הגשמת חלומות לא מסבה אושר

מזמן, מזמן, אמי אמרה לי את זה.

במשך שנים היה לי קשה מאוד להבין את הנושא הזה, ועד היום זה לא פשוט לי.
נדמה כי הטבע האנושי הוא לחתור לעבר חלומות, מטרות, הגשמת רצונות, פתרון בעיות. הגשמת מטרות וחלומות היא מנוע חזק ביותר. אנחנו יכולים להתמיד שנים במאמצים לסיים תואר, להשיג משרה שנראה לנו שתסדר את חיינו, לצבור נכסים וקשרים.
הנקודה שקשה להשלים איתה היא שהדברים האלה לא ישפרו בהרבה את המצב הרגשי שלנו.

חלום הילדות שלי

מראש, זה נשמע מצוין. לפרסם ספר היה חלום הילדות שלי. כל חיי דמיינתי את עצמי בפסגת האושר כאשר הספר שלי יצא. בפועל, במשך שבוע שלם לפני היציאה שלו היו לי כאבים בחזה מדי יום, עד שממש התקשיתי לנשום. ואז, אחרי שיצא והתקבל בהתלהבות, חוויתי את אחד הדכדוכים המשמעותיים בחיי.
לא הייתה בעיה מיוחדת. אנשים קנו את הספר, רובם אהבו אותו, וחלקם אף קנו עותקים נוספים לחברים.
היומן שלי, שגם קודם לא היה ריק בכלל, התמלא עד אפס מקום. די מהר כיסיתי את עלות ההדפסה שלו, גם אם לא את עלות ההפקה כולה. נשמע מצוין, נכון?

אותם דפוסי רגשיים

אלא שאלו פשוט לא פרמטרים שמשפיעים על אושר. רק נדמה לנו שהם משפיעים על אושר – לפני שיש לנו אותם.
כאשר אנחנו שם, המצב הפנימי שלנו די דומה למה שהוא היה לפני כן. כן, אם הייתה לנו בעיה גדולה קודם, לפתור אותה יצור הקלה לזמן מסוים. אך לא ארוך. די מהר נמצא את עצמנו מוטרדים מבעיה אחרת.
אותם דפוסים רגשיים שליוו אותי כל חיי המשיכו להתקיים גם אחרי שהגשמתי את חלום הילדות שלי. העובדות החיצוניות לא שינו אותן. אם מגיל צעיר אני משתעממת מהמציאות סביבי, וכל הזמן מחפשת משהו חדש שירגש אותי, זה לא השתנה.
אחרי עוד מעט 25 שנים בתחום ההתפתחות האישית, אני לא חושבת שפגשתי אנשים רבים שהישגים שינו את המצב הרגשי שלהם באופן עמוק.

תוצאות קורות

כמובן שלעשיה יש תוצאות חיוביות. אם כתבתי ספר, ועכשיו אנשים עובדים איתו, ויש להם תובנות והתקדמות, אז קרה צעד קדימה.
אם לימדתי את בני לשחות ועכשיו הוא שוחה, מתחזק, ונהנה – קרה משהו טוב בעולם. אם קבוצת ישראלים פיתחה את וייז, היום אני יכולה להגיע ממקום למקום בקלות, מה שלא היה קיים קודם לכן. תוצאות קורות. רק שזה לא מסב אושר.

אז מה זה משנה?

מדוע אני כותבת את המאמר הזה? מדוע לא להמשיך להשלות את עצמנו שהשגים יסבו לנו אושר? הרי זה דוחף אותנו לעשיה, ולעשיה יש תוצאות טובות, אם לא בהכרח לנו – אז לאחרים, לעולם.

התשובה הראשונה היא, שזה נכון. וככל שהתקדמתי בגיל, התחלתי לומר לעצמי שהאמת היא תמיד צעד קדימה. גם אם היא כואבת. אז אולי זו סיבה לומר את זה – כי זה נכון.
והסיבה היותר משמעותית, אולי, היא שאם אנחנו רוצים לשנות את המצב הרגשי שלנו, אז כדאי שנחפש דרכים יעילות יותר לעשות את זה. דרכים שכן הוכיחו את עצמן סטטיסטית, בניגוד להגשמת מטרות שיש לה סטטיסטיקה כל כך גרועה.

אם נסתכל מסביב, אנשים כן מצליחים לשנות את רמת האושר שלהם. אולי אפילו אנחנו הצלחנו לעשות את זה, בתקופות מסוימות. איך?

מה באמת הסב לכם אושר?

יש לי תשובות מסוימות. אבל אז כל המאמר הזה יהפוך לבנאלי. ובכל מקרה, מעטים המקרים שבהם אדם משתמש בעצות של אדם אחר, גם אם הן רלוונטיות. החקירה העצמית מובילה לגילויים מספקים יותר. אז זו ההצעה שלי. הסתכלו מסביב, ואחורה בחייכם, ושאלו את עצמכם מה באמת הסב לכם אושר. אי אפשר לחצות את אותו נהר פעמיים, אנחנו יודעים את זה, אבל אפשר לנסות לחתור לאלמנטים דומים. אם הספר אצלכם אז בעמ׳ 35,39 יש תרגילים שאיתם אתם יכולים לחקור קצת את הנושא הזה, של מה באמת מסב לכם אושר.