מה למדתי בשנת 2019

מה למדתי בשנת 2019

זה כבר הפך למסורת, ואתם מוזמנים להצטרף. לקראת סוף השנה – דברים שלמדתי או עשיתי לראשונה השנה.
רוצים גם? כתבו רשימה משלכם ותייגו אותי בפייסבוק, או פשוט שלחו לי אותה אישית.
הנה הרשימה שלי:

1. להתגרש בחינם

אחרי 15 שנה של נישואים נהדרים, כמה שנים של נישואים לא מוצלחים במיוחד, ועוד שנה וחצי כפרודים – התחיל להספיק לנו. עם זאת, הרצון לפרנס עורך דין, ואפילו מגשר, לא בער בנו.

הפשלנו שרוולים. קראנו והבנו מי מאשר את הגירושים בעצם (בית דין רבני). קראנו עם מה צריך לבוא לשם (הסכם, ועוד כמה דברים). הכנו הסכם מפורט ומדויק – זה לקח כמה פגישות ליליות ליד שולחן האוכל, וכמה עשרות שעות של עבודה שלי. השתמשתי בדוגמאות שמצאתי באינטרנט, כדי להבין בדיוק מה צריך לכסות ואיך מקובל לנסח. התגרשנו בבית דין רבני תמורת 455 ש"ח.

לא היתי אומרת שלהתגרש זה זול, אבל לפחות הפרוצדורה יכולה להיות זולה, אם מסוגלים לתקשר ברוגע יחסי ובהגינות.

2. רהיטים חדשים זה כמו אוטו חדש

רהיטים וקישוטים בד"כ לא מעניינים אותי במיוחד, אבל עברתי דירה והיתי צריכה כמה דברים. נכנסתי לאתר קניות יד 2 וגיליתי דבר פשוט ובנאלי, שלא חשבתי עליו עד עכשיו:

כל רהיט ש"מוציאים מהניילונים", מאבד מיד בערך 50% מערכו. אחרי עוד זמן מסוים הוא יכול לאבד גם 70%. כך שאם אני רוצה דברים יפים וזולים, אין שום בעיה, אם אני קונה יד 2. בתור בונוס, אני אפילו יכולה לקבל אותם עוד באותו היום, בלי "חודשיים אספקה" ו"נגמר המלאי". לפעמים גם יתנו לי במתנה עוד כמה דברים, רק שאפנה אותם משם.

אז מצאתי בפייסבוק הנדימן/מוביל נעים-הליכות שעשה איתי סיבוב ב – 9 דירות בחיפה, העמיס, פרק, הרכיב, ומילא את הדירה הריקה שלי בכל טוב. זה עלה בערך כמו ספה אחת חדשה יקרה.

3. לא לפחד מחזירי בר

אני גרה בחיפה. החזירים הם חלק מהנוף שלנו. אני פוגשת אותם בלילה כשאני יוצאת לריצה. ביום. בכל שעה. הם ענקיים. הם רצים במהירות מפתיעה. והם גם לא תוקפים ולא עושים כלום.

בהתחלה פחדתי מאוד. אח"כ פחדתי קצת. עכשיו אני נושמת לידם ברוגע.

התמונה מהשבוע, בדרך חזרה מהיוגה. הם נמצאים 4 מטר מאחורי.

4. כמה פוקוסינג עוזר לחרדת בחינות

הגיע אלי לקואצ'ינג סטודנט בטכניון, עם חרדת בחינות מטורפת. במבחנים הוא ראה שחור בעיניים. בחור צעיר, נאה, אוהב מאוד את התחום – מדעי המחשב, מתעניין בו, מקבל 100 בעבודות. בבחינות – ציונים נכשלים, תיכף מוציאים אותו משם. האם אני יכולה לעזור? אולי. ננסה. הבעיה היא שאין הרבה זמן, הבחינות מעבר לפינה. אולי נספיק שני סשנים לפני הבחינה הראשונה.

לימדתי אותו פוקוסינג. על קצה המזלג. אתה צריך לתרגל 3 פעמים ביום לפחות, אמרתי לו. הבחור ממושמע. שם התראה בשעון החכם שלו. תרגל 3 פעמים ביום במשך שבועיים. וקצת איתי.

עשה את זה. תרגל כל יום, ובמבחנים עשה מה שהדרכתי אותו. עשינו כמה שיחות לאורך תקופת הבחינות. קיבל ציונים 80,90. חרדה מאוד קלה שהוא יודע איך להתמודד איתה בזמן אמת. שווה. אני בעצמי לא ידעתי שמישהו יכול ללמוד כל כך מהר, לתרגל מספיק ולהשתמש בזה בסיטואציה שהיא באמת, אובייקטיבית, ממש מלחיצה.

5. Slow Sex

ספר פנטסטי של ניקול דיידון שקראתי השנה והשפיע עלי עמוקות. בגדול, הוספנו כל כך הרבה אלמנטים וגירוי לסקס, היא אומרת, שזה כמו להגביר עוד ועוד את הווליום של הטלויזיה. אנחנו לא שומעים טוב, ממשיכים להגביר את הווליום, ולאט לאט שומעים פחות ופחות. הכוון הוא הפוך. להנמיך ווליום, ולאפשר לרגישות החושית הטבעית להתגבר בחזרה. להרגיש יותר. ליהנות מהעדין ולא רק מהאינטנסיבי.

אני די בטוחה שהיא למדה פוקוסינג ובעצם ניסתה למצוא דרך ללמד איך לשלב פוקוסינג וחוויה מינית. אבל בהחלטה שווקית היא החליטה לא לדבר על פוקוסינג. אז בעצם, גם אתם יכולים להתעלם מההערה שלי וסתם ליהנות מהספר המהמם הזה. שדורש תרגול, אגב, והוא גם קצת מעמת רגשית. אבל שווה.

הספר Slow Sex באמאזון

6. לעשות archive לצ'טים בוואטסאפ

תגלית! ממש שינוי בחיי. היתה לי בעיה: לקוחות היו כותבים לי וואטסאפים בזמנים שבהם לא נוח לי לענות. למשל שישי אחה"צ. זה גם לא דחוף – הגיוני לענות ביום ראשון. אממה, עד ראשון כבר יהיו שם עשרות צ'טים אחרים, שידחקו את ההודעה הזו למטה, ואני לא אזכור ולא אחזור. לא שירות כל כך טוב.

ואז גיליתי (אפשר להבין איך) את קסם ה – archive. ואז ראיתי כי טוב. כל צ'ט שאני מטפלת בו אני מאחסנת. פוף! נעלם. נשארים לי על המסך רק אלו שעדיין צריך לחזור אליהם. חיים חדשים.

7. הכוח של טיפול תרופתי בהפרעת קשב

אחת התגליות הגדולות שלי השנה. כמה לקוחות וכמה אנשים קרובים אלי עברו מפנה בחיים סביב התחלה של טיפול תרופתי ב – ADHD, שינוי התרופה או שינוי מינון.

לקוח כתב, אחרי שהשתמש בתרופה לראשונה:

בלי להרגיש כמעט, בלי תחושת הכפייה הרגילה, המשימות שלי קורות. זה לא קרה לי אף פעם. תמיד יש התנגדות פנימית. חיברתי את זה להתנגדות לסמכות וכאלה, אבל אתמול זה פשוט לא היה. עוד דברים שקרו: ירידה מטורפת ברמת החרדה, ומן אסרטיביות טבעית כזו.
זה ממש כמו שהפסיכיאטר הזה שאת מצטטת אמר, שאם יש הפרעת קשב, צריך לטפל בה ורק אז מבינים מי זה הבנאדם ומה צריך לטפל בו.

חבר כתב לי:

הרגשתי אדם סופר משודרג, גם חברתית וגם מקצועית. אנשים נראו לי איטיים ומבולבלים, כמו תמיד, אבל עד עכשיו היכולת שלי להגיב הייתה מצומצמת. מחשב את צעדי בחיים מחדש.

וחבר אחר סוף סוף מתפרנס. ממש טוב. הוא משווק בהצלחה אחרי שנים של פה לאוזן בלבד.

למדתי גם לזהות הרבה יותר טוב הפרעת קשב. אני לא מומחית – האבחון נעשה אצל נוירולוג – אבל הפכתי למי שיכולה לקחת סימנים די עדינים ועקיפים ולהפנות לאבחון, שיכול לשנות חיים. מאמר שלי על הפרעת קשב אצל מבוגרים.

8. לאכול דגנים בצורה לא התמכרותית

אין לי הסבר. זה פשוט קרה לי, אחרי המון עבודה רגשית על נושאים אחרים. אחרי שנים של תפריט מאוד קפדני, שכל חריגה ממנו זרקה אותי להגזמות פראיות, כאבי בטן, שינה לא טובה בלילה והמון רצונות חזקים לג'אנק וממתקים, אני יכולה לאכול מה שאני רוצה.

בבסיס, אני עדיין מעדיפה את התפריט הרגיל שלי של בעיקר ירקות, פירות וקצת בשר/דג. אבל אין בעיה עם שום דבר אחר. מה וכמה שאני רוצה. אני אפסיק כשאשבע. אם אוכל הרבה – אני לא אהיה רעבה להמון שעות, או שאתחיל לאכול למחרת מאוד מאוחר. כל העניין שלי עם אוכל ירד כמעט לחלוטין.

9. אם אני שותקת, אני חלק מהבעיה

כשמישהו סביבי עושה מה שנראה לי בעומק ליבי כטעות – אני צריכה להגיד משהו. ואולי יותר ממשהו. הבנתי את זה היטב השנה. זה קורה לפעמים עם מתאמנים. זה קרה לי עם חבר טוב שלא אהבתי את איך שתקשר עם הבן שלו. אני נוטה לקבל, להכיל, לתת הסברים חיוביים. אבל אז אני משתפת פעולה. עם משהו שיתכן שמאוד מזיק. אז כן, אני עדיין שואפת להיות צנועה ועדינה. אבל לא מדי. אני מבינה שיש ערך למה שאני רואה.

זה חלק ממה שאלאן דה בוטון מדבר עליו בהרצאה הזו על יחסים רומנטיים. אם אתם מתכננים לראות רק הרצאה אחת השנה, אני ממליצה על זו. ראיתי אותה 3 פעמים כולל השאלות שבסוף. הוא אומר שאף אחד סביבנו לא טורח לומר לנו את האמת על איך שאנחנו, על איך זה להיות איתנו ביחסים. ולכן אנחנו יודעים על זה מעט מאוד.

10. לעשות מתח עם גומיה

מאוד קל. אני לא יכולה לעלות אפילו פעם אחת בלי גומיה. אבל ככה אני יכולה ליהנות מהתרגיל הכיפי הזה ולאט לאט… אולי… להשתחרר ממנה.

11. להקשיב לעומק כשמישהו מתקשר חלש

לפעמים אנשים מתקשרים חלש. לא אסרטיבי. לא ברור. לא עד הסוף. הם מנסים לרצות, פוחדים לפגוע, ולכן לא אומרים את מה שמפריע להם עם מספיק אנרגיה. קל לנפנף ולהתעלם ממה שהם אומרים, במיוחד אם אני לא באמת רוצה לשמוע.

השנה למדתי בדרך הקשה, להקשיב. יחסים זוגיים התקלקלו בין השאר כי לא הצלחתי להקשיב לתקשורת שנמסרה חלש, וזה פוגע. למדתי: זה התפקיד שלי ביחסים.

אם יש אינטרוורט (מופנם) ואקסטרוורט (מוחצן), זה התפקיד של האקסטרוורט. עוד כמה מילים על מופנמים/מוחצנים.

12. שנורקלינג ושחיה עם דגים

במשך שנים פחדתי לנסוע לסיני, וגם לא היה לי פרטנר לזה. עכשיו שוב אין לי. אבל בזמן שהיה לי…

חוויתי חוויה מהממת של שחיה בתוך להקות שלמות של דגים. דוממים, רגועים ויפים. עם מסיכה ושנורקל. כן, עשיתי גם צלילה (בתמונה), ונחמד לשים עוד "וי", שהתגברתי על הפחד הזה. אבל השנורקלינג היה יותר מהנה ומשמעותי. קל, רגוע, ואפשר ממש לשחות מרחק גדול בים. ללא ספק משהו שאני רוצה לשחזר.

 

13. להתנהל עם כרטיס חיוב מיידי (דביט)

זה היה נראה לי מיותר לחלוטין. בשביל מה עוד כרטיס? אני מספיק חסכנית. אני יודעת כמה אני מוציאה, ורק על מה שבאמת חשוב לי. בשביל מה? אבל עכשיו כשהיתי באמת ברשות עצמי כלכלית, החלטתי לנסות. בחו"ל זה נפוץ, אחותי אוהבת את זה, נבדוק.

ואז גיליתי את היתרונות. על כל מה שיש לי ביד כבר שילמתי. אין הפתעות לא נעימות בתחילת החודש. ומה שחשבתי לקנות – אם אין לי כסף בחשבון עבורו – נראה פחות דחוף. להיפך, גם. כשיש לי כסף, אני יכולה לעשות בו מה שחשוב לי, בלב שקט. בשורה התחתונה, יש לי יותר כסף, יותר שקט ויותר חופש.

7 סיבות להשתמש בכרטיס דביט, ואיך עוברים

14. חוויתי גמילה קשה מיחסים

למרות שאני אישה שמחה ואופטימית, היתה לי שנה די נוראית, וחלק מזה היה קשור למצב שלא הכרתי בעבר בכלל: התמכרות ליחסים שלא טובים עבורי. עזבו אותי בעבר פה ושם, ולפעמים אני עזבתי. אבל זה היה בסדר. הנישואים נגמרו בהדרגה נוחה. בעבר – בכיתי ונגמר. מה שהיה הפעם, ללא ספק היה הפעם הראשונה: להשאר חודשים בתוך קשר שהפך לגרוע, לבכות הרבה, להדרדר רגשית עוד ועוד, ועדיין לא להיות יכולה לצאת מזה.

קשה, קשה, קשה – ויצאתי מזה. כמה ימים אחרי, בתוך שיא הדמעות, כבר היו לי נצנוצי שמחה. ידעתי שאני יוצאת לתוך מקום טוב יותר. והיום, כמה חודשים אח"כ, חזרתי לרמת האושר הרגילה שלי. כמו שקורה בחיים. עכשיו גם יש לי יותר כוח לתמוך באנשים לעשות צעדים באמת קשים כאלה.

עוד על הגמילה הזו שלי וגמילות של אחרים שליוויתי.

15. אמנות לחימה

אחרי שיצאתי מכל הסרטים, הבטחתי לעצמי לעשות כמה שיותר דברים חדשים. חבר חדש עשה לי אימון באמנות לחימה סינית שהוא מתרגל (בה גוואה ג'אנג). זה היה מוזר, והרחק מחוץ לאזור הנוחות שלי. לא היה לי שום אינסטינקט לחסום או לתקוף. מה לי ולזה? אבל היי, אמרנו דברים חדשים. וזה יהיה מאוד נחמד לא להיות כזו חסרת אונים מול התקפה.

זכרתי את ההנחיות של המורה שלי לשעבר ליוגה, יובל בן מרדכי, על איך למצוא מורה ליוגה:

להתחיל מזה שהכי קרוב לבית או למשרד, ולא לעזוב אותו עד שלא מוצאים אחר

אז התקשרתי למורה לקראטה פה בשכונה, מטר מהבית, והתחלתי. מאוד שונה מהאומנות שרציתי. לא זמנים כל כך נוחים לי. אבל אני בפנים. כמה מבוגרים, כמה טינאייג'רים, המורה ואני. אני מתקדמת לאט, ויוצאת לפעמים מאוד מבולבלת מהשיעור. אבל מזמן לא למדתי כל כך הרבה. המוח שלי מתחווט מחדש. כיף!

16. להפקיד מיסים לפיקדון

שכירים, אתם יכולים לעבור סעיף. עצמאים ששוחים בכסף, כנ"ל. אבל בתור עצמאית וגרושה מצאתי את עצמי במצב של חוסר שקט. כל נושא המיסים מאוד בלבל והקשה עלי. אני מקבלת סכומי כסף בצורה מסוימת, וצריכה לשלם מיסים בזמנים אחרים לגמרי. מע"מ זה פעם בחודשיים. בט"ל ומ"ה יש מקדמות אבל גם בסוף השנה. מס אמריקאי יש מקדמה ביוני ואז בסוף השנה. יש לי סכומי כסף בחשבון אבל אני אצטרך להפרד מהם בזמן זה או אחר. כמה מזה שלי?

למדתי להפקיד לפקדון את כל המס שאני חייבת, על כל סכום שאני מקבלת, מייד. כשאני צריכה לשלם מיסים, זה מוכן לי. וכשיש לי כסף בחשבון – הוא באמת שלי. פשוט.

17. שיש אנשים שפשוט יודעים

קשה לי להכיר בתופעות שאני לא מבינה עד הסוף, וזו אחת הדוגמאות. היו השנה כמה לקוחות שהדגימו לי: יש אנשים שפיתחו ידע כל כך גדול בתחום מסוים, שכבר יש להם בו אינטואיציה מטורפת. הם פשוט יודעים לחזות תהליכים או לנחש עובדות על סמך מידע מזערי, והם צודקים. שוב ושוב. זה יכול להיות תחום קטן או גדול, אבל הם פשוט יודעים. וגם אני פשוט יודעת – בתחום שלי. למשל, להבין איפה נמצא תהליך של אדם שמתאמן איתי. מתי מה שהוא מנסה לעשות הולך להצליח, ומתי עוד לא.

התחלתי לזהות את זה ולחזק את הבטחון של מי שיש לו את זה. אמרתי ללקוחות שוב ושוב, לפעמים עשרות פעמים:

את יודעת.

פשוט תסמכי על זה. לכי על זה. אני פה מאחוריך.

אני לא תמיד אומרת את זה ולא בכל מצב. אבל למדתי לזהות, מתי כן. אדם פשוט יודע.

18. להפוך כל תבשיל לסלט

סוג של.

אם פעם כל ארוחת צהריים שלי היתה מבוססת על סלט ירוק גדול, ולא אכלתי דגנים, עכשיו לפעמים אני רוצה לאכול משהו מבושל. אבל אז, לאן הולך הסלט? לפעמים זה היה יותר מדי לארוחה אחת. לא רציתי לוותר על העלים, שאני חושבת ומרגישה שהם חשובים לי.

אז למדתי לחתוך לעצמי כמות גדולה של עלים ירוקים – האהובים עלי ביותר הם פטרוזיליה ורוקט – ולערבב את זה בתוך כמעט כל תבשיל שאני אוכלת. טעים לי ומרגיש טוב.

(בתמונה: סתם סלט. מצטלם יותר טוב)

19. טיפול רגשי פיזי

במשך שנים, כשלא הצלחתי לעזור למתאמן בנושא עמוק, והוא כבר עבר מספיק טיפולים פסיכולוגיים ארוכים, אמרתי – אתה צריך טיפול רגשי פיזי. אתה צריך שמישהו יעבוד איתך במגע. דרך הגוף. חלק מהמפתחות למה שקורה אצלנו בפנים נמצאים בגוף. בד"כ אני עובדת עם פוקוסינג, שגם הוא קשור לגוף – אבל לא במגע. אני לא יודעת לעבוד במגע, ובכנות, לא מבינה עד הסוף איך זה עובד – אבל יודעת שזה עובד.

לעצמי אף פעם לא עשיתי את זה. אני עסוקה מדי, חבל על הכסף, אני מסתדרת מצוין עם הסשנים שכמה קולגות מעולים עושים לי בפוקוסינג וקואצ'ינג. אבל יש לי כמה נושאים עמוקים שאני מודה שלא הצלחתי לגשת אליהם בשיטות שלי, עד היום. דווקא כשהתרוממתי מכל הקושי שהיתי בו השנה, והרי הבטחתי לעצמי דברים חדשים – הרגשתי שאני מוכנה להתמסר. מוכנה לנסוע מדי שבוע, מוכנה לשלם, מוכנה ללכת לפי השרביט של מטפל כלשהו שמי יודע אם הוא טוב בכלל ועל אילו תורות רוחניקיות הוא מתבסס.

הנשיפות על נרות יום הולדת ועל ריסים שנפלו – עבדו סוף סוף. דברים טובים קרו, מעל ומעבר למה שחשבתי שאפשרי בשבילי. ואני ממשיכה.

ומה עם הרשימה שלכם?

מזמינה אתכם להכין רשימה משלכם. עם היד הלב, גם לי בהתחלה זה נראה בלתי אפשרי. אבל אם קצת חיטוט בזכרון, בטלפון, בתמונות… זה מתחיל להגיע.

ממתק יומי

אני שולחת כל יום משהו קטן בוואטסאפ. רעיונות, סיפורים ותרגילים.
רוצים לקבל גם? כאן נרשמים.

החומרים הכי טובים שלי למייל

מאמר או סרטון פעם בשבוע, ישר למייל.
רוצים לקבל? כאן נרשמים.

אולי יעניין אותך גם: