בתור סיכום קטן שלי של השנה הזו, הנה כמה דברים שלמדתי. גאה בזה שבגיל 41 המופלג-משהו, אני עדיין אוהבת ללמוד דברים חדשים.
1. לאכול בצ'ופסטיקס
ניסיתי המון פעמים, הסבירו לי, והראו לי, וזה לא עבד במשך שנים, עד שיום אחד זה כן עבד. לא חושבת שעשיתי משהו שונה. אבל מאז אני אוהבת מאוד לאכול בצ'ופסטיקס בכל הזדמנות.
2. לקלף סברס
יש איזה קסם בסברס. אולי בגלל הקוצים. אבל מעולם לא העזתי לקלף סברס בעצמי. באופן פרדוקסלי, מה ששיחרר אותי היה כאשר חברה אמרה שהיא קילפה לעצמה סברס ונתקע לה קוץ בלשון. מה עשית? שאלתי בחלחלה. כלום, ענתה, זה יצא לבד אחרי כמה שעות. אחרי זה אזרתי אומץ, שקיות על הידיים, סכין ומזלג, וקילפתי לעצמי קופסת סברסים. מעולה.
3. לרוקן את האינבוקס
מעולם לא חשבתי על זה. ברור שטיפוס כמוני לא צובר הררי מיילים. הם בתיקיות, אני מוחקת את רובם, ומסירה את עצמי מכל רשימת תפוצה אפשרית, כמעט. אבל תמיד היתה שם מזבלה קטנה וטיפה מסריחה של מיילים שאני צריכה לטפל בהם, לא בא לי לעשות את זה, אני אעשה את זה "מחרכך" וכך הלאה. עד שיום אחד מיכל פולת, בקבוצת הפייסבוק שלה על ניהול זמן, הציעה לי לרוקן את האינבוקס ולשלוח לה צילום מסך אחרי לאחר מעשה. אז עשיתי את זה. בקור רוח. אחד אחד טיפלתי בהם. וגיליתי ש… תנסו פעם אחת, ותגלו גם…
4. לקלוע צמות סיניות
תמיד רציתי לקלוע צמות יפות כאלה לבת שלי, ומעולם לא הבנתי איך עושים את זה. אפילו היוטיובים שראיתי לא הסבירו לי. אז יום אחד תפסתי קרובת משפחה יחד עם הבת שלה, וביקשתי שתלמד אותי – על ביתה, כמובן. היא הסבירה, אני עשיתי, ומאז אני קולעת הצמות המשפחתית הרשמית.
5. ללכת לישון לפני חצות
ציפורי בוקר שמתחילות לצייץ בחמש – הסעיף הזה לא בשבילכם. אבל יש ציפורי לילה כמוני, שבשבילן ללכת לישון לפני חצות היה משהו שפשוט לא קורה. לעולם. גם אם אני עייפה. כמעט בלתי אפשרי. עד שיום אחד קראתי שמי שרץ צריך להוסיף לעצמו חצי שעת שינה, והחלטתי לנסות. הלכתי לישון חצי שעה קודם. בבוקר היתי כל כך מאושרת, שמאז אני עושה את זה די הרבה.
6. לעשות צום של 12 שעות בלילה
כתבתי מאמר שלם על זה, אבל זה ללא ספק אחד הדברים הגדולים והכיפיים שלמדתי השנה. תמיד אמרו להפסיק לאכול מוקדם בערב, ולי זה נשמע כמו מדע בדיוני. אבל מהרגע שהבנתי שאורך הצום הוא משמעותי (ולא בהכרח מתי הוא נערך), אני פשוט מתחילה בד"כ לאכול לקראת הצהריים. לי זה מרגיש מעולה.
7. להרדם בכפיות
נו, יש קונטרול פריקס שבשבילם זו יכולת נרכשת. מוטב מאוחר מלעולם לא.
8. לרוץ 6 ק"מ
שנאתי לרוץ. ממש. לא הבנתי למה מישהו עושה את זה לעצמו. עד שהגיע משבר מספיק גדול וידעתי שריצה תוציא אותי מזה (את התיאוריות אני מכירה היטב…) פשוט יצאתי החוצה והתחלתי. בהתחלה אינטרוולים קטנטנים – דקה ריצה כמה דקות הליכה. די מהר כבר היתי ב – 4 ק"מ ונהניתי מכל רגע. מאז אני כבר ב – 6 ומאוד גאה בעצמי. כיף להיות חזקה ובכושר.
שנה אח"כ – רצה בקביעות 10 ק"מ, ואפילו הגעתי כמה פעמים ל – 15
9. לשחות בים חצי ק"מ
התחיל במקרה. הבן שלי ניג'ס ורצה להכנס לים, אבל היה קר מדי, אז התחלנו לשחות כדי להתחמם. הוא זה שגם פקד עלי להרכיב משקפת. זה הפך לתענוג הכי גדול שאני מכירה, כמעט.
שנה אח"כ – שוחה בקביעות 1.5 ק"מ בים ואפילו הגעתי כמה פעמים ל – 2
הנה איך מתחילים לשחות בים
10. לעשות איקסים בקפיצה בחבל
יום אחד סידרתי את החדר של הבן שלי ומצאתי את החבל. התחלנו לקפוץ ביחד לפני שאנחנו אוכלים ארוחת ערב, בתור ברכת המזון. ואחרי איזה 50 נסיונות בערך, למדתי גם לעשות איקסים. כיף!
11. לאפשר ללקוחות לקבוע פגישות בעצמם ברשת
קשה לזכור, אבל עד לפני כמה חודשים היו לי עשרות מיילים, טלפונים, וואטסאפים וסמסים בנוגע למתי אני יכולה ולא יכולה והם יכולים ולא יכולים לקבוע שיחות אימון. היום יש לינק אחד ליומן שלי ומי שרוצה קובע לעצמו. מושלם.
כאן כתבתי על עוד כמה טריקים טכנולוגיים כאלה
12. לבנות אתר ב – Wix
מערכת שהיא גאווה ישראלית אדירה. תמורת כמה שקלים בניתי יחד עם שותף אתר יפהפה כמעט בעצמנו. יכולנו לשלוט לבד בכל חלק של האתר וזו היתה ממש חוויה טובה.
שנה אח"כ – למדתי לבנות בעצמי אתר בוורדפרס, עם תבנית מוכנה
13. לעבוד עם שותף
עד השנה עבדתי תמיד לבד או העסקתי עוזרים ויועצים. ההחלטות היו תמיד שלי, האחריות שלי וכל הניהול היה שלי. השנה לראשונה הקמתי סטודיו אינטרנטי להתפתחות אישית ביחד עם שותף. חשבנו המון על הכוון ועל הפרטים, ביצענו החלטות יחד, התחלקנו בהשקעות וברווחים והעסקנו מורים. זו היתה חוויה מאוד מלמדת בשבילי. גם אישית ממנו, גם מהצוות, וגם מכל החוויה..
14. להקים עסק של 8 איש
זו היתה גם הפעם הראשונה שהעסקתי צוות. גם אם בהיקף קטן. למדתי המון – גם מטעויות – על איך לבנות, להדריך ולנהל צוות כזה. חוויה.
15. לסגור עסק
אחרי בערך שמונה חודשים, חוויות טובות והמון למידה הבנתי שאמנם הלקוחות שיש לנו מרוצים מאוד – אבל אנחנו לא באמת מצליחים לתקשר החוצה את מה שקורה. אנשים לא מבינים ולא נרשמים. המשכנו עוד כמה חודשים כדי לתת תמורה ללקוחות הקיימים, ואחרי שנה סגרנו את העסק.
16. לעשות סרטונים מספיק ממוקדים
לאט לאט ועם קצת עזרה מידידים למדתי לעשות סרטונים קצרים יותר, ממוקדים יותר לנושא אחד, ברורים יותר ו – איזה כיף – פופולריים יותר וזוכים לתגובות, לתקשורת איתי וגם ללקוחות שנדלקים על כווני המחשבה שלי ובאים להתאמן איתי אישית.
17. לקחת לעצמי יום בשבוע ושבוע בחודש ללא לקוחות
שנים רציתי לעשות את זה, ומהשנה זה קורה. אני חוסמת ביומן יום בשבוע ושבוע בחודש, שבו אני לא נפגשת עם לקוחות. היום זה קל לי, אבל פעם זה היה נשמע בלתי אפשרי. מה אם אנשים ירצו את הזמן הזה? אבל בד"כ אנחנו מצליחים להסתדר, והתועלת של הפסקות כאלה היא אדירה. החשיבה מתבהרת ואני מבינה לעומק נושאים, אישיים, עסקיים, ולגבי לקוחות. שווה.
אז זו היתה השנה שלי. ומה אתם למדתם השנה? ומה אתם מתכננים ללמוד עוד?
