ניסוי על הסיבה לרגשות

ניסוי על הסיבה לרגשות

אנחנו לא יודעים למה אנחנו מרגישים רגשות מסוימים.

אני משוכנעת בזה.

אנחנו מרגישים משהו, ללא ספק. עצבות, עייפות, כעס, יאוש, וגם – שמחה, התלהבות, אהבה פיזית…

ובמקביל יש לנו הסבר – לרוב משכנע ביותר – מדוע אנחנו מרגישים ככה: אני עייפה כי נמאס לי מהעבודה הזו. אני מיואשת כי הילד לא מכין שיעורים. אני מתלהבת כי לקוח שילם או כי יש לי רעיון טוב.

הרגשות וההסברים שלנו לגביהם

קודם כל, שווה לדעת (או להזכר) שהרגשות וההסברים שלנו מיוצרים במקומות מאוד שונים במוח. אלו מערכות שונות. יש לנו אזורים שאחראיים על יצור של רגשות, ואזורים אחרים שהם מילוליים, מסבירים, מתארים. הרגש נוצר קודם. ואז מגיע ההסבר שלנו, ״אני מרגישה ככה כי…״

הניסוי עם הקלפים

זוכרים את הניסוי שמלקולם גלדוויל מתאר בספר ״במבט ראשון״ (Blink)? אנשים משתתפים בניסוי שבו הם מושכים קלפים מ – 3 ערימות שונות. אם יוצאים קלפים גבוהים הם מקבלים כסף, נמוכים – משלמים. החוקיות של 3 הערימות לא ברורה במבט ראשון, אבל אחרי כמה עשרות סיבובים רוב האנשים יודעים לומר שערימה A מוצלחת, C גרועה, ו – B בינונית. לחשיבה הרציונלית שלהם לוקח די הרבה זמן לעלות על המתכונת. אבל מסתבר שאחרי די מעט סיבובים, הגוף של אנשים כבר מגיב. מצמידים אליהם אלקטרודות ואלה קולטות שהזיעה והדופק שלהם משתנים כשהם ניגשים לערימה C המסוכנת. אני לא יודעת אם הם הרגישו רגשות או לא. יכול להיות שהם לא שמו לב לעצמם. אני מאמינה שאם הם היו שמים לב לעצמם, לנשימה שלהם, למה שקורה בגוף שלהם, לרגשות שלהם, הם היו מתחילים לנצח במשחק הרבה יותר מהר.

מידע חדש ומעניין

אז זה הדבר הראשון שרציתי לומר. קורים תהליכים במוח (תחושות הגוף – מורגשות במוח…) שאנחנו לא ערים להם, ויש שם הרבה מידע שזורם. וללמוד להיות ערים לתהליכים האלה הוא הרחבה של היכולת המחשבתית שלנו. זה לנצל סוג אחר של חשיבה, בעצם, שהוא מהיר יותר, עמוק, אולי פחות רציונלי – אבל אפשר לבדוק אותו אח״כ בכלים רציונליים. אחרי ששמענו. אלו לא דיבורים בעלמא – זו טכניקה נרכשת ואפילו לא מורכבת, אבל דורשת תרגול (מלמדים את זה בקורסי ״התמקדות״ וגם בספר שלי).

דוגמא – חוסר התקדמות והתחושה שלה

אבל יש פה עוד משהו. אנחנו שבויים בהסברים מסוימים לרגשות שלנו, וזו מלכודת מחשבתית. היום קיבלתי דוגמא. כבר כמה שבועות שבהם חזרתי לשחות, זה עושה לי תחושה פנימית מאוד טובה, שמחת חיים מיוחדת ששמורה למצב פיזי ממש טוב. ואז עכשיו היו שבועיים שבהם היתי קצת מקוררת, וכדי להיות יכולה להמשיך לעבוד – ישנתי די הרבה, ולא שחיתי. מצב הרוח שלי היה די גרוע. הטריד אותי נושא שחשבתי עליו בחודשים האחרונים אבל עכשיו הוא רבץ עלי הרבה יותר. זה קשור להתקדמות שלי. אני מאוד אוהבת לאמן, היומן שלי שלי מלא, אני גם מלמדת הרבה דרך הרשת ואפילו לחו״ל יש לי כמה הזמנות השנה – אבל כל זה, למרות שהוא מאוד כיפי וטוב ועוזר – אלו הם דברים שאני יודעת בוודאות שאני יכולה לעשות. לא יודעת איך בדיוק זה יקרה, אז יש סקרנות ועניין, אבל זה לא אתגר גדול בשבילי. אז זה מפריע לי שאני לא יודעת לאיזה כוון לזוז. רציונלית אני יודעת שאני פועלת נכון. אם אני לא יודעת לאן לזוז אני לא צריכה לזוז סתם. אני צריכה לחכות ולתת לזה להווצר. להכיל את זה שלא פשוט לי כשאין כוון. אבל רגשית בשבועיים האחרונים זה הפך למאוד כבד. ושאלתי את עצמי האם זה קשור לזה שלא שחיתי, אבל אני הרגשתי שהסיבה לרגש היא הנושא.  והיום אמרתי לעצמי – לחזור לשחות דחוף. ושחיתי. ויצאתי מהבריכה והרגשתי מעולה. ממש. חזרתי לעצמי. שום דבר בנושא שלי לא נפתר, אבל אני מרגישה מצוין ומרגישה שאני בהחלט יכולה להכיל את זה ולחכות.

אז ההסבר לא היה נכון

אז צחקתי קצת על עצמי. הנה נפלתי במלכודת שאני יודעת לסמן אותה לאחרים מצוין. המלכודת המחשבתית של מה הסיבה לרגש. הסיבה לא היתה הנושא שלי. הסיבה היתה שהיתי במצב פיזי לא טוב. ההסבר היה הנושא, אבל ההסברים תמיד ניתנים בדיעבד והם הרבה פעמים שגויים. בשביל להרגיש טוב אני צריכה להיות במצב פיזי טוב. והנושאים? הם באים והולכים ונחמד לקדם אותם אבל הם לא באמת יוצרים מצב רגשי שונה.

מה עושים עם זה?

אז מה הסיבה לרגשות מסוימים שלנו? מן הסתם לא מה שאנחנו חושבים. מה עושים עם זה? אני אישית חושבת שהרבה מאוד קשור להתנהגות הפיזית שלנו ממה שחושבים. שרגשות יותר מסמנים מה שלומנו פיזית (פעילות פיזית, אוכל טוב או רע, שינה, בילוי בחוץ) מאשר לנושאים שלנו. ואם כן רוצים לבדוק את הנושאים שלנו, אז את העמוקים יותר. זה לא באמת כי הילד לא הכין שיעורים, זה יותר על הכוון שלי בחיים, או על הקשר איתו. למשל. כמעט לכל אורך הספר אני עובדת איתכם להבין מה הבסיס לנושאים שאתם עובדים איתם (פרקים 2, 5,6).

רוצה עוד?

רוצה לקבל את החומרים הכי טובים שלי בנושאי בריאות ואנרגיה?
כווני חשיבה חדשים ודחיפה עדינה קדימה. כאן מזמינים:

אולי יעניין אותך גם: