מתגרשים, נפרדים, תנחומי וגם – בשעה טובה. לא קל, מתחיל תקופה חדשה בחיים, הכל יחד. אחרי שגדלתי להורים "גרושים טוב", וכבר יצא לי בעצמי לעבור פרידה כזו ואפילו ללוות אנשים בדרך הזו, יש לי כמה הצעות עבורכם.
1. לא סיימתם – התחלתם
על זה סבא שלי היה אומר:
A good divorce is more important than a good marriage. It lasts longer.
אל תחשבו על פרידה, חשבו על שלב הבא ביחסים שלכם. אם יש לכם ילדים – אתם בכל מקרה לא נפרדים. גם אם לא – פרידה אמיתית, מחיקה מוחלטת אחד מהחיים של השני – היא אופציה לא ריאלית ולא בהכרח בריאה נפשית. ולכן,
2. התחילו לתקשר
אם לא תיקשרתם עד היום – תצטרכו להתחיל לתקשר. כל עוד הגדרתם את עצמכם כזוג, וגם אם כבר לא זוג מוצלח – היו לכם נהלי תקשורת מסוימים של כבוד הדדי. אם לא תשקיעו עכשיו בתקשורת שלכם – תידרדרו לכאוס. תסבלו ממה שג'ון גוטמן קורא לו "הכרעה שלילית" – negative override – שבה הרגשות השליליים מדרדרים כל נסיון תקשורת. כל הצהרה חיובית נשמעת כשלילית וכל מצב שלילי מוסלם. אתם לא רוצים להיות שם.
דווקא עכשיו אפשר לקרוא ספרים על זוגיות, כמו הספר של ג'ון גוטמן "7 העקרונות לנישואים מאושרים". עכשיו כשהלחץ מהיחסים שלכם ירד, אפשר לשבת בשקט, להבין מה הלך שם ולשפר את התקשורת.
3. אתם יכולים להיות חברים
ואפילו חברים יותר טובים. אולי זה יקח איזה זמן – שנה הוא פרק זמן סביר – אבל תהיה לכם הזדמנות חדשה. בלי שיתוף כלכלי על שלל מחלוקותיו, בלי ציפיות וחיכוכים סביב סקס ונושאים אחרים שרבתם עליהם – יש סיכוי שתוכלו ליהנות זה מזה, עכשיו כשהקשר יורד לאש קטנה. יש סיכוי – אם תחפשו את זה, או לפחות תשמרו את זה כאופציה עתידית קרובה. אם לא התחלחלתם עד עכשיו, אולי תשקלו גם:
4. הכינו את הגירושים בעצמכם
עד עכשיו ניהלתם את החיים יחד – למה שעכשיו תעשו לזה outsourcing? השאלות האמיתיות הן לא עניין של עו"ד ואפילו לא של מגשר – הן שלכם. איך אתם רוצים לראות את החיים שלכם מעכשיו? איפה גרים? מה הסידורים הכספיים שיאפשרו לכם ולילדים לחיות הכי טוב שאפשר? גם אם בסופו של דבר תצטרכו להעזר באדם חיצוני כדי לנסח את ההסכם, נסו קודם לתקוף את השאלות המרכזיות ולהגיע להסכמות, לפחות מסוימות.
זה גם חינם וגם יתרגל אתכם בעקרון הבא:
5. החזיקו אינטרס משותף
כן, אתם נפרדים וחלק מהאינטרסים נפרדים. כל אחד בונה חיים נפרדים, זוגיות חדשה, אולי שינויים נוספים בחיים. אבל – זה עדיין אדם חשוב בחייכם. שמרו על זה. המשיכו לראות גם את האינטרס שלו וגם את האינטרס של הקשר שלכם. בטח אם אתם הורים, אבל לא רק. נסו לחשוב על המצב הכלכלי שלכם כמשותף, גם אם הוא לא ממש. נסו לחסוך כסף אחד לשני ולהיות הוגנים.
6. שקלו את המודל האירופאי
אופציה נפוצה באירופה אצל זוגות נשואים, ובעיני מתאימה לזוגות גרושים מסוימים. מנהלים חשבון בנק משותף שמיועד לכסות את הוצאות הבית והמשפחה, ושני בני הזוג מפקידים אליו כספים בצורה מוסכמת, למשל סכומים מסוימים כל חודש. אופציה אחרת, מכסים את ההוצאות בחשבון הזה ביחס מסוים – למשל 40-60. אפשר לחשב לפי יחס ההכנסות, מי שמרויח יותר מכסה יותר, או בכל צורה שהוגנת בעיניכם. אפשר להחליט מה יוצא מהחשבון הזה, אבל הגיוני שלכל אחד נשאר כרטיס אשראי מהחשבון הזה ומשם מכסים תשלומי חינוך, חוגים, דמי כיס והוצאות מוסכמות מסוימות. זה דורש אמון – וגם בונה אמון.
7. מצאו דרכים לעזור
מצאו דרכים בהן אתם יכולים להמשיך לעזור אחד לשני. בצורות קטנות וגדולות. שמרו על זה. יכול להיות שאתם כועסים, ולא מצליחים לתקשר יותר מדי. אבל עזרה ומעשי אכפתיות הם מעשים שמגשרים על כעסים ובונים בחזרה את האמון. כשאמא שלי קיבלה מחשב חדש מהעבודה, שאלה אותי אם אני צריכה את הלפטופ שלה. לא, אמרתי לה, אז היא נתנה נתנה אותו לאקס שלי. כשהוא הגיע הנה לא מזמן לעזור לבת שלי לסדר משהו בחדר שלה, הבחין שפעמון הכניסה שלי לא עובד. אני ישבתי בחדר שלי ועבדתי, ופתאום שמעתי צלצולים בדלת. הוא תיקן את הפעמון. זו הדירה שלי, לכאורה – מה אכפת לו? אבל אכפת לו.
עוזר גם:
8. המשיכו להעריך ולהוקיר
עשו רשימה של הדברים הטובים שעשיתם זה עבור זה. החשובים והגדולים, כמו גם הקטנים. מה שקורה הרבה פעמים כשהקשר מתקלקל, הוא שמתחילים לשכתב בצורה שלילית גם את ההיסטוריה. הלחמו בזה. הזכרו בחיובי. הדברים הטובים בקשר שלכם, בהתחלה, באמצע ואפילו בסוף. של מה שאהבתם בבן הזוג, ואולי משהו מזה נשאר עכשיו.
9. לא לבלבל בין אהבה ויחסים
אני מדמה את האהבה לאדמה, והיחסים הם בית שנבנה עליה. אדמה היא הבסיס, והיא נצחית – לא נגמרת. הבית יכול לההרס ולהתקלקל, והיחסים יכולים להתמעט או להגמר. אז בסדר, יכול להיות שהבית הזה כבר ממש לא מתאים לכם. מותר לעבור דירה. אבל לא צריך לבטל את האדמה שעליו הוא עמד, והיא עדיין שם אם תסכימו לאפשר לה להמשיך – האהבה. לפחות ברמות העמוקות.
10. אחריות נוגדת אשמה
אם אתם ממש רוצים לטפל ביחסים שלכם, תצטרכו לקחת אחריות. זה שונה מאשר אשמה. אשמה זה להגיד:
אני אישה נוראית, לא בן אדם, בגלל ששיקרתי ובגדתי בבעלי.
זה יאמלל אותך, לא יאפשר אף צעד קדימה ביחסים, ובאופן פרדוקסלי – גם לא יגרום לתחושה יותר טובה לאקס. במקום זה אמרי את מה שהיה באמת. את הטעויות הספציפיות שעשית. נסו להבין את המהלך של מה שהיה. מתי התייאשתם אחד מהשני. מתי הפסקתם לתקשר את הצרכים שלכם. מתי פניתם הצידה לתקשר ולהפגש עם אחרים. מתי התחלתם לקבל החלטות שנוגדות את היחסים שלכם. קחו אחריות באמת – על מה שעשיתם. לא על מי שאתם.
באופן פרדוקסלי, כשלוקחים אחריות באמת על מה שעשינו, במדויק, זה מוריד את רמת התקיפות ההדדיות. כשכל אחד מכיר במה שהוא עשה, כבר אין צורך לתקוף אחד את השני בצורה כוללת. מפלס הכעס מתחיל לרדת.
נחזור לעקרונות יותר בסיסיים:
11. היו לטובת הקשר של האקס עם הילדים
זו המתנה הגדולה ביותר לעצמכם, לא רק לילדים. הילדים הם חלק מהבשר שלנו, של שני ההורים. אם ההורה השני לא בטוב עם הילדים שלכם – אתם פחות בטוב. עשו מה שאתם יכולים כדי לעזור ולתמוך בקשר. אם יש לכם טינאייג'רים, שבעצם מחליטים בעצמם לאן ללכת בימים מסוימים – עודדו אותם לעבור לבית השני בימים שהגדרתם. מסרו מידע לבן הזוג על הילדים. ספרו לו גם דברים טובים. ספרו לו מה הילדים צריכים ממנו. עזרו לשני להצליח.
לשם כך תצטרכו:
12. דברו בכבוד אחד על השני
אחד לשני ואחד על השני. וודאו שגם בן הזוג החדש שלכם והמשפחה המורחבת נוהגת כך. אני זוכרת שאחד הכאבים הגדולים של אחותי ושלי כילדות היו כאשר אנשים היו ביקורתיים כלפי ההורים שלנו. זה שם ילדים בדילמה עצומה. אל תעשו את זה בכלל. כשילדים הם יותר גדולים, אפשר לשתף אותם לפעמים על מה היו המחלוקות. אבל במשורה, ובחיוביות. הם לא צריכים לנקוט צד. זה גם ישפיע עליכם. כשאתם מדברים בצורה חיובית זה שוטף לכם קצת את המוח לכוון של לדון לכף זכות.
13. ההבדל בין לסלוח ללוותר
הבינו את ההבדל בין לסלוח לבין לוותר. לסלוח כן, לוותר – לא יותר מדי. אתם לא חייבים לוותר על האינטרסים שלכם ושל הילדים. סגרתם הסכם – האקס שלכם צריך לקיים אותו. במיוחד נשים – אין צורך לוותר על רכוש ועל זכויות כספיות. אל תיפלו בפח של "אני הרווחתי את הכסף הזה" – לא סתם החוק קובע שכל הצבירה הכספית היא משותפת. היתם תא כלכלי אחד, עם השקעה שהתבטאה בכל מיני כוונים, לא רק בכסף.
מצד שני, חפשו דרכים לסלוח. לא רק פגעו בכם, גם אתם פגעתם. היו סיבות לדברים. לא צריכים לנפנף בעוולות העבר כל הזמן. דרשו לעמוד בהסכמים כי כך סיכמתם – לא בתור עונש על מה שהיה.
14. רגישות עם פרטנרים חדשים
היו רגישים עם העניין של בני זוג חדשים. אם האקסים שלכם מקנאים קצת בפרטנרים חדשים – זה סימן יפה. עוד אכפת להם מכם. היו עדינים, אל תנפנפו ביחסים החדשים. אולי האקסית לא בקשר וקשה לה יותר. לא צריך לדבר על האישה החדשה בלי סוף.
15. אם אי אפשר לתקשר
אם אי אפשר לתקשר בכלל עם בן הזוג – החזיקו את כל העקרונות הללו בלב. אולי בפועל היחסים ביניכם יכילו קרוב ל – 0 תקשורת, אבל מצאו אהבה בליבכם אל בן הזוג. זה ישפיע עליכם, על הילדים, ואני מאמינה שבסופו של דבר – גם על בן הזוג. אם צריך – הגנו על עצמכם. זה לא סותר.
נ.ב. – בתמונה – "ליל הסגר" (פסח בזמן משבר הקורונה), מותר לחגוג יחד רק עם המשפחה הגרעינית ומצאנו את עצמנו חוגגים יחד. אני מאחורי המצלמה.
סרטון על זוגות שהתגרשו מדהים
סרטון מעורר השראה שאני מזדהה עם הרבה דברים שנאמרים בו: