מלכודת המחסור

(מעדיפים להקשיב? המאמר בהקלטה)

מחסור יוצר מלכודת. מחסור בכל משאב: כסף, זמן, חברה. זו המלכודת של השקועים בחובות, של הרצים אחרי דדליינים ומפגרים בהם כל הזמן, של הבודדים שלחוצים מדי בדייטים או במפגשים חברתיים.

זו גם המלכודת של כולנו כרגע בארץ (ולא רק כאן) –  מחסור בהידברות, בהבנה, במבנים כלכליים וחברתיים משותפים. מחסור מהסוג היומיומי של זמן וכסף קרוב יותר לתחום שלי, ולכן אכתוב עליו – ואשאיר לכם את הסקת המסקנות לגבי הנושאים החברתיים והפוליטיים הבוערים.

מולנייתן ושפיר מסבירים בספרם “מחסור” (ומיד אסביר את המושגים):

מלכודת מחסור נובעת כמה סיבות, ומתחילה בדפוס חשיבה של מחסור. מתוך חשיבת מחסור אנחנו מתכנסים לחשיבת מנהרה – שגורמת לנו ללוות, ובעקבות כך להשתמש במשאבים חומריים בחוסר יעילות, ולפגר כל הזמן צעד אחד מאחור. בתוך חשיבת מנהרה אנחנו מזניחים דברים, ומוצאים את עצמנו מלהטטים. מלכודת המחסור יוצרת עסק סבוך ומסובך, מעשה טלאים של התחייבויות דחויות ופתרונות יקרים לטווח קצר. אין לנו די רוחב פס למצוא דרך לצאת מהמלכודת, וכשאנחנו מוצאים דרך כזו – אין לנו די רוחב פס לעמוד בפיתויים ולדבוק בה. יותר מזה, בתוך מחסור אין לנו מרווח תמרון ולכן איננו יכולים לספוג זעזועים. כל זה מצטרף יחד וגורם לכשלון לנצל את רגעי השפע הנדירים ליצירת בלמי זעזועים שיועילו לנו בעתיד.

(ציטוט מעמ’ 147 – שקצת עיבדתי. ממליצה על הספר כולו).

כמה מושגים:

חשיבת מנהרה

דפוס חשיבה של מחסור בנוי מהנחות יסוד בסיסיות: שתמיד יחסר לנו, שאנחנו כאלה, שאחרים כאלה, שהעולם כזה, ויחד איתן עולם שלם של תפיסות שמשאיר אותנו איפה שאנחנו. בתוך דפוס חשיבה של מחסור נוצרת חשיבת מנהרה:

כשאנחנו סובלים ממחסור, אנחנו רואים רק את הבעיה הקונקרטית שניצבת בפנינו עכשיו: איך לשלם חוב לחברת החשמל? איך להצליח להגיש את הדוח הזה מחר? כל נושא אחר נופל מחוץ למנהרה. אנחנו ניקח הלוואה יקרה כדי לשלם את החוב הנוכחי, כי איך לטפל בחוב הגדול יותר בחודש הבא – נופל מחוץ למנהרה. לא חשוב כרגע. לא נסדר את הרשימות שלנו או לא נתייחס לבני הזוג שלנו – כי בתוך המנהרה, רק הדוח חשוב. 

הלוואות על חשבון העתיד

אנחנו לווים מהעתיד לטובת ההווה. לווים כסף, לווים זמן: עכשיו יש קצת יותר – לא סידרנו את הרשימות כמו שצריך, מחר יהיה חסר יותר – היעילות בתוך בלגן יורדת. גם ביחסים אנחנו לווים: פוגעים בקרובים אלינו עכשיו, כדי להרוויח תועלת מיידית כלשהי. מחר יש לנו פחות יחסים איתם.

הלוואות גורמות לניצול משאבים לא יעיל – מי שלוקח הלוואות משלם ריביות. גבוהות. הוא צריך לנצל את הכסף שלו לריביות, מה שאחר לא צריך לעשות. מי שלא מסדר את הרשימות שלו, עובד על המשימות הלא נכונות ועובד לאט יותר. מי שלא משקיע זמן איכות בילדים/בן זוג מקבל פחות תמורה רגשית מהקשר איתם (וגם פוגע בהם). הלוואות הן דוגמא אחת לפתרונות יקרים לטווח קצר – המחיר מגיע אח”כ, אבל מגיע בגדול.

להטוטנות ורוחב פס נמוך

להטוטנות היא המצב שנוצר כאשר אין חשיבה לטווח ארוך, אין תכנון, אין מספיק משאבים, ובכל רגע ומכל כוון נופלות עלינו בעיות. כמו אותו ג’אגלר שמטפל ב – 15 כדורים באויר, בכל רגע כדור מאיים ליפול עלינו ואנחנו צריכים לעשות “שמיניות באוויר” כדי להתמודד איתו.

ואז רוחב הפס שלנו נפגע – היכולת הקוגניטיבית שלנו יורדת. אנחנו מוטרדים, לא יצירתיים. כאשר מזכירים לאנשים את חוסר התקציב שלהם, הביצוע שלהם במבחנים יורד. זה כמו לפתור בעיה חישובית כשאנחנו נמצאים בתחנת רכבת רועשת – הביצועים שלנו יורדים. בפועל, ה-IQ שלנו יורד. זה מה שקורה כאשר מחסור יוצר להטוטנות. הכל קורס, כולל השכל שלנו. יש לנו רעש רקע מתמיד בראש.

כדי לצאת ממלכודת מחסור נדרשת הבנת הכוון הנכון ומשמעת לעמוד בה לאורך זמן – ולשם כך נדרש רוחב פס, שאין לנו בתוך המלכודת, וחשיבה רחבה – שהיא הפוכה מחשיבת מנהרה.

ניצול רגעי שפע

בזמן שפע, כשיש לנו מרווח תמרון – אנחנו יכולים לספוג תקלות. הן לא מורידות אותנו מהמסלול, לא פוגעות ברוחב הפס שלנו ולא גורמות לנו להתחיל לפגוע בעצמנו ע”י הלוואות ופתרונות יקרים. בזמן מחסור אין לנו מרווח תמרון, וכל תקלה לוכדת אותנו במלכודת המחסור עוד יותר.

מדי פעם בחיים מקבלים פרס, מרווח, הזדמנות. החזר מס, חופשה שמתבטלת ומרווחת את הלו”ז, הצעה להתקדמות מפתיעה. בזמן שפע אנחנו לא מתבלבלים. יודעים היטב איך לעשות צעדים קדימה עם המשאבים האלה. בזמן מחסור אנחנו לא חושבים מספיק רחב, ולא מצליחים להפיק מהם תועלת אמיתית.

מלכודת מחסור היא להיות אוגר שרץ על גלגל. עושים פעולות, עוד ועוד, מתעייפים ולא מתקדמים. 

מה עושים?

קודם כל מבינים: לאן אנחנו מנסים להגיע? מהו הגלגל שאנחנו רצים עליו? מהן הפעולות שלנו שמעמיקות את המלכודת? למשל, הלוואות על חשבון העתיד, פתרונות יקרים לטווח קצר. מה זה אומר לרדת מהגלגל? אילו פעולות אנחנו צריכים להפסיק לעשות, למרות שמתוך חשיבת המנהרה שלנו קשה מאוד להפסיק? מה יכול למתן את הלהטוטנות שנקלענו אליה? מה יכול להוות השקעה בעתיד, ולאט לאט לשנות את המצב מהיסוד? איזו משמעת נדרשת מאיתנו כדי להמשיך להמנע מהפעולות האלה, ולעשות אחרות שיעזרו? 

ואז שואלים גם: מה יכול לעזור לנו בכל זה?

תודה שקראת. אולי יעניין אותך גם:

זריקת אנרגיה

לקבל מדי שבוע וואטסאפ אחד של השראה: מחשבה, רעיון או תרגיל לערוך עם עצמך.
ללא ספאם. מעל 1000 איש מקבלים.

הספר

לקדם נושאים תקועים
בחייכם, ולבנות רוגע וריכוז.
הכלים שלי של אימון ופוקוסינג
– לעבודה עצמית או עם לקוחות בקליניקה

ניהול זמן של אלופים

להתארגן, להתמקד,
לעבוד ברוגע ולהפיק
את המקסימום מעצמך.
מדריך של 25 עמודים.