בעיות עם אימון אישי וכל סוג של שיחות אישיות

יש מספר בעיות עם אימון אישי, וטכניקת ההתמקדות, או עבודה בקבוצה, יכולה לפתור אותן.

אימון אישי נגמר בסוף.

אימון עולה כסף, והוא עניין די יקר לחלק מן האנשים. אימון יכול להיות נפלא ולבנות יכולות אישיות מעולות, אך בסופו של דבר – מחליטים שלא רוצים להמשיך לתקצב אותו, או להשקיע את הזמן הזה מדי שבוע. ואז מה? אימון הוא כמו ספורט, או אוכל בריא. הוא נותן תועלות ארוכות טווח, אך אי אפשר להשוות את המצב שלנו כאשר אנחנו מתרגלים ספורט כמה פעמים בשבוע, למצב שבו הפסקנו לתרגל לפני שנה. נכון, כנראה שנהיה בריאים יותר לכל חיינו אחרי כמה שנים של ספורט – אבל פחות מאשר בתקופת התרגול. ומה לעשות, שיש נושאים שדורשים עבודה של שנים? זה כמו ליישר גב עקום. זה יכול לקחת שנים. כך גם לגבי בניה של בטחון עצמי או זוגיות פורחת.

מה לעשות, שיש נושאים שדורשים עבודה של שנים?

הפתרון: טכניקה שאפשר להמשיך איתה ללא תשלום

בספורט, אנשים רבים, אחרי מספר שנים של תרגול, מתחילים לתרגל גם באופן עצמאי. מתרגלים יוגה על השטיח בבית, יוצאים לריצה או הליכה, או יוצאים לרקוד עם חברים. אנחנו לא מוגבלים רק לשיעורי ספורט בתשלום. אפשר לעשות דבר דומה עם התמקדות. לומדים בקורס, או מהספר שלי, את הטכניקה, ואז ממשיכים לתרגל אותה עם שותפים לתרגול, בחינם ובזמן שמתאים לנו. התרגול הוא סוג של חשיבה או שיחה ממוקדת על נושא שמטריד אותנו, או שאנחנו רוצים לקדם, שיחה שעוזרת לנו להבהיר את מה שמפריע לנו, ומה שאנחנו רוצים, ולעזור לנו להתקדם לשם. אפשר להמשיך שנים בחינם. כמה שאנחנו צריכים, ללא הגבלה.

אימון קלאסי מתקשה עם מטרות כלליות או מעומעמות.

אימון אישי קלאסי עובד במיטבו כאשר יש מטרה מוגדרת, וקצרת טווח. רוצים לסיים כתיבה של ספר או תואר, רוצים להביא לקוחות לעסק… מצוין. בואו נתכנן משימות ויעדים, ונתחיל לבצע. תוך זמן קצר דברים יזוזו, וזה בפני עצמו יצר משוב חיובי נפלא. אימון כזה יכול להיות קצר ומלא תועלת. אבל מה עושים אם רוצים יותר בטחון עצמי? לא לצעוק כל כך הרבה על הילדים? אם מרגישים מתוסכלים בעבודה? אז כן, יש תרגילים שאפשר לתת באימון, ואפשר להגדיר מטרות קטנות, ואפשר לעשות סיעור מוחין לגבי נושאים מורכבים. בהחלט, וזה יכול להיות טוב. אבל יש אופציה שהיא לטעמי טובה יותר.

הפתרון: לעבוד ברמה יותר עמוקה, ומתמשכת

הנושאים הגדולים ביותר בחיינו לא מוגבלים רק למחשבה, לרציונל. אנחנו לא צועקים על הילדים כי זה הגיוני. אנחנו לא דוחים טלפונים חשובים חודשים בגלל שזה מה שיקדם אותנו. יש לנו תחושה לא טובה בפנים, של כעס, של פחד, שאנחנו לא מספיק טובים. זו תחושה, זו לא רק מחשבה. עם תחושות אפשר לעבוד היטב בעזרת התמקדות. לפגוש אותן ישירות בגוף, היכן שהן נמצאות, ולא רק בראש. התמקדות אפשר לעשות במסגרת אימון אישי, במפגשים אישיים, או בקורס.

התחושה הפנימית שלנו היא לא תמיד רציונלית

אימון יוצר עולם סגור של שני אנשים בלבד

לפני מספר חודשים הזמינו אותי לפגישה בחברה גדולה, כדי לבחון אפשרות שאאמן את סוכני המכירות שלהם. אני זוכרת שצעדתי במסדרון המפואר, וחשבתי לעצמי: מה אני עושה פה? המקום שלי הוא על הספה שלי, עם אדם אחד, או מול הסקייפ. מרוכזת כולי במתאמן. קצת כמו יקום פרטי קטן. חשתי בהבדל בין עולם האימון שהוא אידיאלי במידה מסוימת, לבין המציאות, שהיא מורכבת. באימון נוצר עולם מיוחד ונפלא, אך סגור. מצומצם במידה מסוימת. לא ממש חלק מהעולם האמיתי. זה גם יתרון, כי בעולם הזה יכולות להווצר תובנות משמעותיות ושינויים גדולים. ובכל זאת, יש פה ניתוק מסוים מהמציאות.

הפתרון: עבודה בקבוצה קטנה

אימון בקבוצה יוצר עולם עשיר של מפגשים בין אנשים. בין כל משתתף לבין המנחה, ובין המשתתפים לעצמם. יש קורסים שבהם רוב העבודה היא בזוגות ויש קורסים שבהם יש דינמיקה קבוצתית. בקורס חווים הכל: קשר נפלא עם אנשים חמים ותומכים, "תקל" שנוצר פתאום עם משתתף אחר – ואז נפתר, חוסר בטחון בקבוצה שצץ פתאום ואפשר לתת לו מענה, רעיונות חדשים שמגיעים כאשר אדם אחר משתף, ועוד הרבה. גם כאן נוצר עולם קטן, תומך ומאפשר, אך העולם הזה עשיר יותר מאשר בעבודה אישית.

אימון יוצר יחסי סמכות (אפילו שמנסים לא לעשות את זה)

אני מאוד מאוד לא אוהבת סמכות. מבחינתי, אין לאדם אחד סמכות לומר לאדם אחר מה לעשות בחייו. גם לא אם הראשון הוא פרופ' בהרווארד, והשני הוא נער ביצות מברזיל. גם לא אם הם הורה וילד. אני משתדלת שהאימון יהיה חף מסמכות, אך, בפועל, לפעמים נוצרת מידה של סמכות (קטנה, אני מקוה…).

לדעת להוביל את התהליך שלנו באופן עצמאי

הפתרון: עבודה עצמאית

בקבוצה זה קיים עוד פחות מאשר בעבודה אישית. בקבוצה, הרבה מן העבודה היא עצמאית. אני מדריכה לפני, ואחרי, ואנשים מספרים איך זה היה ומקבלים עוד הדרכה – אך הרבה מהעבודה הוא עצמאי, בזוגות או כל אחד בעצמו. זה בסיס מצוין לחיים. אנחנו מובילים את עצמנו. אנחנו בונים את הדרך שלנו. זה גם מעולה למאמנים ולמטפלים, שלומדים להוביל תהליכים – קודם כל את זה של עצמם.

אז אימון אישי הוא לא טוב?

אימון אישי הוא נפלא, ויש לו תוצאות נפלאות. אפשר לפתור את רוב הבעיות האלה גם בתוך אימון אישי. למשל, לבעיות עמוקות אפשר להמשיך הרבה זמן, ולעבוד לאט לאט ולעומק עם התמקדות. אפשר לקחת שנה לנושא של בטחון עצמי (מספר אנשים עשו זאת איתי), למה לא? זה לא יקר יותר מאשר חופשה בחו"ל, ויכול להוסיף לחיים הרבה יותר.

מתי אימון אישי עדיף?

  • כשיש מטרה מאוד מוגדרת, שרוצים להגיע אליה בזמן קצר, בלי להשקיע הרבה משאבים מסביב. כמו למשל לסיים תואר בזמן קצר, בלי להעמיק בכל נושאי חיינו
  • כשיש חוסר בטחון או ביישנות גדולים מאוד, שמרגישים שלא נצליח בכלל למצוא את מקומנו בקבוצה. במקרה כזה אציע לשלב "התמקדות" באימון.
  • כשיש תקציב מאוד מצומצם, ורוצים להפנות אותו לשיחה אחת ממוקדת או שתיים, בלבד.
  • כשהנושא הוא מאוד ספציפי ואישי, ואנחנו רוצים להיות מאוד ממוקדים בו ורק בו. כמו למשל מנהלים שרוצים לדבר על בעיה מאוד מסוימת בתוך הצוות, או בעיה מאוד יחודית עם הילד.
  • כשהאדם הוא אישיות ציבורית שלא מוכנה להחשף בקבוצה, אפילו קטנה.

אפשר ללמוד ולתרגל עם חברים

כתבתי ספר שיאפשר לכם את זה, אני מקווה. ללמוד (לפחות לרמה מסוימת) את הגישה הזו של התמקדות, ויש פה הדרכה לתרגל לבד ואפילו עם חברים. אתם יכולים לקרוא את הספר יחד עם חבר ולעבוד בעזרתו על הנושאים האישים שלכם. אנשים עושים את זה ומספרים לי על תוצאות נהדרות. 

 

אולי יעניין אותך גם: