סוג המוטיבציה שלכם לספורט משפיע על ההתמדה

שיחה עם לקוחה ותיקה. היום אני רוצה שנדבר על ספורט, אמרה. אני לא מצליחה להכניס את זה לחיי.

מדוע את רוצה לעשות ספורט? שאלתי בהיתממות קלה. 

כי אני רוצה לרדת במשקל. ושתהיה לי בטן שטוחה. חוץ מזה אני מרגישה כמו בטטה. המשכנו לשוחח והיא סיפרה לי על הילדות שלה עם ההורים שדיברו המון על יופי גופני. חוץ מזה, כשאני עושה ספורט אני תמיד נוזפת בעצמי: את לא מתאמצת! את צריכה להשקיע יותר!

שתי קבוצות של אנשים

ניקח צעד אחורה. אפשר לחלק אותנו בני האנוש לשתי קבוצות, בצורה גסה. אלו שעושים ספורט ואלו שלא. אלו שספורט (כלשהו, מפלדינקרייז ועד חץ וקשת) הוא חלק קבוע מחייהם, ואלו שלא. מתוך אלו שלא עושים, יש וריאציות שונות – מתחילים ומפסיקים, עושים אבל כל כך מעט שזה לא משפיע, מדברים על זה המון אבל בפועל קורה מעט, ועוד. בגדול, עושים ולא עושים.

מי שעושה ספורט מקבל כל מיני תוצאות. סטטיסטית הוא יהיה יותר בריא, אולי אפילו מאוד בריא, וגם בגיל מבוגר. לרוב, המשקל שלו יהיה נמוך יותר ממקבילו הלא-עושה, ועוד. העניין הוא שהמוטיבציה לא יכולה לבוא ממראה ואפילו לא מרצון לבריאות, כנראה.

אמנם אני לא חוקרת, אבל אני מדברת עם לא מעט אנשים. שמתי לב להבדל עצום בסוג המוטיבציה לספורט של אנשים שעושים ספורט, ואלו שלא עושים. יש מוטיבציות שירימו אתכם מהספה, ויש כאלה שרק ישתלו אתכם עמוק יותר בתוכה.

שאלתי בפייסבוק

שאלתי בפייסבוק, למה אתם עושים ספורט או למה אתם רוצים או חושבים שאתם צריכים לעשות ספורט? השאלה במכוון תופסת את שתי הקבוצות יחד. אלו שעושים ספורט ואלו שלא. מתוך עשרות תשובות, אני יודעת פחות או יותר מי עושה ספורט ומי לא.

המוטיבציות של מי שעושה ספורט/פעילות גופנית:

  • נותן לי הרגשה טובה, מרגישה שזה טוב לגוף שלי / להקשיב לגוף
  • נותן לי שליטה על החיים שלי ועל הזמן – לא כל הזמן לעשות משימות (אישה שעושה הליכה קטנה אחת ליום)
  • מכניס אותי למצברוח טוב / לרומם את הנפש / להעלות את רף השמחה שלי / נהנית
  • התנתקות. זמן לעצמי בלבד / לשוחח עם המאמנת המצחיקה בעולם / מבלה זמן איכות עם איש יקר
  • הארקה. צורך לפרוק אנרגיה פיזית כדי להרגיש שלווה בגוף (אולטרה-מרתוניסטית כתבה את זה)
  • סוג של השרדות, פיזית ורגשית. בלי השחיה שלי, אין לי שליטה בחיים שלי
  • כדי שאוכל לאכול לחם בלי להשמין יותר מדי
  • עושה טוב לנשמה, מרגיע ומשחרר / להרגע ולהתחזק
  • מדיטציה בתנועה / לנקות את הראש / פותר מתחים פיזיים ונפשיים / איזון בכל הרבדים
  • שמירה על הקיים, שלא תצנח לי רצפת האגן, שלא יהיו לי כאבי גב
  • בריאות הגוף והנפש (גבר מעל גיל 60 שרץ)
  • להרגיש את עצמי / להרגיש מעולה / לאהוב את עצמי
  • עוזר לי לעבד מידע / להתפקס
  • סטמינה, יציבה, שרירים פנימיים, בריאות
  • לשכלל יכולות חשיבה /  חושב, פותר עניינים
  • בריאות, חיטוב, צורך פסיכולוגי / שמירת משקל
  • אנחנו גרים בתוך הגוף שלנו, והוא המכונה הכי חשובה ומתוחכמת שתהיה לנו
  • יצירתיות, שקט וחופש (אישה בשנות ה – 50 שהולכת ורצה)
  • זרימה פיזית, נפשית ורגשית. 
  • עזרה למערכת העיכול, ניקוי רעלים מהגוף / לשמור כושר לב ריאה (עושה הליכות)
  • כשאני לא עושה אני מתחילה להרגיש תקיעות. חריקות של הגוף ואיתו הנפש
  • מתוך הודיה והוקרה לגוף שלי
  • כי זה מתכון מנצח לשמור על הגוף צעיר, ונפש שמחה (הורמונים שעושים שמח)
  • משלים אותי פיזית וקוגנטיבית

המוטיבציות של אלו שלא עושים פעילות:

או לא מתמידים:

  • בריאות הגוף והנפש / בריאות
  • הרופאה הורתה לי. לפעמים מרגישה טוב אחרי
  • אני יודעת שזה חשוב לגוף
  • משקל, בטן שטוחה
  • להראות טוב
  • לא אוהבת שאני שמנה
  • אין לי אנרגיה

תסתכלו על זה. מתוך מי שעושה ספורט, אחוז עצום (ספרתי 75%)  של הטיעונים הוא רגשי, מחשבתי, או קשור להתנהלות בחיים. מי שדיבר על פיזיות (בריאות, עיכול) דיבר כמעט תמיד גם על נושאים רגשיים או על הנפש. רק שני אנשים, מתוך עשרות, נתנו טיעונים שהם 100% פיזיים. חוץ מזה, אנשים מדברים לרוב על החיובי – טוב לי כשאני עושה ספורט – וכמעט שלא על השלילי. לא טוב לי אם אני לא עושה או אעשה.

מתוך מי שלא עושה ספורט, הטיעונים הם כמעט רק פיזיים וכמעט תמיד שליליים. משהו לא בסדר אצלי, ולכן אני חייב לעשות ספורט. 

אני רוצה שתתחילי יוגה כי את אוהבת את עצמך

נחזור לשיחה עם אותה מתאמנת. אני רוצה שתתחילי לעשות יוגה (זה מה שהיא אוהבת) כי את אוהבת את עצמך. כי את רוצה להרגיש טוב, ולקדם את כל הנושאים שחשובים לך בחיים. כי את רוצה לקחת זמן שקט לעצמך, ללא הילדה והבוסית. כי את רוצה תחושת כוח בגוף. כי את רוצה לאהוב את הגוף שלך בדיוק כפי שהוא. כי זה עושה לך טוב. 

(עוד מתאם גבוה שקיים – מי שעושה ספורט לרוב אוהב את הגוף שלו גם אם הוא שמנמן או משהו אחר שלא מתאים למגזינים המרושעים)

חוץ מזה, את לא צריכה להתאמץ, בכלל, אמרתי לה. את יכולה לעשות את זה קצר, וקל. את יכולה רק לסמן. כמו שלא היית מכריחה את בת ה – 4 שלך להתאמץ מעבר למה שהיא רוצה באותו הרגע. תני לגוף להוביל. בהתחלה זה תמיד לאט ומעט, ככה נכון לגוף. לאט לאט הגוף בעצמו רוצה להעלות קצב או כוח – ולא תמיד. בחלק מהפעמים. בטח לא בהתחלה. היא בכתה בהקלה. גישה כל כך שונה. 

מהי מתימטיקה? מהו ספורט?

אי שם בתקופת הלימודים הקצרה שלי במכון וייצמן היה מתימטיקאי שהינו נפגשים במסדרון. כשאמרתי שאני לא עוסקת במתימטיקה אלא בפיסיקה, אמר לי משהו כזה:

כל מה שעושים בצורה מוגדרת ומדויקת ("ריגורוזית") הוא מתימטיקה

אהבתי את זה מאוד. והיום אני יכולה לומר על ספורט/פעילות גופנית:

כל תנועה בגוף שמבוצעת בתשומת לב היא ספורט

וכן, זה לגמרי פותח פתח לכל מיני דברים מהנים (ספונג'ה!) להכנס תחת ההגדרה הזו ולהתחיל לעשות לנו טוב לגוף ובעיקר לנפש. למתימטיקאים שבינינו אי אפשר להמלט מהמסקנה שגם סקס הוא ספורט. אם כי, לא היתי בונה רק עליו לכושר.

איזה סוג פעילות

כשחושבים על ספורט או על פעילות גופנית אנחנו חושבים על מאמץ, הזעה, דחיפה מעבר לרצון. ואכן יש אנשים שאוהבים לפעול כך וזה עובד להם. בבקשה. אבל זו כל כך לא הדרך היחידה. יש מגוון עצום של פעילויות שאפשר לעשות וליהנות מכל התועלות הנפלאות. למשל:

  • משחקים פיזיים עם ילדים: תופסת, מחבואים, דגל, ריקודים בסלון
  • משחקי כדור (יש קבוצות של מבוגרים!)
  • רכיבה על אופניים, טיולים ברגל, טרקים, סנפלינג, נווטים, ריצה (גם קלה), ריצה בים, בשטח ("ריצטיול")
  • ריקודים: זומבה, ניה, אירובי, סטפס, ריקודי עם, ריקודים סלוניים, סלסה ועוד
  • שחיה, שחיה בים (מותר לשחות בסגנון גרוע או רק שחיית חזה)
  • חדר כושר, משקולות, קרוספיט

מילה על עבודות בית

מגיע להן סעיף נפרד, כי כמעט כולנו עוסקים בהן לא מעט, ואני טוענת שבגישה המתאימה אפשר להפוך גם אותן לספורט. יש אפילו מחקרים על זה – הכוח החיובי של פעילות ספורטיבית כל כך חזק (פיזית ונפשית) שאפילו עבודות בית – שהרבה אנשים שונאים – משפיעות לטובה, כי הן מזיזות את הגוף.

בשביל להפוך עבודות בית לספורט:

  • לפי ההגדרה, לעשות אותן בתשומת לב לגוף
  • ללבוש בגדי ספורט – זה עוזר!
  • לנסות לעשות בהתמסרות, אולי מהר יותר קצת
  • להשמיע מוסיקה
  • אם אפשר – לעשות בחברה (ילדים?)

מה עושים עכשיו?

אולי זה הספיק לכם. אולי אתם יכולים לקחת פעילות כלשהי שנהניתם ממנה בעבר, או שזמינה לכם קרוב לבית, ולעשות אותה. בלי לחץ, בלי סטרס, בלי לדחוף. פשוט לעשות כדי להכנס לזה בחזרה. כדי ליצור הרגל ומצב שבו הספורט יוכל להתחיל להשפיע עליכם רגשית, מנטלית ופיזית. אם אתם לא יכולים, אולי כדאי לכם לקבל סוג עזרה כלשהי, כמו קואצ'ינג, שיעזור לכם להסדיר רגשית את מה שעומד ביניכם לבין להתחיל. מה שעומד ביניכם לבין מידה מסוימת של רוגע וקבלה עצמית שכנראה נדרשים כדי להתחיל להכנס לספורט – לפני שהספורט עצמו יתחיל להשפיע עליכם לטובה.

תודה שקראת. אולי יעניין אותך גם: