סטודנטית: פחות פרפקציוניזם

חיפשתי אימון אישי בחיפה, והגעתי אלייך. נפגשנו כמה פגישות בלבד (לא היה לי תקציב ליותר…), ועכשיו, אחרי מספר שבועות, אני מסתכלת אחורה ורואה שינוי גדול שעשיתי.

מה רציתי להשיג באימון:

  • לדעת מה אני רוצה, בעיקר בטווח הקצר, כי בטווח הארוך היו לי הרבה שאיפות ותוכניות ללא קשר ממשי למציאות בהווה
  • להעלות את הבטחון העצמי, ביכולות שלי, בהתמודדות מול מה שהסביבה מזמנת (לחץ סביב מפגש עם אנשים וכו')
  • אולי גם במובן של להעריך את היכולות שלי ולקבל החלטות של מה אני מסוגלת לקחת על עצמי (למשל בהקשר של לקיחת עבודה שמרגישה גדולה, ולהכנס לסרטים שאני לא מספיק טובה)
  • כנראה שגם היתה קצת שאיפה שעל פני השטח גם המצב בלימודים ישתפר

מה השגתי באימון:

  • דברים נראו מרווחים יותר
  • הצלחתי לבודד בעיות מסוגים שונים, להרגיש בעיות בצורה שונה, להתייחס אליהן בצורה שונה
  • בעבר היה מן ענן כזה של קשיים, של בעיות שנובעות מחשיבת יתר ושל נסיבות. עכשיו דברים יותר ברורים, פתאום קושי נסיבתי הופך להיות ברור יותר ככזה
  • אני יודעת יותר טוב להגיד לעצמי מה אני מרגישה, גם אם לא תמיד יש פתרון מעשי להבחנה הזו
  • ובאופן כללי יש יותר "עצמי" בין כל סבך המחשבות שפעם היה ישות נפרדת ולא ידעתי ממש איפה אני בתוך זה 🙂
  • הכלים באימון עזרו לי לנסות פחות לדבר במונחים של "לפעמים אני ככה ולפעמים ככה" אלא פשוט לקבל את כל החלקים השונים והמשונים שקיימים בי בו זמנית, וזו הקלה במובן מסוים
  • שחררתי קצת מהפרקפציוניזם. לא במובן של לעשות דברים בפחות יסודיות, אלא במובן של לא לתת לפספוס אחד קטן להפיל תכניות שלמות ולהוריד את כל המוטיבציה, או לא להתחיל בכלל
  • זה עוזר לי להתמודד יותר טוב עם נפילות שיש להן השפעה ממשית, אבל עכשיו אני יודעת להגביל אותה
  • השחרור הזה גם עוזר יותר לנסות דברים, כשאני באה בגישה של לעשות מה שאני יכולה מה שנראה לי לנכון, אז אולי זה לא יהיה מושלם, אבל זה הרבה פחות מפחיד
  • ולפעמים מגלים שדברים אפילו הולכים יותר טוב כששוכחים מזה

קריאת הספר "כוחה של נחישות" שהמלצת עליו גם עזר לי לעשות את הצעד המחשבתי שנותר בין "נדמה לי, אני רוצה להאמין שאני יכולה להגיע לרמה כזאת במשהו הזה…" (אבל לא מאמינה *באמת*) לבין המחשבה שאני באמת מסוגלת לבצע משהו ברמה שאני רוצה, גם אם לפעמים הוא נראה קצת תלוש מהמציאות. זה גם עזר להגיע לכמה תובנות לגבי העבר מבחינת לימודים, כדי לשקם את מה שנוצר.
וסתם דוגמה פשוטה: לפני כמה שנים לקחתי שעורי פסנתר ואחותי אמרה ש"במשפחה שלנו אין שמיעה מוזיקלית" והיה נדמה לי שזה שטויות כי אף אחד לא למד ברצינות לנגן. עכשיו אני בטוחה שאלו שטויות 🙂

על פני השטח:

הלכתי ליותר מפגשים חברתיים, ומגדילה את האינטרקציה החברתית עם אנשים (והולך להיות מפגש לא קטן אצלי שיוצא לפועל אחרי שהחלטתי לא להסתבך בפרפקציוניזם שתקע הכל…)
נפילות קטנות בלימודים כבר לא הרסניות כמו בעבר, למדתי לתחום אותן ולשמור על מוטיבציה
הצלחתי לגלות עניין בלימודים גם בדברים שנראו מאוד מפחידים (מעבדה…) וגם במקומות בהם הסביבה לא תומכת וקצת משפילה (סגל שיורד על רמת הידע של כולם…) מה שהשפיע עלי מאוד לרעה בעבר
להיות יסודית בלימודים כבר לא נראה משהו בלתי אפשרי
לקחתי על עצמי עבודה קטנה באגודת הסטודנטים שרציתי לפני כמה שנים, ומאז חששתי שזה יעיק עלי מדי (וזה דווקא נחמד)
החלטתי לנהוג בסיטאציה שהייתי מנסה להמנע בעבר (ואפילו עשיתי חניה במקביל אחרי הרבה שנים שלא עשיתי זאת..) למרות שלא עבדנו על הנושא הזה.

לאחר זמן – אימייל עדכון:

האמת שהכל כ"כ שונה עכשיו. סיימתי קשר ארוך שלא עשה לי טוב.
התחלתי להתמיד בחדר כושר, לצאת הרבה יותר וגם להנות מזה, הצטרפתי לנבחרת שרציתי בימי שישי, ואני כבר חונה במקביל מתוך שינה P:

יש לי עוד הרבה על מה לעבוד, אבל מרגיש לי בדרך הנכונה..

אולי יעניין אותך גם: