האם אתם נחים או מתפזרים?

האם אתם נחים או מתפזרים?

מנוחה: פעולה שטוענת את המצברים שלנו.

מנוחה מאפשרת לנו לחזור ולהיות חיוניים ומלאי מרץ, לחדש את הכוחות ואת המחשבה היצירתית שלנו. זמן שבו השרירים והמוח מתרפים, עוברים לרמת פעילות נמוכה יותר, כדי להיות מסוגלים לחזור לפעולה מיטבית.

איך אתם נחים אחרי יום עבודה רב מעללים?
אתם צופים בטלויזיה, נכון (היום אלו סדרות ופייסבוק)?

איך ניחשתי?

האם המנוחה הזו יעילה עבורכם? האם היא נותנת לכם את מה שרציתם, פרט לצפיה עצמה? האם אתם מרגישים אחריה חיוניים, מלאי מרץ, בעלי כוחות וחשיבה יצירתית? האם אתם במיטבכם אחרי הצפיה?

עייפות – משני סוגים

נחזור אחורה, לרגע שבו הגעתם הביתה ונכנסתם בדלת. או שאתם בבית, וסיימתם עבודה שרציתם לעשות. אתם עייפים. מה פירוש עייפים? יש פה שני עניינים. אחד הוא שהשרירים עייפים. אולי הם עייפים מהרבה פעילות פיזית, ואולי הם עייפים ממעט מדי פעילות פיזית. דבר שני, המוח שלכם מרגיש עייף. אבל איזו עייפות זו? סביר להניח שזה עומס, גודש. גודש של מחשבות ועניינים שממלאים את מחשבותיכם. רובם שליליים, אחרת לא הייתם מרגישים עייפים אלא מלאי חיוניות והתרגשות. אם כך, הראש שלכם מלא במחשבות מטרידות. הבוס העביר ביקורת, הנהג במסלול השני חתך, השכן שוב חנה על המדרכה, שוב שכחתם לקבוע תור לרופא לילדה, הבית מבולגן וזה מרגיז, בן העשרה שוב לא שטף כלים, השערות של הכלב בכל מקום, ועוד, ועוד, תחושה מציפה שיש אינסוף עניינים סביבכם.

והנה הפתרון האולטימטיבי קורץ: השלט של הטלויזיה. או קליק עם האצבע ואתם בפייסבוק. אולי אפילו הטלויזיה דלוקה דרך קבע בבית, כך שאין צורך אפילו להדליקה. מבט לספה, אח, היא נראית כל כך רכה. הנה המנוחה מגיעה. נשב קצת, ממש קצת, ונראה משהו מעניין. האופטימיים אומרים לעצמם, נראה קצת טלויזיה, נרגע, ואח"כ יהיה לנו כוח לעשות כמה דברים, אולי לדבר עם בן הזוג או הילדים, או לתקן את הארון השבור. הפסימיים כבר לא מתכננים אפילו שזה יחדש את כוחותיהם. ידידה אומרת לי שבסוף היום כל מה שהיא רוצה זה לרבוץ כמה שעות במצב "זומבי" מול הטלויזיה ולא לחשוב על כלום.

מה קורה אחרי ה"מנוחה"?

גם הפסימיים וגם האופטימיים, לרוב לא עושים דבר אחרי הצפיה בטלויזיה או הגלישה בפייסבוק. מעט הכוח שהיה אולי, נגמר. המוח שהיה מוצף, לא עירני עכשיו, אלא כבוי לגמרי. שום עניין לא נחקר, בטח שלא נפתר. בן הזוג כבר מזמן נוחר, או עובד על המחשב בחדר השני, ולנו אין כוח אפילו לנשיקת לילה טוב. הילדים כבר ישנים, ולא הספקנו לממש דבר ממה שרצינו לעשות איתם. לא שיחה קטנה ולא חיבוק. על סקס אין מה לדבר. קורסים למיטה, במצב קטטוני מתקדם.

כתבתי בקטע אחר על כך שטלויזיה היא צורה של דיכוי מחשבתי. אנחנו מדכאים את עצמנו וכך לא מבחינים בדבר, לא בדברים שמטרידים אותנו ולא באפשרויות העומדות בפנינו. אבל יש פה גם אשליה של מנוחה. אנחנו עייפים ומוטרדים, ונראה לנו שאין לנו כוח לעשות שום דבר, רק "לנוח" מול הטלויזיה, העיתון או המחשב. זו הרי לא מנוחה כלל. לא מחדשת, ולא מרעננת את הכוחות או החשיבה. לא בטוח שתמיד היא אפילו מהנה. לפעמים זה סתם הרגל.

לנוח באמת

אז איך אפשר לנוח ולהתחדש באמת?

כמו ב"אנה קרנינה", רק הפוך: כל המנוחות האומללות דומות, ואילו כל מנוחה יעילה, יעילה בדרכה שלה.

  • שינה: אני אישית אוהבת, כמה מהפכני, לנוח במיטה. לישון שעה אחת יותר בלילה ולקום למחרת רעננה יותר, או פשוט לשכב בעיניים עצומות במיטה. המוח נכנס למצב נמנום והזיה, ואני קמה אח"כ רעננה ועירנית.
  • תחביבים: לתחביבים יש השפעה מרגיעה ומחדשת מפתיעה. צילום של כמה תמונות (אפילו רק של הילד בונה מגדל), הקדשת עשר דקות ביום לחריזת מחרוזות, פריטה בפסנתר או בגיטרה (גם אם לא תהיו רובינשטיין לעולם…) או כל תחביב פיזי אחר שלכם.
  • יוגה עובדת מצוין כמחדשת כוחות וחשיבה.
  • מדיטציה: יש לי לקוחות שעושים מדיטציה כדי להתחדש. גם כשעייפים בהתחלה, מסיימים במצב אחר. מצב של ערנות, או מצב של עייפות פיזית אבל לא מנטלית, שבה אפשר ללכת למיטה ולישון היטב.
  • עבודות בית רגועות כגון בישול, כביסה ושטיפת כלים, או משחק עם ילדים, יכולים לחדש כוחות ומצב רוח.
  • ובטח יש עוד הרבה דרכים, שכמו ה"מנוחות" האלה, נותנות הרבה בונוסים.
  • וגם… ספורט

ספורט כמנוחה

כשאני עייפה מאוד, ממש, וכבר יודעת ששום דבר טוב לא יצא ממני להיום, אני נועלת נעלי ספורט ויוצאת לריצה קטנה בשכונה. בהתחלה היתי צריכה לדחוף את עצמי החוצה כמעט בכוח, כמו הברון מינכהאוזן שמשך את עצמו בשערות אל מחוץ לבור. היום זה כבר אוטומט. אני מרגישה שאני רוצה החוצה. זו המנוחה שלי.

למה אני אומרת שספורט הוא מנוחה? כי הוא נותן בדיוק את מה שאנחנו מצפים ממנוחה. הוא משחרר את המוח, מרענן אותו, מפזר את הגודש המחשבתי שסבלנו ממנו, ומרענן. באמת. אז במקום ההתניה המקובלת – "אני עייף ולכן אני לא יכול לצאת להליכה", תנסו להגיד הפוך: "אני עייף. אני חייב דחוף לצאת להליכה! זה יעזור לי". תנסו כמה פעמים. אפילו, תנסו פעם אחת. בזמן שבו היתם אומרים לעצמכם שאתם עייפים מדי, תגידו לעצמכם שאתם חייבים הליכה קטנה בחוץ, ותצאו לסיבוב קצר של 10 דקות.

היום אני משתמשת בספורט כתרופה כמעט לכל דבר. החלטה מעצבנת? כמה בריכות בבריכה בד"כ יסדרו את זה. כעסתי על הילדים? אחרי שאני ארוץ טיפה, האהבה תחזור אלי. סטרס? מזרון היוגה שלי מוכן לידי לכמה תרגילים. זה לא במקום פתרון יסודי של נושאים. זה רק קרש קפיצה שמאפשר לגשת אליהם ממקום חזק. זו מנוחה. למוח. זה כמו להניח רגע את התיק שאנחנו סוחבים, ולתת לגוף שלנו לחוות את החוויה הקלה. משם אפשר להתקדם (דימוי של פרופ' ג'נדלין).

ועוד פטנט אחד

תרגול מהפכני למדי שאפשר להתיחס אליו כסוג של מנוחה (וכל כך לא רק) הוא "התמקדות" (פוקוסינג). בספר שלי אני גם מסבירה את הכלי וגם מפרטת במדויק איך לתרגל אותו (לבד, וגם הדרכה לתרגול עם שותף).

איך אני יכולה לעזור אישית

היי, אם כבר הזדמנתם לאתר שלי, יתכן שאני יכולה לעזור. למשל:

  • להבין מה באמת תקוע בחייכם ולקדם אותו במקום לברוח להתמכרויות
  • להתנהל יותר אקטיביים ואנרגטיים ביום יום
  • להפנות את המשאבים שלכם לכוונים שחשובים לכם ביותר
  • ועוד. כמובן

רוצה עוד?

רוצה לקבל את החומרים הכי טובים שלי בנושאי בריאות ואנרגיה?
כווני מחשבה חדשים ודחיפה עדינה קדימה. כאן נרשמים:

אולי יעניין אותך גם: