לשחות בגלים של החיים

לשחות בגלים של החיים

אם ניסיתם פעם לעבור משחיה בבריכה לשחיה בים, גיליתם שבים יש גלים. הגלים לא תלויים בתפיסה שלכם, בפרשנות המעצימה או לא מעצימה שיש לכם כלפי החיים, הם לא "תחשוב טוב יהיה טוב". אתם יכולים לחשוב מה שאתם רוצים. אני גם לא יודעת אם צריכים או לא צריכים להיות גלים בים, אם זה הכי טוב שיכול להיות ("הכל מדויק… קורה מה שצריך לקרות…"), והטבע אינו הוגן. אבל יש גלים בים. ואי אפשר להתעלם מהם. הם משפיעים עלינו.

בהתחלה שחיה בים היא כאוטית

אם תנסו לשחות בים (הרכיבו  משקפת ונסו – זו חוויה נהדרת) תגלו שהגלים מאתגרים. בפעמים הראשונות שנכנסתי לים לשחות, לא ידעתי מה לעשות עם הגלים. היה כיף, אבל התקדמתי מעט מאוד. החוויה הכי טובה בשבילי בשחיה בבריכה היא הסנכרון של הנשימה עם התנועה. זה תענוג. פה לא היתי מסונכרנת בכלל. אני גם אוהבת לנסות לדייק עם התנועה. להרגיש אותה לכל האורך. פה לא יכולתי לעשות את זה. הרגשתי כאוס. חשבתי שככה זה שחיה בים.

בפעם ה – 20 בערך, משהו השתנה. ממש שחיתי. הגוף שלי ידע לעשות את זה. הרגשתי שאני סוף סוף מסונכרנת עם הגלים. הגלים לא השתנו. להיפך, זה היה יום סוער למדי. אבל החוויה שלי איתם היתה שונה. אני היתי שונה.

גלים בחיים הם מציאותיים

בחיים יש גלים. מציאותיים. אנשים סביבנו עושים דברים. דברים קורים. יש גם גלים פנימיים. מבנים רגשיים שהם עמוקים ביותר, מהילדות שלנו, מהתינוקות. לקרובים אלינו יש מבנים רגשיים משלהם. את זה אימון אישי או כל תהליך אחר לא יכולים לשנות (או, לאט מאוד).

מה התפקיד שלנו?

אבל יש הרבה שיכול להשתנות. וזה כבר מאוד קשור לתפיסה שלנו. אני חושבת שבערך סביב גיל 40 אנחנו מתחילים להיות יכולים להכיר בגלים האלה, להכיר בתפקיד שלנו לנשום איתם – ובחוסר היכולת שלנו לשנות הרבה מהם. בזבוז אנרגיה. אם ההורים שלנו ישתנו או לא, אני לא יודעת. זה תלוי הרבה ברצון שלהם, ולא תמיד יש להם רצון כזה. אבל מתישהו אנחנו מתחילים לראות אותם כאנשים בפני עצמם. לא אלוהים. לא מקור כל האושר והכאב בחיינו. הם יוצרים גלים, זה כן, אבל אנחנו יכולים לנשום. להזדקף. לעשות את מה שאנחנו עושים, בלי לבקש אישור על כל צעד ושעל. יש הורים שלעולם לא יוכלו לתת אישור. או שהם נותנים אישור בדרכם, והדרך הזו לא מספקת אותנו.

יש אנשים שיש להם גלים סוערים במיוחד

המבנים הרגשיים שלנו יוצרים גלים . יש אנשים שהגלים שלהם סוערים (הרבה פעמים זה יהיה טיפוסי 4 באניאגרם… תקראו טיפה…). יש להם הרבה דרמה. ups and downs. ומתישהו לומדים לקבל את זה. לא להלחץ מכל ירידה, ולא לנסות להאחז בעליות. ליהנות מהעליות, ולנשום בירידות. ללמוד מהן. יש שם משהו פנימי שצועק חזק. להקשיב ולהשאר יותר ויותר יציבים.

ומתישהו אתם מגלים שאתם שוחים.
עוד על המתישהו הזה. על הפתאומיות של השינוי, לפעמים. שינויים הם לא ליניאריים.

ו… חלק מהגלים לא קיימים

אגב, חלק מהגלים שלכם לא קיימים. הם רק תגובה רגשית שלכם או רק תפיסה. אנשים לא עושים דברים "לכם". הם עושים דברים. עוד על זה. וכשאתם מתחילים להבין את זה, הים עצמו משתנה. שזה בכלל כיף.

אם יש לכם את הספר שלי אז אתם יכולים לקרוא על זה בעמ' 12 ולעשות את התרגיל.

איך אני יכולה לעזור אישית

היי, אם כבר הזדמנתם לאתר שלי, יכול להיות שאני יכולה גם לעזור. למשל:

  • להבין יותר טוב את הגלים שלכם. מה אמיתי, מה לא אמיתי
  • להבין מה החלקים שכדאי להשלים איתם ומה יכול להיות מטרה טובה לשינוי
  • ללמוד לשחות עם הגלים שלכם, ולקדם את מה שחשוב לכם
  • ועוד. כמובן

רוצים עוד?

רוצים לקבל את החומרים הכי טובים שלי בנושאי התפתחות אישית?
כווני חשיבה חדשים ודחיפה עדינה קדימה. כאן מזמינים:

 

 

אולי יעניין אותך גם: