מהי עדינות

מהי עדינות

מילים מסוימות תמיד הילכו עלי קסם. במילים יש כל כך הרבה. יש להן צליל. יש להן משמעות. יש את השילוב של צליל ומשמעות. יש להן הקשר. לפעמים פיזי. ואז הן מכילות גם זכרון. של מגע. של ריח. של צליל מסביב. מגיל מסוים יש להן איות. המילה הראשונה שאני זוכרת שאהבתי היא explain. אמא שלי היתה אומרת משהו שלא הבנתי, והיתי מבקשת ממנה: explain. ויושבת עליה (הנה הזכרון) והיא היתה מסבירה לי בסבלנות. נהניתי מההסבר ומהמגע איתה, ומזה שכל זה הצטרף למילה explain. אהבתי גם את הצליל של ה ex בתוך המילה הזו.

מאז צברתי אינספור מילים שאני אוהבת, אחת מהן – עדינות.

המרצה בטכניון שהציע – בעדינות

המילה הזו מתקשרת לי לאבי, ולכל המהות שלו, אבל הזיכרון הברור הראשון של ההתאהבות שלי בה הוא משיעור מתמטיקה בטכניון. נדמה לי שזה היה בתחילת השנה הראשונה. זמן לא קל בכלל. הכל חדש וקשה. אנחנו יושבים בהרצאות במצב הישרדותי. ואז המרצה פתר משוואה על הלוח, ושאל אותנו מה יהיה הצעד הבא. מישהו הציע צעד, והמרצה אמר, רגע, צריך פה עדינות. ברגע הזה התאהבתי במילה, וגם בו. עדינות… כמה יפה. צריך ללכת פה לאט, הוא הוסיף, הנה, שימו לב לזה… והסביר משהו. היינו צריכים להסתכל יותר בתשומת לב על מה שקורה שם. זו העדינות. לא לירות מהמותן. לא להיות אגרסיביים. לא לעשות את הפשוט והברור.  להאט. להתבונן היטב. לראות מה קורה מתחת לפני השטח. ואז לפעול. לפעול קטן. מדויק. עדין.

"עדין" – odin – זה גם המספר 1 ברוסית. רק דבר אחד. עדין.

איך להבין תינוק

 שנים אח"כ היתה לי תינוקת. ואז גיליתי עוד עומקים למילה "עדינות". עם תינוקות אין "פתרונות ספר" ברורים. איך להבין תינוק? איך לטפלבו? מה לעשות איתו? צריך כאן עדינות. הקשבה. תשומת לב. לתת לפתרון להגיע מהבטן, מהגוף. מהתינוק ומאיתנו יחד. אי אפשר לפעול חזק ומהר, זה יסב נזק. איי אפשר להחליט על מדיניות גורפת ולפעול לפיה. זה לא יהיה מדויק. צריך לפתח עוד ועוד עדינות.

איך לטפס על סולם

בשלב הבא אני זוכרת את עצמי עם שני ילדים, מטפסים גבוה גבוה בגן השעשועים, עד למעלה. מעבר למה שלרוב מותר לילדים. הם הגיעו לשם כי סמכתי עליהם. הם כבר הדגימו את היכולת שלהם. היכולת להיות מרוכזים. לשים לב למה שהם עושים עם הידיים והרגליים שלהם. להיות קשובים. נוכחים. בזמן שילדים אחרים קיבלו קריאות של "תזהר, אתה תיפול", אני זוכרת את עצמי מנחה: pay attention… hold on well… שוב, עדינות.

בת הדודה של עדינות היא רכות. בעברית זה רך (מילה רכה), רכות, ובאנגלית זה עוד יותר מסולסל ונעים – softly. לימדתי את הילדים שלי, speak softly to me.

מה שמפריע לי באימון קלאסי

מתישהו התחלתי להבין מה אני לא אוהבת בגישת האימון הקלאסית. היתה חסרה לי עדינות. בתור אדם שבאופן טבעי הוא חסר גבולות כמעט (לקח לי המון שנים בכלל להבין את פירוש המילה), זה לא הפריע לי. כאשר העירו לי ואפילו נזפו בי, הורו לי ואפילו ציוו עלי, כאשר הציגו תפיסות כעובדות ואפילו כאמיתות, כל זה הרגיש בסדר בשבילי. אבל כעבור שנים התחלתי להכיר בכך שזה הזיק לי (אולי במיוחד לי). קיבלתי דחיפות חזקות מדי ללכת בכוונים לא מתאימים. ללא עדינות, אין מספיק תשומת לב למה שקורה, ואז הכוח מופעל בצורה לא מדויקת. ללכת חזק בכוון לא מדויק – זה נזק.

דבר ראשון, היתי צריכה לעזוב את הסביבה הזו. רק לנוח מזה, להתרחק. לא יכולתי עדיין להבין מה חסר בגישה הזו של האימון, ומה יהיה יותר טוב. כעבור כמה שנים התחלתי להבין מה חסר, עדינות, ולהתחיל ללמוד ולהבין איך לשלב אותה בתוך התפתחות אישית ואימון.

תנועה קדימה – בעדינות

היום אני עובדת הרבה עם גישת ה"התמקדות". זו הגישה העדינה ביותר שאני מכירה. כשאני כותבת את זה יש לי גלים נעימים בבטן התחתונה. כמה אני אוהבת להיות עדינה עם אנשים. כמה אני אוהבת ללמד אנשים להיות עדינים עם עצמם. כמה אני אוהבת להכיר לאנשים את הקסם הזה. של מה שקורה כאשר אנחנו קשובים לעצמנו, מתבוננים ברכות, באמת רכים עם עצמנו. כמה בהירות אנחנו מגלים שם. כמה רצון. וכוח. ושמחה. ותנועה קדימה. באופן טבעי. בדיוק. בעדינות.

כתבתי ספר על זה

איך להשתמש בעדינות עמוקה כדי להזיז נושאים בחיינו קדימה, לכוון הנכון. הספר מלא בסיפורים, הסברים ותרגילים פרקטיים.

 

אולי יעניין אותך גם:

  • גמישות רגשית, קצת כמו פיזית, זו יכולת לנוע בין רגשות שונים בלי להתקע. יכולת מדהימה.

  • להדחקה יש כוח פרקטי וגם מחיר רגשי כבד. מהו, ועל הכוונים לצאת ממנה.

  • התמכרות כוללת מרכיב פיזי, ושני אלמנטים רגשיים שונים. רלוונטי לסיגריות, שוקולד, פייסבוק, הכל.