נזקי התמכרות נחשפים רק בגמילה

אין דרך להכיר עד הסוף בנזקים של התמכרות עד שלא מסירים אותה, לפחות לזמן מסוים.

במשך כמה ימים לא הצלחתי להשתחרר מפייסבוק ומ-Ynet. נכנסתי לשם שוב ושוב, רותחת מתסכול ומדוכדכת מאיך שהמדינה שלנו מתנהלת, ומעצמי שמבלה שם שעות. רציתי לעבוד על פרויקט חדש, אבל לא הצלחתי להתקדם.

בבוקר המחרת סיפרתי על כך לבני, שהציע לחסום את האתרים האלה (מרכיב חשוב – הוידוי לאחרים!). כך עשיתי, בעזרת תוסף לכרום BlockSite. עכשיו בכל פעם שניסיתי להכנס לשם קיבלתי תמונות של סבתות נוזפות בי וכתובות כמו No way, Jose.

השינוי במצב רוחי היה מיידי. עדיין לא הצלחתי לעבוד על הפרויקט, אבל עברתי לדברים אחרים שחשובים לי. סידרתי דברים באתר וביומן. פטפטתי עם הילדים. קראתי קצת בספר. בערב צלצלתי לחבר שחשב איתי על הפרויקט, ואח"כ הצלחתי להתקדם.

המוח שלי היה צלול, חד ורגוע. ידעתי מה חשוב, ונהניתי ממה שעשיתי. הבנתי כמה היתי מכורה לחדשות מאז הקורונה. החלטתי לא להכנס לשם עד סוף סוכות, ואז אחליט על ההמשך.

בשבועיים האלה של הגמילה נחשפו וקרו אצלי תהליכים עמוקים שעוד אמצא דרך לספר עליהם, ולא יכולתי להתעמת איתם כשהמוח שלי היה טבול כל הזמן בתוך ההתמכרות.

צמצום כמויות לא מבהיר את הנזקים של ההתמכרות.
ממה אתם מתכננים להשתחרר לחלוטין? למשל, לזמן מסוים?