מופנם או מוחצן – לא מה שחשבת

מה זה מופנם או מוחצן? זה לא רק אם אתם מדברים הרבה או מעט, למרות שיש קשר לזה.

יונג מגדיר את השאלה: מה מקור האנרגיה שלך? האם הוא בפנים, בתוך עצמך, או האם הוא בחוץ – בתקשורת עם אחרים. לטיפוס מופנם מקור האנרגיה הוא פנימי. למוחצן – חיצוני. אדם מופנם צריך מתישהו להיות לבד כדי להטען. מוחצן צריך להיות בתקשורת כדי להטען. כולם צריכים גם זמן לבד וגם זמן יחד – אבל יש לזמנים האלה תפקידים שונים.

מוחצנים – בחוץ

אנשים שאוהבים להיות בחוץ. לדבר, לתקשר, להיות ביחד, לחשוב על דברים ביחד, לעשות דברים ביחד. בלימודים הם אוהבים ללמוד ביחד. אלו הם הילדים שיבלו את כל היום עם חברים. כל היום בחוץ עם כדור – זה כשאני היתי ילדה – או כל היום ביחד על המחשב. ביחד. אוהבים להיות חלק מצוות, לעבוד צמוד עם אנשים, לנהל או לקבל ניהול. לחשוב בקול רם ותוך כדי תקשורת עם אנשים. הרעיונות שלהם מגיעים תוך כדי דיבור, תוך כדי פעילות משותפת ושיחה.

מופנמים – בפנים

אוהבים להיות בפנים, לבד או בשקט. בחשיבה שלהם, בחוויה שלהם, בתחושה שלהם. צריכים מרחב, זמן, מרחב, פרטיות. לא רוצים לשתף כל דבר. לא רוצים לכתוב בפייסבוק כל דבר, ושכל אחד ידע עליהם דברים. המוחצנים שמים את כל התמונות שלהם בפייסבוק, וכל מה שקורה איתם מבחינתם יכול להיות בפייסבוק. המופנמים ממש לא. הם מאשרים מספר קטן של חברים. לא רוצים להיות כל הזמן עם אנשים.

התרבות שלנו מעריכה מוחצנות

לא קשה לזהות, אם אתם מופנמים או מוחצנים, ואולי שילוב, אבל חשוב לזהות. למה? כי ההתנהלות שלכם בחיים צריכה להיות שונה. והתרבות שלנו, בעקבות התרבות האמריקאית, מעריכה את המוחצנות. לדבר. לתקשר. להיות בחוץ, לעשות, להיות עם אנשים, לבלות, לנסוע.

אם אתם מופנמים, זה פחות מוערך. כאילו שזה לא טוב. שיותר טוב להיות תקשורתי. 5000 חברים בפייסבוק – כמו שלי – נחשבים ליותר טוב מאשר 100 חברים. התרבות שלנו מוטה. לצאת לבלות נחשב יותר טוב מאשר ללכת לישון מוקדם. לשווק, שיכירו אתכם, להיות מפורסמים – נחשב יותר טוב מאשר לשבת בבית ולעשות את העבודה שלכם. אבל זה לא בהכרח מה שמתאים לכם. זה לא בהכרח מה שנותן לכם סיפוק עמוק. זה לא מה שעוזר לכם להיות בקשר עם הגאונות שלכם.

יונג: מאין מגיעה האנרגיה

השאלה היא מאין מגיעה האנרגיה. כך יונג מגדיר. אם אתה מוחצן, האנרגיה שלך מגיעה מבחוץ, מהתקשורת עם אחרים. אם אתה מופנם, האנרגיה שלך מגיעה מבפנים. מהזמן שלך לבד, מההבנה העצמית שלך. לכן צריך לזהות, כדי לדעת מאין אתם נטענים. מבחוץ או מבפנים. אם היא מגיעה מבחוץ, תעשו את זה תהיו הרבה בתקשורת. למופנמים יש הרבה פעמים משהו מאוד עמוק שהם יכולים להבין וליצר. ואם הם יהיו כל הזמן עם אנשים וידברו, זה מפריע לתהליך הפנימי שלכם. אתם לא במקום האידיאלי שלכם. כן, אתם צריכים לפתח את יכולת התקשורת שלכם כדי לא להיות בודדים מדי ולצאת מאיזון. אבל אתם גם צריכים להכיר בנטיה העיקרית שלכם ולספק את הצרכים שלכם. אם אתם מוחצנים – איך שאתם מוערך. זה יותר קל.

לספק את הצרכים שלנו

בתור מוחצנת, אני חושבת טוב כשאני מתקשרת עם מישהו. לי טוב שמישהו עובד עבורי ואנחנו מדברים פעם פעמיים בשבוע על מה שקורה בעסק שלי. או שיחות קבועות עם קולגות. לאן אני צריכה להתקדם, ומה אני צריכה לעשות. אני חושבת טוב כשאני מתקשרת. עם מישהו. יש לי כמה שיחות כאלה בשבוע. אם אתם מוחצנים אתם צריכים לוודא שיש לכם מספיק תקשורת. זה חשוב כדי לקדם את התהליכים שלכם.

אם אתם מופנמים אתם צריכים לוודא שיש לכם מספיק זמן לבד. הסוללה שלכם נמצאת בפנים, אתם צריכים לטעון אותה. אתם צריכים להיות לבד, בשקט, בלי אנשים שידברו איתכם, ולוודא שיש לכם מספיק זמן כזה בחיים. אתם הולכים קצת נגד התרבות, שאומרת שזה לא חשוב. אבל לכם זה קריטי. ואז אתם יכולים להיות במקום טוב וגם לצאת לתקשר.

מה קורה אם לא מזהים

אפשר להתבלבל. יש אנשים שיש להם שני צדדים, מופנם ומוחצן, אז הם מכירים בצד המוחצן שלהם – המוערך ע"י התרבות – אבל לא מכירים בצד המופנם. יש לי חבר טוב כזה שעד שלא הצבעתי לו על זה, לא היה לו ברור למה מדי פעם הוא צריך להסתגר. מי שמופנם ולא ער לזה יכול פתאום להתעצבן על אנשים, לריב איתם אפילו – כדרך להתרחק מהם. כי זה מה שהוא צריך מדי פעם. אם אתם מכירים בזה, אין צורך לריב עם אנשים עבור זה. אתם צריכים לתווך ולתקשר את הצורך שלכם.

לפתח גם את הצד השני

להיות אדם שלם דורש לפתח את שני הצדדים של האישיות שלנו. המופנם והמוחצן.

מופנמים עלולים לצאת מאיזון לגמרי ולהיות כל הזמן רק עם אנשים ולא לטפח את ההבנות העמוקות שלכם, את הזמן לבד – ולכן ושווה לנסות לטפח גם את הצד המופנם. בתור מוחצנת, כשלמדתי את הנושא הזה התחלתי לטפח את הזמן שלי לבד, בעיקר בריצות ארוכות.

ידיד שלי, משה קרוב, אומר – אחרי שמופנמים נטענים מבפנים, אז גם רוצים גם להשתמש באנרגיה הזו כלפי חוץ. לא רוצים רק להטען כל הזמן. מתישהו רוצים גם להשתמש בה. והפוך. גם מוחצנים – יש לנו עושר פנימי שלא נחשף אליו במלואו, אם נסתמך רק על תקשורת עם אחרים.

מה קורה בזוגיות

אם אתם מזהים את זה על בן זוג, סביר להניח שאם אתם מוחצנים – בן הזוג שלכם מופנם ולהיפך. חשבתי על זה הרבה, למה זה מתחבר כל כך לא מתאים. סיבות עמוקות. אבל זה בד"כ ככה. ואז אתם צריכים שהאינטרס של בן הזוג יהיה גם האינטרס שלכם. אם הוא מוחצן הוא צריך תקשורת. תוודאו שאתם גם מספקים את זה. אולי אתם לא יכולים לספק את כל התקשורת שהוא צריך, אם אתם מופנמים, אבל צאו קצת מעורכם. תנו. מצאו דרכים וזמנים שבהם אתם יכולים לתת. להיות קרובים. הוא צריך את זה.

והפוך, אם בן הזוג שלכם מופנם, הוא צריך ספייס. זמן לבד. צריך את זה בסדירות. הרבה. כדי שיוכל להיות במיטבו ולתת את הדברים הטובים והעמוקים שהוא יכול לתת. בתור אישה מאוד מוחצנת שאוהבת להיות כל הזמן ביחד, אני יכולה להנחות קורס שלם של שבוע, ולהיות עם אנשים מבוקר עד לילה, היתי נשואה לגבר מאוד מופנם. לקח לי זמן להבין שהוא צריך הרבה ספייס. כשנולדה הבת הבכורה שלנו, פתאום לא היה לו מרחב. רעש, תינוקת בבית, צריכים אותו כל הזמן. הקפדתי לנסוע מדי שבועיים לסופ"ש שלם אצל המשפחה שלי, עם התינוקת. לפחות לשני לילות, אם לא לשלושה וארבעה. מדי שבועיים. זה היה דבר מאוד חשוב בשבילו, וגם מצוין בשבילי כי נהניתי עם המשפחה שלי. וכך עשיתי 4 שנים.

סוג חוכמה שונה

גוגל עושה השלמה אוטומטית, וכשהקלדתי באנגלית "Are introverts more" הוא השלים את זה ל:

"Are introverts more intelligent".

אז?

קשה להגדיר ולמדוד חוכמה, אבל באופן גס אפשר לומר שמופנמים הם קצת יותר חכמים. זה מדובר בספרות, ואני מכירה את זה מנסיון של שנים. זו אחת הסיבות, בעיני, שחשוב להבין את תופעת המופנמות – כדי לתת תנאים אידיאליים לחוכמה הזו להניב פירות, שהעולם שלנו צריך. מוחצנים – מצד שני – אנחנו צריכים להבין את סוג החוכמה שלנו ואיך לנצל אותה. מה מוציא את המיטב שבנו. העולם צריך גם את המתנות שלנו, כמובן, גם אם הן קשורות יותר להשפעה אנושית מאשר למחקר, למשל.

מאמר קצר ומעניין שמצאתי על חוכמה שונה של מופנמים ומוחצנים

שאלו את עצמכם

שאלו את עצמכם: האם אתם מופנמים? מוחצנים? האם אתם נותנים לעצמכם מספיק מה שאתם צריכים? מה עם בן הזוג שלכם, הקרובים אליכם, אנשים שעובדים איתכם או עבורכם?

ספר מעולה על מופנמות

אני יודעת היום על מופנמות ומוחצנות יותר מכשכתבתי את המאמר הזה. מסתבר שיש פה קצה קרחון של סט שלם של הבדלים בין קבוצות שונות של אנשים. יש קשר (לא חד ערכי) בין מופנמות/מוחצנות למהירות חשיבה, עומק חשיבה, זהירות, התמדה, רגישות לגמול (עד כמה אנחנו מונעים מהרצון להשג/רווח כספי), רגישות לאיום ועוד.  מאמנים, מטפלים וכל מי שסקרן להבדלים בין בני אדם – קבלו המלצה חמה על הספר "שקט" מאת סוזן קיין, שתורגם גם לעברית. הנה סרטון שלה, אבל ממליצה לא להסתפק בו.