יום אחד זה מוכן. יום אחד אפשר להסיר את הפלסטר.
סיגריות, גראס, קפה, בורקסים, פייסבוק.
יהיה כאב, כמובן, אי אפשר להתחמק ממנו. כאב הרצון להשתמש בחומר המוכר והמנחם-לרגע.
אבל הוא יהיה קצר, וקל בהרבה מהפחד ממנו.
אחרי שחווים אותו כמה פעמים, הוא נעלם.
מעבר לכאב הרגעי הזה שוכן חופש.
מידה עצומה של זמן, כסף, אנרגיה, צלילות מחשבתית – שפתאום עומדים לרשותנו.
הגמילה הפיזית קצרה להדהים. סיגריות/קפה/מאכלים מזיקים – מקסימום שבועיים, גראס – חודש. לפעמים הכאב נעלם אחרי אפילו פעם אחת שמתנגדים לו. זה יכול להיות ממש מביך. התמכרות של שנים (וטונות של כסף) שפשוט נמחקת ביום בהיר ופשוט אחד. או ביום אחד מסירים את הפייסבוק מהנייד וזה לא חסר בכלל.
מידת אומץ. הסכמה לחוות כאב מסוים. ושם יתחיל התהליך האמיתי.
הפלסטר כיסה על פצע שצריך אוויר טרי כדי להרפא.
זה יהיה תהליך מרתק ומתגמל.
קדימה.