מה הערך של להסתכל על ספורטאי אולימפי, לשמוע חתן פרס נובל מדבר, לשמוע נגינת כינור של נגן עולמי? או לראות מורה ליוגה מתייצב על הידיים באמצע החדר?
⭐משיכה. אנחנו מזהים למה אנחנו נמשכים. זה שיקוף של עצמנו. ראיתי שגבר זכה בתחרות אכילת המבורגרים, אכל 50 בשעה. זה לא עשה לי כלום. אין לי משיכה לזה. אבל ראיתי את המורה שלי ליוגה עומד על הידיים, בנינוחות, ללא דרמה, נושם רגוע. זה סימן לי לאן אני רוצה להגיע.
⭐למידה קטנה. מורה אדירה ל"פוקוסינג" (תרגול דומה למדיטציה אך מכיל שיחה) – סיפרה לי כבדרך אגב שהיא מתרגלת 4 פעמים בשבוע. זה הועיל לי. עד אז תרגלתי פעמיים ואז עברתי ל – 4, כמוה. מורה אחרת אמרה פעם, גם כן בצורה אגבית, שעבורה ללעוס לאט חשוב יותר מאשר מה היא אוכלת. גם זה השפיע עלי.
⭐השראה. משהו עמוק קורה אצלנו כאשר אנחנו נחשפים לגדולה. זה יכול להיות לא מילולי. בפיסיקה השראה היא: כשעובר זרם חשמלי בחוט אחד, נוצר זרם גם בחוט אחר שמונח לידו. זרם אחד משרה זרם שני. כשאני שומעת מוסיקאי גדול מנגן, משהו קורה אצלי. בדרך כלשהו אני הופכת לאדם פתוח יותר, קשוב יותר. וזה אולי הערך המרכזי של אלופים, של מנהיגים.
בד"כ אנחנו לא נוכל להגיע לאן שהאלופים הללו נמצאים. זה שילוב של מגוון עצום של נסיבות, בחירות ופעולות שהביאו אותם לשם (עוד על זה בספר המעולה של גלדוול – "מצוינים"). אבל אנחנו יכולים להיות לידם. לתת להם לשקף לנו משיכה, ללמוד מהם למידה קטנה, ובעיקר – לקבל השראה.
אגב, אלופים (במשהו) נמצאים בכל כוון סביבנו. הורים, אחים, בני זוג, ילדים (שלנו!), קולגה, בוס, שכן.