מה מפריע ליצור חוויות של משמעות ועומק

אנחנו רוצים משמעות, עומק, התעלות מעבר ליומיומי הפשטני. התכנסות פנימה, לשקט הפנימי שלנו, או חיבור עמוק עם אנשים. צריכים את זה, כמהים לזה.

יש לנו טעימות מזה בחיים. שיעור יוגה, משחק עם ילד קטן, כרבול במיטה עם בן זוג, קריאה בספר שמזיז אצלנו משהו עמוק. אנחנו מתחילים לנפח בלון אדום ויפה. קורה שם משהו.

ואז מה אנחנו עושים? תוך דקות ואולי אפילו שניות מהרגע שהתחלנו, ובטח מרגע שסיימנו –

לוקחים סיכה ומפוצצים את הבלון: מביטים בטלפון וקוראים את ההודעות שקיבלנו.

בשניה, חזרנו ליומיומי. לפרקטי. לשטחי. עוד בדיחות, טענות כלפינו, בקשות. דברים שאנחנו צריכים שיהיה לנו בחיים – אבל לא כל הזמן.

במקום להאריך את רגעי הקסם, להתענג עליהם, אנחנו בורחים מהם. לא נושמים אותם עד הסוף. לא נותנים להם להדהד בתוכנו ולהשפיע עלינו ועל אחרים.

יש לי הצעה: נתקו מדי פעם את ה- wifi והאינטרנט מהטלפון שלכם. צאו מחוויה טובה או מעניינת בלי לחזור מיד לטלפון. תנו לעצמכם 5,10 דקות. גם בבוקר אחרי שקמתם. אל תתנו לעולם לקפוץ עליכם מיד.

כמו עד לפני 10 שנים. כשהינו יכולים להסתובב עם תחושה טובה או מחשבות חדשות אחרי פגישה עם חבר, אפילו למשך כל אותו היום. מוכנים לנסות? אולי תקבלו הפתעות.