הכל התחיל בכך שהבטחתי עוגת רואו לליל הסדר. למה ללכת על עוגת רואו? קודם כל, אישית אני לא אוכלת שום סוג של ממתקים (כל מה שמכיל סוכר מעובד – לבן, חום, דבש, מייפל, סילאן וכך הלאה, ובטח לא ממתיקים מלאכותיים). וגם לא דגנים.
למה לא? כי:
- זה עושה לי תחושה פיזית רעה אח״כ – כובד, עייפות ועצבנות
- זה ממכר אותי וגורם לי לאכול הרבה יותר מדי
- זה לא נראה לי מאכל בריא ואני מעדיפה להיות בריאה כמה שאפשר
- לא כיף לי אח"כ לעשות ספורט, ואפילו למחרת
- בגדול, אני תמיד מצטערת אח"כ
ובקיצור – החלטתי שממתקים, דגנים וכמעט כל מזון מעובד – לא מיועדים לי. אז אני (בעיקר אך לא לגמרי) רואו פודיסטית. אני אוהבת שכל מה שאני אוכלת יעמוד בשני קריטריונים: טעים ושאני ארגיש מצוין אחריו.
אבל דיברנו על העוגה. ליל הסדר יהיה אצל אחותי, והיא עמדה בתוקף על כך שאנחנו צריכים קינוח כלשהו. אם אני לא רוצה עוגה רגילה, אז תפקידי להביא משהו אחר. המון זמן פנוי לא היה לי, והתשוקה שלי כבר מזמן לא נמצאת בעמידה של שעות במטבח (למרות שבהחלט היו לי שנים כאלה). חיפשתי מתכונים, הם היו כולם מסובכים, והחלטתי שאני אכין משהו פשוט וטעים. בהתבסס על כוונים של הרואו פודיסט הצעיר עומרי פרידמן וגם קצת על קריסטינה, הלכתי על משהו כזה. שיצא מדהים. אז אתם מוזמנים לנסות.
קודם כל – צריך בננות ממש בשלות
לעוגה הזו, ולטעמי בכלל בחיים – צריכים בננות ממש ממש בשלות – לפחות מנוקדות מבחוץ. לעוגה הזו מדהים אם הן שחורות מבחוץ. בננות לא מובחלות (למשל ממשק הר פרחים) הן הטעימות ביותר, אבל זה לא קריטי. ממש לא הייתי אוכלת כמות כזו של בננות לא בשלות (כלומר רק צהובות מבחוץ – זה לא בשל) – הגוף לא יאהב את זה. אם אוכלים בננות באמת בשלות, שום כמות שלהן לא אמורה לגרום לבעיה – לא עצירות, לא ליחה, לא שום דבר אחר. רק תחושה מעולה.
חוץ מזה, כל הכמויות זה לגמרי חופשי. מה שאוהבים. אני נותנת את מה שעשיתי בתור כוון ראשוני.
יש לי בלנדר JTC שהוא בלנדר חזק, אבל מניסיון, כל בלנדר מעל 700 ואט יכול לטחון פירות קפואים ואגוזים.
מה צריך
- 15 בננות גדולות ובשלות מאוד (טריות, או חתוכות וקפואות מראש)
- 500 גר׳ תותים (טריים, או קפואים מהסופר)
- 20 תמרי מג׳הול רכים וטעימים
- חופן אגוזי לוז לא קלויים
- 2 חופנים תותי עץ מיובשים ועוד קצת לקישוט
- חופן שבבי קוקוס לא קלויים ועוד קצת לקישוט
- חצי כוס אגוזי מקדמיה לא קלויים
- כפית תמצית וניל אמיתית (אדוקים – אפשר לוותר)
- בלנדר ומקפיא
תחתית
הקלאסיקה זה מעבד מזון. שלי נשבר מזמן. אז טחנתי בבלנדר: חופן אגוזי לוז (לא קלויים כמובן!), שני חופנים של תותי עץ מיובשים (יקר וטעים), וחופן שבבי קוקוס רואו, עד לאבקה גסה. הוספתי לבלנדר 20 תמרי מג׳הול רכים וטעימים, מגולענים כמובן, שחתכתי טוב טוב בסכין (כך שהיו עיסתיים למדי. עם מעבד מזון זה מיותר). טחנתי יחד בבלנדר עד שאחיד למדי – זה מהיר – ואז הוצאתי ולשתי את זה (סתם כי בא לי. מזמן לא לשתי משהו). ושיטחתי בתבנית.
אגב, התחתית הזו מדהימה. אפשר לעצור כאן, לגלגל לכדורים ולקרוא לזה טופי. להיט.
הסיבה היחידה שגורמת לי לא לאכול את זה מבוקר עד ערב היא – זה נדבק לשיניים.
שכבה ראשונה – קרם בננה
אז טחנתי בבלנדר 10 בננות גדולות ומאוד בשלות, יחד עם בערך חצי כוס מקדמיה שהוספתי בשביל המרקם. זה אכן יעשה את זה קצת יותר ״עוגתי״ ו״גלידתי״ וכבד. ממש לא חייבים, אבל בלי אגוזים זה יקפא לגוש קשה למדי, אלא אם כן תערבלו במכונת גלידה. בסוף הוספתי כפית של תמצית וניל אמיתית לחלוטין. לטחון כמה דקות טובות כדי שכל האגוזים יטחנו. זה קרם טעים ביותר. שפכתי על התחתית ולמקפיא לשעתיים.
שכבה שניה – תות
אין צורך לנקות את הבלנדר. מכניסים לתוכו עוד כמה בננות בשביל המרקם, וחבילה שלמה של 500 גר׳ של תותים קפואים. כמובן שאפשר טריים. לטחון היטב וזהו. כשהשכבה הקודמת קפואה אפשר לשפוך את זה מעליה. שוב צריכים להקפיא בערך שעה וחצי.
קישוט – קוקוס
לא הייתי טורחת אם זה לא היה לחג, אבל אני פיזרתי מלמעלה שבבי קוקוס, כמו שרואים בתמונה למעלה. אם זה קפא לגמרי אז כדאי להפשיר חצי שעה לפני ההגשה.
יש שני שלבי המתנה בין השכבות (למשל זמן להעלות לרשת מתכון…) אבל העבודה עצמה לקחה לי פחות מ – 10 דקות. וכל מה שצריך לנקות זה בלנדר, כפית, סכין וקרש חיתוך.
בתיאבון 🙂