לכל אחד מאיתנו יש נושא כזה, שכואב כבר שנים ולא נראה שאפשר לפתור אותו. אולי אתם לא בזוגיות, או בזוגיות לא כל כך טובה וגם לא מספיק נוראית כדי לפרק. אולי אין לכם ילדים או שקשה לכם עם הילדים שלכם. אולי הקריירה שלכם לא מספקת או שאתם מרגישים שיש לכם רק קריירה.
מה עושים עם זה? זה כואב שנים.
אספר לכם כמה דברים שכנראה לא ידעתם על הגורמים למצבים רגשיים בחיינו, והצעות איך להתמודד עם נושא כואב כזה, כך שתוכלו להשתחרר ממנו רגשית. משם יתכן שתצליחו לשנות את הנושא עצמו ויתכן שלא – אבל תוכלו, לפחות בתור התחלה מבורכת, להפסיק לסבול ממנו.
המערכת שלנו לא מתוכנתת לשמוח
קודם כל, אם אנחנו רוצים להיות שמחים – אנחנו משתמשים במערכת שלנו, בגוף ובמוח שלנו – לא לתפקיד אליו היא נועדה. נועדנו לשרוד. להיות שמחים בזמנים מאוד מוגבלים וקצרים: כשנמשכים מינית כדי להתרבות. כשמטפלים בתינוק. כשמוצאים אוכל או יוצאים מסכנה. זהו.
המערכת שלנו מתוכנתת לכך שנשרוד, בלי קשר לאיך שנרגיש. להיפך, המוח צובר טראומות כדי להיזהר. יש לנו הרבה רגשות קשים כי האבולוציה לא טיפלה בשמחת חיים. זה לא שינה לה, כי היא מונעת ע"י שרידה ושמחת חיים לא קשורה לשרידה.
אז אל תרגישו לא בסדר אם אתם לא שמחים כל הזמן. בעזרת הרשתות החברתיות שכנענו את עצמנו שאנחנו אמורים להרגיש טוב. זו הצהרה לא נכונה. מבחינת המערכת אנחנו אמורים להרגיש די גרוע.
למה הסיפורים וההסברים שלנו קשורים?
יש במוח שלנו אזורים שהתפקיד שלהם הוא להמציא סיפורים. למשל אם מהפנטים אדם לעשות פעולה מסוימת, או מתוך פגיעה מוחית כמו אלצהיימר אדם עשה מעשה לא הגיוני – אנשים אח"כ ימציאו סיפור מפורט, כדי להסביר למה הם עשו משהו.
קודם היה ביצוע, אח"כ היה סיפור והסבר מדוע עשו אותו. אותו דבר עם רגשות. הרגשות היו קיימים לפני הסיפור. עוד כתינוקות היו לנו רגשות חזקים, לפני שהיו לנו מילים כלשהן להסביר את המציאות. הרבה לפני שידענו לספר סיפורים.
אנחנו פשוט מאוד מהירים ומשכנעים עם הסיפור שלנו.
רגשות הם פיזיים
רגשות הם בעיקרם פיזיים. הם תופעות פיזיות. אם אתם עייפים אתם תהיו עצבניים. אם שתיתם אלכוהול או צרכתם סם, אחרי שההשפעה שלו תרד אתם תרגישו כובד. הפוך גם: אם תעשו ספורט אתם – אם אתם כמו רוב האנשים – תרגישו טוב. אם תישנו לילה של שינה נהדרת אתם תהיו סבלניים, רגועים ויצירתיים.
אם רק הייתם יודעים בכמה צורות שונות אפשר להשפיע לטובה וגם לרעה על הרגשות שלכם – בצורה כימית, או ע"י גירוי אזורים שונים במוח. זה לא יאמן. אפשר להזריק לכם חומרים שבעקבותיהם תתמלאו מרץ ומוטיבציה (לצערנו – לזמן קצר) וגם הפוך, חומרים שאיתם תוך שניות תרגישו הכי גרוע בעולם, ואפילו לא תוכלו לזוז בכלל מרוב דיכאון.
נשים מכירות את הטלטלות ההורמונליות של מצבי הרוח. יש תחושות מדהימות – אני על גג העולם – ויש תחושות איומות. בעבר היו לי יום או יומיים בחודש שהייתי קוראת להם "השחור". כשהייתי מגיעה ל"שחור" הייתי מרגישה שכל החיים שלי איומים. ששום דבר שיש לי לא שווה. לפעמים בימים האלה לפני הווסת נשים נוטות להיעלב, עצבניות וגם יכולות להיות מאוד יצירתיות.
הרגשות תמיד מגיעים עם סיפור – אבל הם פיזיים.
להפריד בין סיפור זמני לסיפור כרוני
אם הסיפור שלנו משרת אותנו – מביא אותנו לפעולה – נהדר. אני החלטתי שמבאס אותי שהקיר מעל למיטה שלי ריק. היה לי רגש קל של ריקנות. קניתי ציור שמן יפה בעליאקספרס. תליתי מעל למיטה והוא עושה לי טוב. זה סיפור זמני שהיה לי, והוא הפעיל אותי. אז זה מצוין.
סיפורים כרוניים זה משהו אחר. הם לא לוקחים אותנו לשום מקום. הסיפורים הכרוניים הכי נפוצים שאני מכירה הם:
- אני לא בזוגיות/אני כן בזוגיות לא טובה מבחינות מסוימות,
- הקריירה שלי לא מספיק טובה (רווחית/מספקת) או שיש לי רק קריירה,
- אין לי ילדים או שאני סובלת מהילדים שלי.
אלו הנפוצים ביותר. שימו לב שהסיפורים מאוד סימטריים. באותה מידה שלחלקנו קשה עם חוסר זוגיות, לאחרים קשה בזוגיות אנחנו אומרים שלא נוכל להיות מאושרים כי ____. זה הסיפור.
הסיפורים הכרוניים שלנו הם תרבותיים או משפחתיים. או אישיים. למשל הסיפור שכל אחד צריך ילדים הוא מאוד ישראלי. מתישהו שמענו או אפילו המצאנו אותם. ומאז אנחנו חוזרים עליהם. והם כבר התחברו יחד עם רגש מסוים. כמו ששיר או ריח נצמדים לאירוע מסוים, או אדם.
להפריד את המציאות והרגש מהסיפור שלנו
עם הסיפורים הכרוניים שלנו – אנחנו צריכים להפריד אותם מהמציאות ומהרגש.
המציאות עצמה לא מכילה ערכיות של טוב או רע, להוציא מקרים קיצוניים של התעללויות ופגיעה באחרים. לרוב, המציאות לא טובה או רעה. על אותה מציאות שלכם אני מבטיחה לכם, אחרים מספרים סיפורים אחרים.
העבודה שלנו – וזה לא כל כך פשוט – היא להפריד את הרגש שלנו מהמציאות. יש לנו רגש מסוים – עצב, כובד, כאב, דכדוך – ויש סיפור מסוים. ואנחנו צריכים להפסיק לשם שם את המילה "כי". אני עצובה כי – למשל – אין לי ילדים. אנחנו צריכים לעשות את זה שוב ושוב. לעקור את הטיעון הזה מתוכנו. לתפוס את עצמנו כשאנחנו עושים את הקישור הזה, לקחת נשימה ולהגיד לעצמנו – יש פה שני דברים. 1. אני עצובה. 2. אני מספרת את הסיפור הזה.
זה תרגול שצריך לבצע שוב ושוב. לתפוס את עצמנו אומרים "אני עצובה כי…" ולהפריד. אני עצובה. וגם יש לי סיפור שזה בגלל משהו.
ואז העבודה שלנו היא להתמודד בנפרד עם שני הרכיבים. הרגש והסיפור.
איך להרגיש טוב
עם הרגשות שלנו הכי יעיל להתמודד פיזית. במקום לעסוק בסיפור, נעשה פעולות מוכחות, טכניות כמעט, שיעזרו לנו להרגיש טוב. כל אחד מהכיוונים הבאים ישפר את מצבכם הרגשי:
- שפרו את השינה שלכם.
- הכניסו פעילות פיזית לחייכם, או אמנות, טבע
- תרגלו מדיטציה, למשל מדיטציות מוקלטות, או שבו בכורסת עיסוי, או שבו במרפסת או ליד החלון ולהסתכל לשמיים. כל דבר כזה – ללא מסך.
- אם יש לכם טראומות בעברכם – כמעט לכל אחד יש – יש עבודות מאוד יעילות כמו rebirthing, EMDR, וגם פוקוסינג שאני עובדת איתה. קבלו טיפולים של מגע כמו גרינברג.
- תשפרו את התזונה שלכם
- תרדו מסמים. קפה למשל קשור לחרדות ולמיגרנות. אלכוהול וגראס יוצרים בסיס נמוך יותר של שמחת חיים, אחרי שההשפעה שלהם פגה. אחרי העליה הזמנית – מצבכם הכללי פחות טוב.
כולנו צריכים גם שינה טובה, גם פעילות וגם רגיעה. אם אתם חושבים שמסכים מרגיעים אתכם – יש לי חדשות רעות. אם נמדוד את הפרמטרים הפיזיולוגיים והמוחיים שלכם – המסכים לא מרגיעים. אתם בסטרס בזמן הצפייה. יש לי שעון שמודד את איכות השינה שלי בלילה – אורך השלבים השונים, התעוררויות, מידת מתח וכך הלאה. אם אני מתכתבת עם חברה לפני השינה, איכות השינה שלי יורדת.
להתמודד עם הסיפור
עם הסיפור תתמודדו כסיפור. יש כמה כיוונים.
- לצלול לסיפור. לשבת ולכתוב אותו. או לספר לחברים שמוכנים להקשיב. או להקליט. אני עושה את זה. אני אוהבת להבין את הסיפור. אני יושבת וכותבת מה היה. זה עוזר לי.
- אם אתם לא יכולים לעשות את זה לבד בצורה יעילה, כך שהסיפור ישתחרר, קבלו טיפול או קואוצ'ינג. שיעזרו לכם לספר בראש את הסיפור בצורה יותר מעצימה.
- בשלב כלשהו הסיפור מתרכך. יכול להיות שהוא נעלם לבד, אבל סיפורים כרוניים מסוימים, ואצל אנשים מסוימים, הם עקשנים מאוד ואני מציעה במקרים כאלה להתעלם מהם. להגיד לעצמנו שוב ושוב – זה רק הסיפור שלי, זו לא המציאות, הכאב שלי לא בגלל זה.
עכשיו הגיע הזמן לפעול
אחרי כל זה, המשיכו לפעול. המשיכו להיות סוכנים בחייכם ובחיי אחרים. המשיכו לפעול בתחומים בהם כן יש לכם השפעה. בתחומים בהם אתם כן יכולים לשפר את חייכם, את חיי אחרים, את מצבו של העולם. פעולה בפני עצמה משפרת את המצב הרגשי שלנו. כל החיות אוהבות לפעול, המערכת שלנו נועדה לפעול. זה עושה לנו טוב.
האם תצליחו לשנות את הנושא הכואב הזה בחייכם? אני לא יודעת. אולי כן ואולי לא. קודם כל בואו נהיה במצב רגשי טוב, ונהיה פעילים – בכלל בחיים, לא רק בתחום הזה. ואח"כ נראה. אולי אפשר גם לשנות את זה.
