הגעתם לשלב שאתם טובים במה שאתם עושים. טובים מאוד ומצליחים. אבל, בצורה אנושית, זה לא מספיק לכם. רוצים עוד. מקליניקה מלאה – עכשיו להכפיל הכנסות. מעסק מצליח – עכשיו גם שיהיה לכם זמן לנשום. מעו"ד מצליחה ושותפה במשרד – לעיסוק אחר לגמרי בלי לאבד הכנסה. איך? איך לפרוץ?
מתוך עבודה שלי עם אנשים במקומות המעניינים האלה, 3 עקרונות שיעזרו לכם.
עקרון 1: ללמוד מסן-פרנסיסקו
לפני כמה שנים טיילתי בסן פרנסיסקו עם חברה שגרה שם. בכל מקום ראיתי שהורסים בניינים. למה? שאלתי אותה. היא הסבירה לי:
המרכז של סן פרנסיסקו כולו בנוי. זהו, אין יותר מקום פנוי. אם רוצים לבנות בניין חדש, צריך קודם להרוס בניין קיים.
זה העקרון הראשון. אם אתם מצליחים, כנראה שהלו"ז שלכם מלא. החיים שלכם מלאים. ההתנהלות שלכם מלאה. זהו. אתם לא באמת יכולים להוסיף משהו חדש. אם אתם רוצים להוסיף משהו חדש, אתם צריכים להוציא משהו.
על זה סת' גודין אומר:
If I want to get better at something, I ask myself what am I going to get worse at
אם אני הולך להשתפר במשהו, אני שואל את עצמי במה אני הולך להדרדר.
בואו נהיה כנים, אנחנו לא יכולים לעשות הכל. למשל, מטפלת מצליחה התעסקה בכל מיני נושאים שונים בעסק שלה, מכרה כל מיני מוצרים, עוד שירותים נוספים מעבר לעיקרי – וזה יצר הרבה רעש. המון תקשורות וואטסאפ וטלפונים. ביקשתי ממנה שתסרוק ותסקור את כל החלקים שבעסק שלה, ואמרתי לה, זה יותר מדי. אם את רוצה להתקדם תצטרכי להוציא חלק..
מכירים את כלל 80/20? 80% מהתוצאות שלכם מופקים מ – 20% מההשקעה שלכם. חלק מההשקעה שלכם מאוד טוב וחלק לא נותן הרבה. על מה אתם הולכים לוותר? אולי זה יהיה ויתור כואב. היתם רוצים לעשות הכל. אבל אם אתם רוצים להתקדם, תצטרכו לוותר על משהו.
אישית, כתבתי ספר שאנשים רבים קראו ואוהבים – אימון אישי בעבודה עצמית – וכבר תרגמתי אותו לאנגלית. תכננתי להפיץ אותו בחו"ל. אבל אחרי שסיימתי את התרגום, עצרתי את הפרויקט. הבנתי שההשקעה שעדיין נדרשת – בזמן, בכסף ובאנרגיה – לא תשתלם בכלל. היו דברים אחרים שהעדפתי לעשות
צריך לסרב לדברים מסוימים. להרוס בניינים מסוימים, אפילו. זו אשליה שנוכל לעשות הכל.
עקרון 2: לשפר סגנון
נניח שאתם נכנסים לספורט מסוים – שחיה, ריצה – בתור התחלה זה לא משנה כל כך איך אתם עושים את זה. איך שתשחו, זה יהיה לכם נחמד. תהיו יותר בריאים, תכנסו לכושר ותרגישו טוב. גם ריצה. אם אתם עדינים עם עצמכם ולא מגזימים עם המהירויות והתדירויות – תהיו בסדר. אבל מעל רמה מסוימת של שיפור שתרצו להשיג – תצטרכו לעבוד על הסגנון. תצטרכו שמישהו ידייק איתכם איך אתם עושים את תנועות הידיים והרגליים.
זו לא חובה. אבל מעל רמה מסוים צריך לבדוק את הסגנון. סגנון בחיים זה למשל –
- מצב רגשי
- רמת רוגע והסטרס
- יכולת קבלת ההחלטות. הקשבה לאחרים יחד עם עמוד שדרה
- ביקורת עצמית או להיפך, בטחון עצמי
- הפרדה בין ערך העצמי שלכם עם כסף והצלחה
בתור התחלה, לא חייבים לטפל בכל הנושאים הפנימיים האלה. אפשר להתקדם לרמה מסוימת ולא לעסוק בהם. אבל מתישהו תצטרכו לעבוד על סגנון.
עבודה על סגנון היא איטית. הרוקמי מורקמי הוא סופר מפורסם ורץ מרתונים. בספרו "על מה אני מדבר כשאני מדבר על ריצה" הוא מדבר על המעבר לשחיה מקצוענית בים, כדי להתחרות ב"איש הברזל". הוא ידע לשחות, אבל השחיה שלו היתה בזבזנית מדי באנרגיה, ובסגנון הזה הוא לא יכול היה לשחות מרחק מספיק גדול. הוא שכר מאמנת שחיה ועבד על הסגנון שלו במשך שנה או שנתיים. להוציא את ההרגלים הקודמים ולהכניס חדשים לוקח זמן.
אני, בצורה הגיונית, ממליצה על קואצ'ינג או כלים אחרים של התפתחות אישית.
אגב, אני שוחה בסגנון די גרוע. אבל כיף לי, וזה מאמר על מה לעשות אם רוצים להתקדם, ושם אין לי שאיפה להתקדם. לא חייבים להגיע לטופ בכל דבר.
עקרון 3: לזהות קלף מנצח ולהצמד אליו
לזהות כוון אחד או פעולה אחת שתעבוד עבורכם, להצמד אליה ולעשות אותה הרבה. מתקשר לעקרון 80/20 שדיברתי עליו קודם. לזהות כוון משמעותי ולהתמקד בו היטב.
כשהקלטתי את הסרטון הזה, זה היה בדיוק אחרי שרצתי את חצי המרתון הראשון שלי, והבן שלי רץ 10 ק"מ. הוא עשה את זה בפחות מ – 50 דקות. ילד בן פחות מ – 12, השג נאה מאוד. שאלתי אותו,
איך עשית את זה?
והוא ענה לי,
נצמדתי לפייסר של ה – 50.
פייסרים הם ספורטאים מטעם המרוץ, שרצים בקצב מוגדר מראש. למשל, הפייסר של 50 ירוץ את המרוץ ב – 50 דקות. אם מצליחים להצמד אליהם, אפשר להשיג את התוצאה הזו. הבן שלי בחר דבר אחד, ואותו הוא עשה עד הסוף. דבר אחד קשה, זה נכון, אבל הוא היה מאוד ממוקד.
לפני הרבה שנים, בתקופה שבה רציתי להעלות את האתר שלי גבוה בגוגל, הבנתי שצריך הרבה תוכן. החלטתי שאכתוב מאמר אחד ביום. כל יום. מן הסתם לא כל אחד מהם היה יצירת אמנות, אבל אחד ליום. הזזתי הצידה דברים אחרים, ונצמדתי לזה. מתקשר קצת לעקרון הראשון. זה עבד, ותוך חצי שנה כזו כבר היתי בעמוד הראשון בגוגל תחת תוצאת חיפוש די טובה. משם עוד השתפרתי, ואני כבר מזמן לא צריכה ולא יכולה לכתוב מאמר אחד ליום. אני שמחה אם כתבתי אחד חדש בשבוע או שבועיים. אבל בתקופה ההיא, זה מה שהיה נדרש.
שאלו את עצמכם:
אם היה דבר אחד שהיה שווה לעשות אותו, להצמד אליו בתקופה הקרובה, כמו לפייסר – מה זה היה?
אם יש דבר אחד שהיה מקדם אותי בצורה מדהימה, מה זה היה?
דבר קטן או גדול.
דוגמא אחרונה. מתישהו הבן שלי ביקש ממנו שאעשה לו מסאז' קצר לפני השינה. אמרתי יאללה, בוא נעשה אחד לשני מסאז' של 5 דקות. ומאז עשינו את זה הרבה פעמים. שמים מגבת, שמן, טיימר בטלפון – וזהו. בערך רבע שעה. החלטתי שכמה שיותר ערבים, רק אם אני לא בשיחת אימון – נעשה את זה. בערך שנתיים נצמדתי לדבר האחד הזה שטוב לנו ליחסים.
