עם מי לא להיכנס לקשר

קשר עם אנשים שיש להם חוסר יכולת עמוק להיות ביחסים יפגע בנו מאוד. זה לפעמים טראגי: יש אנשים שכמהים להיות בקשר, אבל יש להם בעיה קשה, פנימית, עמוקה, שהם מחצינים. הם רואים בעיות רק אצל אחרים, ולא אצלם עצמם. לכן הם לא מחפשים ריפוי לבעיות שלהם, והקשרים נכשלים תמיד. גבר אמר לי פעם:

אני לא מחפש להשתנות. אני מחפש התאמה.

ואם לאדם כזה יש קושי עמוק ביחסים, לא משנה כמה כמיהה, אהבה ורצון טוב יש בו, זה לא ילך.

אם אתם מוצאים את עצמכם שלא מצליחים להיכנס לקשר או להחזיק קשר, בבקשה – שווה לחפש עזרה מקצועית. אפשר לעבוד על הנושאים הללו בהצלחה, ואני ממליצה להתחיל עם הקורס שלי "המתימטיקה של יחסים", שיעשה לכם הרבה סדר בראש ובלב. אבל אם אתם רואים את הקשיים הללו שנדבר עליהם אצל אחרים, אתם צריכים לחשוב מה אתם עושים עם זה.

באיזה שלב של הקשר אתם נמצאים?

אם אתם בקשר ארוך ומבוסס, ואתם מזהים את הקשיים העמוקים הללו אצל בני הזוג שלכם, כדאי מאוד לתקשר איתם, ולהתחיל לחשוב יחד איך מתמודדים עם הקשיים הללו, יחד עם הקשיים שלכם, כמובן. אפשר להתחיל מהקורס שלי וכדאי מאוד גם לחפש עזרה מאשת מקצוע.

אבל אם אתם מזהים את הקשיים הללו אצל אחרים בתחילת הקשר, אני מציעה לוותר על זה. שמחת החיים שלנו מושפעת מקשרים טובים, עמוקים, אוהבים, מחויבים, שבהם אנחנו יכולים להרגיש טוב עם עצמנו ועם אחרים. יש אנשים שזה פשוט לא יכול לקרות איתם. כשפוגשים אדם חדש בכלל לא בטוח שכדאי לנו עכשיו להיכנס להרפתקה טיפולית ארוכה, שלא בטוח שהם בכלל מעוניינים בה. גם אם יש להם שפע של תכונות נפלאות – חכמים, סקסיים, עשירים, מצליחים, נחמדים, יודעים להקשיב או כל קסם אישי אחר – זה פשוט לא יעבוד, ואנחנו נסבול הרבה.

לפני שנמשיך ונדבר על 4 הקבוצות, בואו נחדד. התפקיד שלנו הוא:

לשפוט את היכולת לקשר, לא את האדם

השאלות העיקריות שצריכות לעניין אותנו לגבי אנשים שאנחנו שוקלים להיכנס איתם לקשר, הן:

האם הקשר איתם יהיה טוב?
האם הם מסוגלים לנהל קשר טוב?

ואם התשובות שליליות, אז שאלות אחרות כבר לא רלוונטיות: האם הם נראים טוב? מה אחרים חושבים עליהם? האם יש להם כסף? האם אנחנו נמשכים אליהם? האם הם אומרים שהם רוצים להיות בקשר? ואפילו לא – האם זה אדם טוב? אנחנו לא באים לשפוט את הרמה המוסרית או הערך של בני אדם. יכולים להיות אנשים שנעריך ונחבב מהמון סיבות, ועדיין, לא כדאי. היכולת שלהם להיות בקשר עמוק וטוב נמוכה מדי, וקשר איתם יסב לנו המון סבל.

אז, על מה אנחנו מדברים? בואו נדבר על 4 קבוצות של אנשים שבעייתי להיות איתם במערכת יחסים:

1. נרקיסיסטים

נתחיל בנרקיסיסטים המפורסמים, שהרוויחו את המוניטין הגרוע שלהם ביושר: זו קבוצה גדולה של אנשים, גברים ונשים, שמסבים סבל רב למי שסביבם. היום יש נטיה לקרוא לכל אדם לא נחמד נרקיסיסט, אז בואו נעשה טיפה סדר.

קודם כל, הפרעת אישיות נרקיסיסטית היא אבחנה פסיכיאטרית שאף אחד מאיתנו לא יכול לעשות. גם אם אנחנו עצמנו פסיכיאטרים, זו אבחנה שדורשת כמה פגישות אבחון. התנהגות נרקיסיסטית, לעומת זאת – אפשר וכדאי לזהות די בקלות, גם אם לא מיד. כאן הסברתי לעומק את המושג, כולל איך לזהות ולהתמודד איתו. אני גם ממליצה על הקורס להתמודד עם נרקיסיסטים. אם יש משהו כזה בהיסטוריה שלכם, וזה נפוץ, זה קורס משנה חיים.

מהו נרקיסיזם? נרקיסיסטים הם אנשים שאין להם תחושת ערך עצמי מבוססת בצורה פנימית, והם צריכים להוריד, לשלוט, לתמרן, לדכא ואפילו להשפיל אחרים כדי להרגיש טוב עם עצמם. אין להם אמפתיה מבוססת (הבנה אינטואיטיבית, רגשית של אחרים) ובהתאם – לא מפריע להם לפגוע באחרים. הם נוטים למצבי רוח קיצוניים, ויוצרים קשרים שטחיים ומבוססים על מדרג, של מי שווה יותר ומי פחות. הם רגישים לביקורת בצורה קיצונית ולוקחים אותה כהתקפה, בדיוק כי הערך העצמי שלהם לא מבוסס מבפנים. ילדים הם נרקיסיסטים (בצורה בריאה) – מרוכזים בעצמם וחסרי אמפתיה – ונרקיסיסטים לא התבגרו, פנימית, מהשלב הילדי הזה. כולם גדלים, לא כולם מתבגרים.

לא נוכל ליצור עם נרקיסיסטים קשר אינטימי, אמיתי, עמוק. הקשר יהיה שטחי, ואנחנו נמצא את עצמנו מכרכרים סביבם וסביב מצבי הרוח שלהם, מנסים להבין אותם, לפייס אותם ולהתאים את עצמנו. קצת כמו לטפל בילד (גם אם מושך ומוצלח). הם לא יראו אותנו ויפגעו בנו הרבה, בכוונה או לא. יצאתי פעם עם גבר מקסים. חכם, חם וחייכן. הינו צמודים ואוהבים ועשינו הרבה כיף ביחד. אחרי חודשיים קרה אסון בחיי (שסיפרתי עליו כאן). צלצלתי אליו בהיסטריה והוא הגיע מאוחר מאוד. באותו הערב הסביר לי שהוא אחר כדי שאבין שהוא לא בכיסי. הוא אמר גם שאני לא מכבדת אותו, ואם לא אתנהג אליו יותר יפה זה לא יחזיק מעמד בינינו. כל זה באחד הימים הקשים בחיי, כשאני בהתקפי חרדה ובכי. קיבלתי דוגמא קיצונית לחוסר אמפתיה. מיותר לציין שהבחור לא התנצל. על מה יש להתנצל? אני זו שלא כיבדתי אותו ולא התנהגתי אליו יפה.

איך לזהות נרקיסיסטים? על קצה המזלג, הכריזמטיים הם החשודים. הם רוצים להרשים אתכם אך לא מתעניינים בכם, ולא מחפשים להכיר אתכם לעומק. הם לא שואלים אתכם שאלות אלא מספרים לכם סיפורי האדרה או קורבנות על עצמם. הם יוצרים אינטימיות מהירה, מפציצים ב"אהבה" (love bombing), רומנטיקה והבטחות מהר מאוד. הם מנהלים את ההצגה בעצמם ואסור להפריע להם בשום הערה או דעה שונה משלהם. הם לא מכבדים את הגבולות שלכם כי אין להם אמפתיה. הם מחפשים חוויה מהנה ללא התפתחות.

הבעיה היא שנרקיסיסטים יכולים להיות מאוד חכמים ומושכים. הם מאוד מנוסים בשלבים הראשונים של יחסים אישיים ורומנטיים, ויודעים להקסים. באופן פרדוקסלי, אם מישהו או מישהי מקסימים מדי מיד, זו נורת אזהרה. אדם במקום רגשי סביר רוצה להתקדם איתכם לאט יחסית, כי הם רוצים לראות אם הם בכלל מעוניינים בכם. נרקיסיסטים מעוניינים לבסס את הקשר כדי לקבל ממנו תועלת (רגשית או אחרת) ולא מחפשים לפתח רגש עמוק, לכן הם יכולים להתקדם כל כך מהר.

2. בעלי פחד ממחויבות (commitment phobia)

רובנו רוצים מחויבות. אנחנו רוצים להרגיש שאנחנו במערכת יחסים שבה אנחנו סומכים וסומכים עלינו. טינדר מלא ב"מחפש את החברה הכי טובה שלי" (משפט מקסים בעיני) ו"מחפשת קשר לטווח ארוך". אנחנו רוצים לתת אמון ומוכנים בהחלט להתחייב להיות שם עבור אדם אחר. מגיל צעיר המערכת הפנימית האנושית מבוססת על קשרים יציבים וארוכי טווח. בהתחלה הקשרים הם חד כיווניים – מטפלים בנו בלבד – אבל מהר מאוד אנחנו לומדים לתת וגם להתחייב וליהנות מזה.

לקבוצה מסוימת של אנשים יש חרדה עצומה מהתחייבות. החרדה (phobia) היא ברמה קשה, כמו קלסטרופוביה, חרדת טיסה או פחד קהל. אלו אנשים שרוצים את רוב מה שמערכת יחסים מספקת – קירבה, חום, הערכה, אישור, סקס – אבל יש להם בעיה עם מרכיב מרכזי שלה: מחויבות. ההרגשה שמצפים מהם למשהו פשוט נוראית בשבילם. תחושה של כלא.

פחד ממחויבות לא קשור לנרקיסיזם. אנשים עם חרדת מחויבות יכולים להיות אמפתיים. הם מבינים מה ההתנהגות שלהם עושה לכם. הם לא רואים את עצמם מעליכם, והם בהחלט מסוגלים לאינטימיות עמוקה. אבל כשהם מתחילים להרגיש ציפיה מהם – החרדה גוברת לרמה בלתי נסבלת. הם היו רוצים קשר עמוק ומתמשך, אבל זה משהו שמציף אותם. באופן פרדוקסלי, הם כל כך לא רוצים לפגוע בכם כשלא יעמדו בציפיות, שהם נעלמים ופוגעים בכם פעמיים – גם בסיום או הנמכת הקשר וגם בחוסר התקשורת שלהם או בהסברים שטחיים ולא מספקים, שיכול לגרום להמון ספקות עצמיים.

כמובן שהבעיה הנלווית היא חוסר מודעות. אם אתם מזהים את עצמכם כאן, כמובן שאפשר לטפל בזה, כמו בכל דבר. יש לכם פחדים עמוקים מהילדות, ואפשר לעזור לכם בצורה מקצועית. אבל אם אנשים לא מזהים את הקושי שלהם, ומחצינים אותו –

היא לוחצת…
הוא לא נותן ספייס

הם לא מתמודדים עם הקושי העמוק והמהותי הזה שלהם לעולם. ואז יש "תאריך פג תוקף" לכל קשר שמתחיל, טוב ככל שיהיה.

יצאתי איזו תקופה עם גבר כזה, וכבר זיהיתי את הנושא הזה אצלו. הקשר שלנו היה די אוורירי, וחשבתי שאולי זה יעבוד. אבל פעם אחת בילינו ערב מושלם ביחד. כל כך קרוב ואינטימי, עם סקס מדהים. ידעתי עמוק בליבי שבכך פחות או יותר סיימנו. זה היה יותר מדי עבורו. באופן לא מפתיע, לאחר הערב הזה צצו בעיות שונות: כאבי בטן, עייפות, דירה לא מסודרת שאי אפשר לארח בה, והתלבטויות קשות ביני לבין הטלויזיה. פעם ביקשתי ממנו שיבוא ויתקן משהו אצלי בדירה. הוא בא בשמחה והיה לנו ערב נהדר, אבל כמה פעמים אני יכולה להשתמש בתירוץ הזה?

הכי חשוב לזהות את המצב הזה כמה שיותר מוקדם, ולא להאשים את עצמכם. ללא ספק לכולנו יש קשיים ביחסים וגם לכם. אבל אם נעלמים לכם באופן מפתיע, ודווקא לאחר התקרבות וזמן נהדר ביחד, זה חשוד.

ספר מעולה לקרוא או להקשיב בנושא הזה – Men who can't love.

3. אנשים עם התקשרות כאוטית

קבוצה פחות מוכרת, ושונה לגמרי מהקודמות.

בטח יצא לכם לשמוע על סוגי התקשרות (attachment), נכון? התקשרות היא צורת הקשר הבסיסי שאנחנו יוצרים עם העולם, החל מהינקות. בתור תינוקות, אם טיפלו בנו בצורה מספיק חמה ועקבית, ונענו לצרכים שלנו פחות או יותר מיד, למדנו לסמוך. למדנו להרגיש בנוח בתוך קרבה, ובהדרגה גם פיתחנו עצמאות רגשית. למדנו לתקשר את הצרכים שלנו בצורה אפקטיבית. אנחנו לא פוחדים מקירבה ויכולים גם לשאת מידה של ריחוק. פיתחנו ביטחון עצמי ויכולת ליצור קשרים טובים ויציבים. זו התקשרות בטוחה (secure attachment). אנשים עם התקשרות בטוחה (50-60% מאיתנו) הם האנשים שקל ונוח ביותר להיות איתם בקשר.

יש שלושה סוגים של התקשרות לא-בטוחה, כשהאחרון הוא הבעייתי ביותר. סוג אחד מתפתח אם נענו לצרכים הרגשיים שלנו כתינוקות מעט מדי. פיתחנו עצמאות מוקדם מדי ולמדנו להסתדר לבד עם עצמנו, לא לצפות מאחרים להרבה, ולא להיות מחוברים מדי לרגשות שלנו. יש לי חברה כזו, שמגיל צעיר ציטטה לעצמה את השיר של סיימון וגרפונקל,

I'm a rock, I'm an island
אני אבן, אני אי.

זה סוג התקשרות שנקרא "התקשרות נמנעת" (avoidant attachment). קרבה גדולה מדי יוצרת אצלנו חרדה לא מודעת ורצון להתרחק ולקבל יותר מרחב לעצמנו. אנחנו רגילים לחשוב על עצמנו כעצמאיים, אוהבי מרחב וחופש ומרגישים שכל האחרים לחוצים מדי ומנדנדים.

סוג אחר של התקשרות לא-בטוחה מתפתח אם קיבלנו יחס רגשי לא עקבי: לפעמים נענו לנו ולפעמים לא. למדנו להגביר את הרגשות והבקשות שלנו לתשומת לב. אנחנו כל הזמן רוצים עוד ועוד תקשורת וקירבה, מרגישים חוסר בטחון אם מתרחקים מאיתנו אפילו מעט, או עסוקים. מאוד רוצים וכמהים לאהבה, אבל כשמשהו מתחיל, אנחנו חסרי בטחון ונוטים לריצוי ולקושי לתקשר בצורה רגועה ובונה. ההתקשרות הזו נקראת התקשרות חרדה (anxious attachment).

למרות שאוהבים להשמיץ ברשת אנשים עם התקשרות נמנעת, ברמות סבירות זו התקשרות שאפשר להסתדר איתה מצוין, במיוחד אם לכם עצמכם יש התקשרות בטוחה – שקיבלתם בינקות, "בחינם", או פיתחתם בעצמכם בעזרת טיפול או קואצ'ינג. ככל שאתם מרגישים יותר בנוח ביחסים ויודעים לתקשר בצורה אפקטיבית, אתם יכולים להסתדר עם כל הקבוצות הללו. עם נמנעים תצטרכו לתת יותר ספייס, עם חרדים תצטרכו לתת הרבה בטחון. זה אפשרי.

הקושי הגדול ביותר נמצא עם אנשים עם סוג ההתקשרות הרביעי, שנקרא התקשרות כאוטית או חרדה-נמנעת (fearful-avoidant, anxious-avoidant). התקשרות כזו נוצרת אם קיבלנו מגיל צעיר יחס אלים או פוגעני רגשית, יחד עם קרבה רגשית בזמנים מסוימים. נוצר רצון חזק בקרבה רגשית עמוקה, יחד עם רתיעה עצומה ממנה. האדם הזה בהחלט מכיר קרבה עמוקה וחותר אליה, ומצד שני – בעבר היא היתה מאוד מסוכנת. אלו אנשים שיוצרים אינטימיות עצומה ואז הודפים אתכם, לפעמים בתוקפנות, וחוזר חלילה. הם אינטנסיביים ומתקשרים לעומק, ואז נסגרים ומתנתקים. מאוד קשה להיות במצב רגשי טוב בתוך קשר עם אדם שמתנהג כך. הפגיעה החוזרת בכם כשמתרחקים מכם שוב ושוב באגרסיביות, היא קשה. הלב כל הזמן נפתח מחדש ואז נפגע.

לא מדובר בחרדת מחויבות כי אלו אנשים שכן חותרים לקרבה גדולה וגם יודעים לנהל אותה, עד רמה מסוימת. זה גם לא נרקיסיזם. אנשים עם התקשרות כאוטית יכולים להיות אמפתיים מאוד ומחוברים לערך הפנימי שלהם ושלכם, רק שבנקודות מסוימות החרדה מהקרבה משתלטת עליהם, ואז הם פוגעים, ואחר כך מצטערים על זה. ההתקשרות הזו בעייתית במיוחד אצל אנשים שלא מודעים לה, לא לוקחים עליה אחריות ולא פועלים אקטיבית כדי לרפא אותה (זה אפשרי! אם האדם עצמו חותר לריפוי ועובר טיפול מוצלח).

יש לי נסיון לא פשוט עם שתי מערכות יחסים כאלה. אחד מהם היה נעלב אם נתתי ספייס, עסקתי בעינייני ולא התקשרתי יותר מדי. הוא היה כועס ומתרחק, אומר שלא אכפת לי ממנו. אם היתי יותר קרובה אליו והינו מבלים כמה ימים ביחד, היה מתחיל להיות אגרסיבי ולהגיד

אני נלחם על החופש שלי.

זה כמו קזינו. אפשר לנצח רק אם יוצאים משם. עד שאדם לא לוקח אחריות על המצב הזה, נוצר קשר פוגעני כלפיכם.

עוד על התקשרות, איך לבנות לעצמכם התקשרות בטוחה, איך להסתדר עם אנשים בסוגי התקשרות שונים משלכם – בקורס שלי "המתימטיקה של יחסים" או בספר נפלא בשם Attached.

4. אנשים עם בעיית התמכרות

אלכוהול, וויד, פורנו, סיגריות, טלפון ביד 24/7, עבודה ללא הפסקה… יכול להיות שאנחנו או אחרים מדברים על החומרים וההרגלים הללו בצורה תמימה וחיובית:

אני אוהבת את זה
זה עושה לי טוב
זה מרגיע אותי.

אבל זה לא תיאור נכון של המציאות. התמכרות היא עיסוק או חומר שבהם אנחנו מאבדים שליטה. מעשים שאנחנו לא יכולים להפסיק למרות שהם מסבים לנו נזקים. התמכרות מסבה נזקים קשים, גם אם בוחרים להדחיק אותם. בשורה התחתונה, אם אנחנו מכורים אנחנו לא שולטים בחיינו (ואפשר וכדאי לקבל עזרה מקצועית! שנמצאת בחינם בארגון "שנים עשר הצעדים"). אלו לא מעשים שמחים אלא פלסטר שאנחנו שמים על פצעים עמוקים, פלסטרים שגם פוגעים ביכולת שלנו לרפא את הפצעים הללו.

ומה עם יחסים? מה הבעיה?

כשאנחנו בקשר עם אדם מכור, הוא לא הבוס של חייו – אלא ההתמכרות. גם אם המעשים שלו יפגעו בנו, יהיה קשה מאוד להפסיק אותם. הם פוגעים גם בו, והוא לא מצליח להפסיק. אני מדברת עם זוגות עם התמכרויות והם כועסים מאוד על בני הזוג שלהם ששותים ומשתכרים מדי שבוע, ואז לא זמינים אליהם, לבית, לילדים, לעבודה. אבל על עצמם הם אומרים שזה קורה פעם בחצי שנה אולי, והם שותים רק קצת, וכן זמינים.

התמכרות פוגעת באחרים, אבל מי שמכור לא רואה את הפגיעה הזו שהוא פוגע באחרים, או רואה ולא מצליח להפסיק, כי מדובר בכאב עמוק, עתיק ומורכב שההתמכרות מכסה עליו.

התמכרות שלא הרבה מדברים עליה היא התמכרות לפורנו. מקובל להזהיר צעירים מפורנו כי הוא יוצר ציפיות לא ריאליות מסקס, וזו באמת בעיה. אבל הבעיה שאני מכירה במערכות יחסים היא עמוקה הרבה יותר, ומופיעה דווקא בגילאים בוגרים: חוסר יכולת להיות נוכחים בחוויה מינית פיזית, אמיתית, ריאלית. החויה הזו שונה לגמרי מהחוויה של אוננות וצפיה במסך עם עלילה מרתקת ודמויות משתנות. במציאות הגירוי הפיזי נוצר ממגע בכל הגוף, מנוכחות, מאינטימיות. בפורנו הגירוי נוצר מאיבר המין עצמו ומהגירוי המנטלי. כשמתמכרים לחוויה החזקה הזו, להרבה אנשים החוויה המציאותית כבר לא מהנה. החשק והיכולת להתענג במציאות הולכים ויורדים.

מה עושים עכשיו?

אם אתם מוצאים את עצמכם באחת הקבוצות הללו, אפשר לעזור לכם. עם עזרה מקצועית מתאימה תוכלו לשפר דרמטית את המצב הרגשי שלכם ואת היכולת שלכם להיות ביחסים. אם אתם מזהים כאן בני זוג שלכם, במערכת יחסים ארוכה – גם. עזרה מקצועית היא חובה. ואם אתם מזהים את זה בקשר חדש, ההצעה שלי היא לא להמשיך בקשר.