אשמה היא מסוג הרגשות המסובכים.
היא פוגעת בכולם, לא עוזרת לאף אחד, ולפעמים קשה מאוד לצאת ממנה. זה מרגיש כאילו אנחנו לוקחים אחריות בכך שמרגישים רע.
אני מרגיש רע, הנה, אני אחראי.
הנסיון שלי הפוך. אם אתם לוקחים אחריות באמת – בצורה פשוטה וגלויה, על מה שעשיתם בדיוק, על מה שהיה החלק שלכם בסיפור הזה – בלי האשמות לצד השני מדוע עשיתם את זה – מפלס רגשות האשמה יורד. יורד הצורך גם לעצמכם וגם לצד השני לתקוף אתכם בצורה כוללת.
זה דורש להכיר בכך שעשיתם בחירות, זה לא נכפה עליכם גם אם היו לכם סיבות טובות.
בעצם אם אתם מרגישים כל כך רע, כנראה שעוד לא לקחתם אחריות.
קטע שכתבתי על עקרונות לפרידה טובה – עניין האחריות הוא רק אחד מהם.