אוולינה
יום אחד בכיתה ב' פגשתי בהפסקה ילדה מהכיתה המקבילה בשם אוולינה. קבענו שנפגש לשחק אחה"צ – בשעה 4 ליד המכולת של רפי. יש שם ברזלים. נפגש שם, נלך אליה ונשחק. המכולת הזו היתה כמה צעדים מהבית שלי, ועוד כמה צעדים מהבית שלה.
בשעה רבע ל – 4 התקרבתי לעבר המכולת. כמובן שהקדמתי, כי התלהבתי. זו מי שאני. ואז, מרחוק, ראיתי על הברזלים רגליים מתנפנפות. אוולינה כבר חיכתה לי שם. אני זוכרת עד היום – שלא האמנתי. לא האמנתי שמצאתי חברה שהתלהבה לפגוש אותי עוד יותר ממה שאני התלהבתי. היא כמוני. היא רצתה להיות בזמן ולכן היא הקדימה, אפילו שזה רק כמה צעדים מהבית שלה. סוף סוף הרגשתי שיש לי מענה.
הדימוי שאני חושבת עליו היום – אם אתם מגישים או חובטים בטניס, האם מישהו שם יכול לקבל את הכדור הזה שלכם? האם מישהו יכול להמשיך לשחק איתכם את המשחק? או, כמו בכל כך הרבה מצבים, שהכדורים שלכם ושלי נפלו על הרצפה. אנשים אחרים וילדים אחרים לא היו יכולים לענות להם.
גם היום אתם צריכים אנשים כאלה
חשוב להבין שזה היה מצב אמיתי, וגם היום סביר להניח שזה מצב אמיתי. אתם צריכים אנשים מתאימים להיות איתם. אם חשובה לכם איכות הסביבה בקיצוניות, אתם צריכים אנשים סביבכם שהם בראש שלכם. שמסכימים איתכם. שגם הם רוצים לעשות משהו לגבי זה.
אם אתם רצים, ואוהבים לרוץ מהר מאוד, הגישה המקובלת של רוב הרצים החובבים לא מתאימה לכם. אנשים כמוני אומרים, צריך לרוץ באיזה קצב שרוצים, העיקר ההנאה… לא. אתם צריכים סביבכם אנשים שמנסים להגיע לתוצאות מדהימות.
אתם צריכים להתאמץ לחפש את האנשים המתאימים, שנותנים מענה לחבטות שלכם. האנשים שאיתם אתם יכולים להיות עצמכם עד הסוף. you can let your hair down. אתם לא צריכים להעמיד פני רגילים. אתם יכולים להגיד את מה שאתם רוצים עד הסוף.
זה יצור לכם חיים טובים.
החזירים של צ'רצ'יל
צ'רצ'יל מצוטט:
אני אוהב חזירים. כלבים מסתכלים עליך מלמטה למעלה, חתולים מסתכלים עליך מלמעלה למטה, וחזירים מסתכלים עליך בגובה העיניים. לכן אני אוהב חזירים.
אני קוראת לאנשים כאלה, שבתחום מסוים הם ברמה שלנו, בראש שלנו, שייכים לעולם שלנו – חזירים. באופן בסיסי אני אוהבת את רוב האנשים, זו אני – אבל אני צריכה סביבי לפחות כמה חזירים. שאיתם אני יכולה לבטא את עצמי עד הסוף. גם כשזה קיצוני. גם כשאני חרוצה באופן קיצוני, או חופרת בתחום מסוים באופן קיצוני. אני צריכה אנשים סביבי שמעריכים, מבינים ויכנסו איתי לדיונים על זה. הגיוני שבתחומים שונים יהיו אלה אנשים שונים.