מה למדתי בשנת 2018

מה למדתי בשנת 2018

כן, אני עושה כמה החלטות בתחילת כל שנה. אבל בעיקר אני אוהבת להסתכל אחורה ולחגוג – את מה שעשיתי. את מה שקרה. זה כבר הפך אצלי למסורת. לקראת סוף שנה אני יושבת ומגרדת בקודקוד. מה למדתי השנה, מה עשיתי לראשונה? בהתחלה לא עולה לי כלום לראש. ואז רק כמה דברים. ואז אני מסתכלת בתמונות בטלפון וקצת בפייסבוק ומתחילה להזכר.

רוצים גם? יאללה קחו עט או מקלדת ותתחילו… זה כיף. מוזמנים להעלות לפייסבוק ולתייג אותי שאראה גם.
הנה הרשימה שלי. היו לי קצת יותר מ – 18, אבל ריכזתי את המעניינים, אני מקווה:

1. חוט דנטלי אחרי כל ארוחה

היו לי מלא חורים בשיניים, למרות שאני מנקה את הפה מעולה. אני עושה הכל. חוט, צחצוח ושיננית. רופא השיניים אמר לי שוב ושוב, אני לא מבין את זה. אני לא יודע איך לעזור לך. עד שיום אחד נפל לי האסימון. אם בערב אני מנקה את השיניים עם חוט, ומוציאה מלא אוכל – זה היה בין השיניים שלי כל היום. התחלתי לנקות עם חוט אחרי כל ארוחה. וזה בדיוק מה שהיתי צריכה. לא היה לי שום חור כל השנה הזו. שום רגישות בחניכיים. כלום. זה כבר הפך להרגל וזה נעים.

2. לתרום למאבקים חברתיים

אני תורמת כסף פעם בחודש. הנטיה הטבעית שלי היתה לתרום לאנשים דומים לי – למשל מי שמוציא ספר. אני לא צריכה את הספרים, לרוב, אבל היתי משתתפת בהדסטארט. השנה החלטתי לשנות את זה ולתרום בקביעות לארגונים שמנהלים מאבקים משפטיים בנושאים שחשובים לי – כמו איכות הסביבה, או משפט ההשתקה של העיתונאי יגאל סרנה. אני לא משתתפת בפעילות הזו – אבל לפחות מחזקת בקביעות את מי שעושים אותה במקומי.

לדף של אלה נווה שפעילה נגד הזיהום בחיפה

3. להעריך שוב את חברת לנדמרק

לחבר שלי היה עניין עם הבת שלו. הם כעסו מאוד אחד על השני, התרחקו, ואני לא הצלחתי לעזור. סיפרתי לאמא. שיעשה את "הפורום של לנדמרק", הציעה. וכך היה. תוך כמה ימים, משהו השתחרר לו לגמרי. האהבה חזרה לו ללב. אחרי שיחה אחת קצרה היא כבר התרככה כלפיו, הזמינה אותו לבקר בחדרה, והראתה לו את המחברות שלה ומתנות יום הולדת. זה לא קרה חודשים.
נזכרתי בכוח של הקורס הזה, ושל הרעיונות של לנדמרק.

החבר הזה שלי לא ילד. הוא אדם מודע, שעבר טיפולים, פוקוסינג, קורא, ומכיר את הרעיונות שלי שנים. ועדיין. יש כוח לעבודה אינטנסיבית, בקבוצה, על הנושאים העמוקים והחשובים לנו ביותר בחיים. ויש פה חברה שמחזיקה עמדה בלתי מתפשרת לטובת תוצאות ביחסים. נרשמתי שוב לעשות עוד קורס אצלם ואני מחדשת את ההמלצה הרותחת עליהם.

עוד מה שכתבתי על לנדמרק

4. שהלימודים של הבת שלי הם שלה

יש מצב שזה הדבר הכי חשוב שקרה לי השנה. הרבה תהליכים הובילו לזה שהתובנה הבנאלית הזו שקעה אצלי. הבנתי שהיא תצטרך לבחור את המסלול שלה בחיים. למצוא את התשוקה, את הדרייב, את הדרך. אני יכולה לדחוף אותה לכוונים שנראים לי מעניינים, רווחיים, שיתנו לה חיים טובים – כמו שדחפתי את עצמי עד לסוף תואר שני במחשבים – וזה לא יעבוד, אם היא לא תבחר את זה.

אחרי סמסטר בכיתה י' שבו היא התקבלה ללימודים מורחבים בפיסיקה ובמחשבים – לאן שאני הנחיתי אותה – וסבלה יותר מדי מהפיסיקה, שחררתי את זה. נשארה במחשבים אבל עזבה את הפיסיקה.

5. להרויח כמו מתכנתת

אני מאמנת ותיקה, עם קבלות, המלצות וקהל קוראים – אבל ההכנסות שלי לא היו גבוהות, במשך הרבה שנים. זה היה כמו תמונה שתלויה עקום על הקיר.

אחרי 11 שנות עצמאות, זו השנה הראשונה שבה הרווחתי יותר מאשר המתכנתת שהיתי בגיל 26. אז קיבלתי 18 אש"ח בחודש פלוס הפרשות ומינוס (40%) מיסים. שם בערך אני נמצאת עכשיו, בגיל 43.

אבל איזה הבדל, עבורי, בין להיות מתכנתת ללהיות מאמנת. בין לעבוד בתוך משרד לבין להיות יכולה לצאת לריצה/שחיה בשמש באמצע היום/הלילה, או להכין לי ולילדים סלט לצהריים. בין לכפות על עצמי לעבוד ולהתרכז, לבין להרגיש שכל שניה עם לקוחות היא שיא של היום שלי, של חיי.

עכשיו התמונה תלויה ישר.

6. לנסח את עצמי במסרים קצרים

בקבוצת וואסטאפ שפתחתי.

שנים חשבתי שאני לא יכולה. כן, אנשים אוהבים מסרים קצרים, אבל לא, אני לא יכולה להגיד משהו מעניין בצורה קצרה. צריך לפרוש נושא לעומק. אבל נדיה לובק התחילה קבוצת וואטסאפ ואמרה שאנשים אוהבים את זה. תנסי, אמרה לי, תפתחי קבוצה לעצמך, ותכיני כמה מסרים. בקטנה.
ניסיתי, ומיד הבנתי את הקסם. הדברים הקטנים שאני מבינה כל יום, כל שעה. הנה הביטוי שלהם, בצורה זמינה ונוחה לאחרים לשימוש. לי כיף להסביר וללמד, ולאחרים כיף להעזר במה שמתאים. כמעט התעלפתי כשאנשים התחילו להגיד לי שהם מחכים להודעות שלי.

רוצים לקבל את המסרים? אחד ביום ורק ממני, אין חפירות.

7. קה"ש היא ההשקעה הכי טובה

תגידי, שאלה אמי יום אחד, את מפקידה את המקסימום בקה"ש? לא, אמרתי, רק את מה שנותן הטבת מס, וזה לא הרבה. תפקידי מקסימום, אמרה, 18 אש"ח בשנה. זה יהיה פטור מרווחי הון כשתוציאי את זה, ואת יכולה לבחור איזה מסלול השקעה שאת רוצה. כך גיליתי מה מסלול ההשקעה הכי משתלם. אח"כ ראיתי שגם "הסולידית" ממליצה על זה.

לאתר המעולה של "הסולידית"

8. לשבת בכריעה על האסלה

מתנה מאמא שלי. האישה שלא זוכרת את יום ההולדת שלי ובטח שלא נותנת מתנות. אלא אם כן יש לה משהו שווה במיוחד לתת. כן, זה מוזר, כן, זה תופס מקום, וכן, זה אדיר ושינה כל מיני דברים שאולי לא כאן המקום לפרטם. מאז שקיבלתי את השרפרף הזה לא הסתכלתי לאחור, ובאין שרפרף – אני דורכת עם הרגליים על האסלה ויושבת ככה. מצחיק אבל מעולה.

פרטים על השרפרף

9. לשחות 2 ק"מ בים ואז לרוץ 20 ק"מ

לעתלית ובחזרה. יחפה על החול.

זה לא היה מתוכנן, אבל התחלתי לשים לב שכיף לי לעשות 2 או 3 סוגי ספורט שונים אחד אחרי השני. כל אחד משתמש בשרירים שונים. אחרי אחד עוד יש לי כוח למשהו אחר. ובסוף של הרפתקה כזו זה כמו להגיע לתחתית סל הכביסה. באמת באמת הפעלתי את עצמי עד הסוף. עייפות מושלמת, אמיתית, כמו של ילדה ששיחקה הרבה ומוכנה לאכול ולישון. ספורט אחד לא נותן לי את זה.
באותו יום שמשי ומקסים של ינואר שחיתי להנאתי בים, באיזי, בערך 2 ק"מ, ואז החלטתי לרוץ קצת. כמה קצת? כמה שארצה.

אכלתי פירות ויצאתי לדרכי האיטית והנינוחה. רצה, מצלמת מדי פעם את הציפורים ואת הים. אחרי כמה ק"מ ראיתי שהולך לי נהדר וחשבתי לעצמי, יהיה נחמד להגיע עד עתלית. וכך עשיתי. הסוף היה קצת קשה – אבל עשיתי את זה. כולל הפסקה קטנה באמצע להחליף בגדים ולאכול, זה יצא בערך 5 שעות של ספורט (2 שחיה, 3 ריצה. היום אני יותר מהירה). אח"כ קצת יוגה לשחרור. זה לא משהו שאני עושה הרבה, אבל היה טוב לדעת שזו אחת האופציות.

10. לגבות מראש על פגישות ולחייב על ביטולים

כבר שנים שלקוחות מאשרים חוזה שבו כתוב שהתשלום הוא מראש, ושאני מחייבת על פגישות שלא בוטלו 48 שעות קודם. בפועל, היתי אומרת לאנשים בטלפון שהם יכולים לשלם אחרי הפגישה, וכמעט מעולם לא חייבתי על ביטולים.
זה נשמע קטן, אבל זה לא. אחוז גבוה של לקוחות היו קובעים איתי פגישה ראשונה, ואז מבטלים לפני שהגיעו. לקוחות קבועים היו קובעים ואז מצלצלים באותו הבוקר להזיז את השיחה. כל היום היתי על המייל והוואטסאפ עם ההזזות, הביטולים והקביעות. מתוך 10 שיחות בשבוע היו מתבצעות 6.

השלמתי עם זה שנים, ואז אמרתי לעצמי: עד כאן. מספיק לבלבל לי ולעצמם את המוח. רוצים קואוצ'ינג? קובעים, משלמים, וזה יקרה. גם הפגישה וגם השינוי בחיים. לא רוצים? גם זה בסדר. אבל בואו לא נספר סיפורים ונעמיד פנים שמשהו יקרה.

זה היה קצת מפחיד, אבל לא היה לי הרבה מה להפסיד. התחלתי להגיד בטלפון שהתשלום הוא ביומיים הקרובים. קבענו והם צריכים לשלם. התחלתי לחייב על ביטולים. הכל השתנה. התהליכים והתוצאות קורים.

11. מאמץ מוחי מיוחד מחייב יותר שינה

מי שעושה הרבה ספורט יודע שהוא צריך לישון יותר. ככה הגוף עובד. לקח לי זמן להבין שזה בדיוק אותו דבר עם פעילות מוחית. ידעתי את זה בתקופת הלימודים, אבל זה לא רק עם לימודים. אם עוברים עלי תהליכים רגשיים שקשורים לילדים שלי, אם ערכתי הרבה שיחות ביום מסוים, אם כתבתי כמה שעות – יהיה לי טוב ללכת לישון מוקדם יותר. המוח שלי צריך את זה.

בעבר שמתי את העוגן שלי על 8 שעות (ומשם לפעמים "גנבתי" קצת). היום אני משתדלת לישון יותר. בחלק מהימים 9, ולפחות פעם בשבוע – 10 שעות. על חשבון דברים אחרים? ברור. אבל זה הפך את החיים שלי לעוד יותר טובים.

12. שהמגע של הבגד הכי חשוב לי

עוד דבר טריויאלי שלא ידעתי – לכל אחד יש חוש דומיננטי אחר. וזה משפיע על איך אנחנו מקבלים מידע מהעולם, מקבלים החלטות וגם על איך נכון לגשת אלינו. אז לרוב האנשים חוש הראיה הוא הדומיננטי ("מסתכלים"), הבאים בתור הם "המקשיבים", ואחריהם, אחוז נמוך – אנשי המגע, "feelers". שם אני נמצאת.

זה משפיע על הרבה דברים, שאותם אני מבינה על עצמי וגם על ההבדל ביני לבין אחרים. למשל, הבנתי למה אחרים קונים בגדים דרך הרשת, ואצלי כל מה שאני מקבלת עף ישר לפח, בתוך השקית. או, למה המשיכה המטורפת שלי לכל מה שעשוי מפליס. גם אם הוא לא נראה כל כך אלגנטי. פשוט, הכי חשוב לי הוא המגע של הבגד. יש לזה השפעה עמוקה עלי – מגע הוא החוש הדומיננטי שלי.  חברה שאכלה איתי ארוחת צהריים אמרה לי – אפילו מלח את שמה על היד קודם כל.

הפסקתי לנסות לקנות בגדים דרך הרשת. זרקתי מהארון כל מה שאני לא לובשת (עכשיו הבנתי למה – לא מספיק נעים). ואני עוד יותר משתדלת לקנות בחנות יד ה – 2 האהובה עלי – כי שם האיכות מטורפת וזה מתבטא במגע הבד.

לחנות יד 2 האהובה עלי – של אדריאן, בכפר שמריהו. שווה נסיעה

13. למצוא עוד אפיקי שיחה עם הילדים

יש לי טינאייג'רים. הורים לקטנים – לא להתנשא, בבקשה. גם הילדים שלי אהבו להיות איתי עד שהגיעו לגיל 12. שם כל מה שעבד, הפסיק לעבוד. היתי צריכה להמציא את הקשר שלנו מחדש, וזה לקח זמן.

השנה נפתח עוד אפיק ביני לבין בת ה – 16 שלי: שהיא תלמד אותי ותסביר לי דברים שהיא מבינה ואני (לדעתה, לפחות), לא. היא דומה לאביה והיא מסבירה לי למה לדעתה הוא פועל כפי שהוא פועל. היא מסבירה לי על הדרכים שבהן היא חושבת ופועלת שהן שונות משלי. למשל, על מניפולציות חברתיות.

הצלחתי גם למצוא נושא שהיא אוהבת שאסביר לה – טיפוסי אישיות לפי מיירס-בריגס. היא אוהבת לנתח את האישיות שלה לפי הכללים האלה, לזהות טיפוסים של חברים ולקרוא על הטיפוסים שלהם והקשרים ביניהם. אני קוראת לה באנגלית מהרשת, מתרגמת ומסבירה.
זה דרש גמישות מצידי, כי זה סוג שיחה מרוחק במקצת – לא על עצמנו ישירות. לא על רגשות וחוויות של עצמנו. אבל כך היא אוהבת לדבר איתי ואני כבר מבינה שהבחירה שלי היא בין להתגמש לבין להשאר לבד.

14. לא לעשות פיפי לפני סקס

בכל נושא אנחנו לומדים מאחרים, מגיל 0. רק סקס ומיניות אנחנו אמורים לגלות בעצמנו. כבר לפני שנים הבנתי שהיכולת שלי להמציא את הגלגלים הללו בעצמי מוגבלת, יצור חסר דמיון שכמותי, והתחלתי ללמוד מאחרים בכל מיני סדנאות כיפיות. את הרוב אני שוכחת, מן הסתם, אבל בהרצאה של מיכל מעין דון קיבלתי טיפ שנשאר איתי: לא לעשות פיפי לפני סקס – לאישה. לא יודעת לגבי גבר. לא אכנס לפרטים – אבל זה מאפשר דברים שקשה יותר להשיג אחרת. וזה כיף.

15. לעשות יוגה עם טיימר

אני מתרגלת יוגה 13 שנים. מכירה מלא שיטות ותרגילים. ולא ממש הצלחתי לתרגל לבד. זה פשוט לא הלך. עברתי מהר מדי מתנוחה לתנוחה. הסתכלתי בטלפון. לא היו שם את הרוגע ואיכות התנועה שיש בסטודיו. חצי שעה עברה לי ביסורים, לעומת שעה וחצי בסטודיו שחולפות ביעף.

עד שיום אחד היה לי רעיון. ביקשתי מחבר שיקנה לי במתנה שעון יוגה. זה סה"כ טיימר משוכלל, שמצלצל כל פרק זמן קבוע שמגדירים לו, ויש לו צליל נעים. זה עבד, ושינה הכל. אני מכוונת לעצמי אינטרוולים של 40 שניות, למשך שעה או שעה וחצי, וזהו. אני נשארת אינטרוול שלם בכל תנוחה, ורק אז עוברת. זה רגוע. אני לא צריכה להתעסק עם זמנים. יש לי מספיק זמן בכל תנוחה. תרגול מעולה וכיפי.

אח"כ מצאתי גם את האתר הזה. טיימר נפלא למטרה הזו.

16. לתקשר עם בני משפחתי בתמונות

אם יש לכם מחלוקות על עובדות עם הקרובים אליכם – יש מצב שאתם סנסורים (קולטים מידע מהחושים) והם אינטואיטיביים (קולטים מידע מתבניות. הגדרה של יונג). הסנסורים חיים בעולם של פרטים. הם זוכרים מי עשה ואמר מה ומתי. האינטואיטיביים חיים בעולם של תבניות, מתכונות, חזרות, עקרונות. הם מבינים לעומק אבל פחות זוכרים את הפרטים.
הסנסורים (אני, למשל) יוצאים מדעתם מזה.

אינטואיטיב-הבית יכול לומר "שטפתי את כל הכלים" והסנסורית רואה 20 פריטים בכיור ועל השיש.
ויכוחים מילוליים הם בעייתיים. כל אחד שומע ומתכוון למשהו אחר.

תמונות, מצד שני, הן משהו אחר. למדתי לשלוח תמונות בוואטסאפ במקום להגיד משהו.
תפוח אכול על השולחן. כלים בכיור. והפוך: אוכל שהכנתי להם (כמו בתמונה), מתנה שקניתי.

נ.ב. מחלוקות כמו אלה יכולות להיות גם בין טיפוסים מילוליים לטיפוסים ויזואליים. וגם זה המצב בבית שלנו וגם כאן התמונות הן פתרון מפתיע.

עוד על סנסורים, אינטואיטיביים והחלוקה של יונג ומיירס בריגס

17. לחסום את הפיד של פייסבוק

רוב ההתקדמויות בחיי מגיעות ממתאמנים או מאמא שלי. הפעם היתה זו לקוחה שהציגה בפני את הפתרון לבעיית הפייסבוקיאדה שאיימה להשתלט על חיי שוב ושוב: תוסף לכרום שחוסם את הפיד.

אין פיד. אין הודעות אקראיות אינסופיות. אין חתולים מלקקים תינוקות. אין תמונות של חלות ושבת שלום. אין יום הולדת שמח. יש ציטוט אחד ליום.

אני יכולה לגשת ישירות לכל מקום שאני רוצה – הדף שלי, דפים של אנשים וקבוצות שמעניינים אותי, ואני מקבלת את ההתראות על דיונים שהשתתפתי בהם. אבל הפעולה האוטומטית, הממכרת, של שוב ושוב לבדוק מה חדש – נעלמה מחיי.

בהתחלה היתי נכנסת לפייסבוק באוטומטיות שוב ושוב, ובכל פעם מתאכזבת. אחרי כמה ימים האוטומט נשבר. המוח שלי הבין שאין מה לחפש שם. אני משתדלת להכנס פעם בשבוע לפיד, לראות מה קורה עם חברים ולקוחות. אבל ההתמכרות נעלמה וכל כך הרבה יותר קורה בחיי.

להורדת התוסף לכרום

18. להשתמש באוזניות ביטול רעשים


אני נוסעת הרבה ברכבת, כי אני עובדת גם בחיפה וגם בשוהם. הנסיעה יכולה להיות זמן עבודה או מנוחה, או סיוט שבו המוח שלי קולט המון רעש ומידע מיותר. התגברתי על הרתיעה הטבעית שלי מההוצאה הכספית ומכל שינוי, והזמנתי אוזניות עם active noise cancellation. זה דומה ללטבול את הראש המים. הרעש הקבוע של הרכבת עצמה וכל הזמזום מסביב נעלם. אני כן שומעת עדיין דיבורים, קצת, לצערי. אבל אין מה להשוות.

קניתי את אלו של Cowin שעולות 300 ש"ח. אם מישהו מכיר משהו יקר יותר שחוסם גם דיבור, אשמח לשמוע.

יש לי גם מיקרובלוג

מחשבות ותובנות על החיים, על יחסים ואיך להתקדם מכאן.
מסר אחד קצר ביום בוואטסאפ. רק ממני – אין חפירות. כאן מצטרפים.

רוצים עוד למייל?

כל החומרים הכי טובים שלי על התפתחות אישית.
כווני חשיבה חדשים ודחיפה עדינה קדימה.
ישר למייל, אחד בשבוע:

אולי יעניין אותך גם: