מעיניך היפות, מזרועותיך העוטפות
מקולך המהפנט, המרגיע
מרגעי העדינות והקסם
נשארו תמונות שטוחות,
זכרונות מוגבלים
דקיקים כקורים.
מעט כל כך.
הדחקה.
נכון,
יש לי חיים חדשים עכשיו
לק חדש, ספורט חדש
חבר חדש מחבק אותי
הבטחה צפונה בגופו, בפניו.
ועדיין.
אתמול יצאתי לריצה, כמדי לילה
והנה, הפתעה
בפינת הרחוב, כמו בפינת רחובך
עץ פיטנה.
ועכשיו,
מעיניך, מזרועותיך, מקולך
נשאר פרח פיטנה עדין, רך וריחני
על שולחני
מביט בי ומחייך
צאי לדרך, המריאי,
אני כאן עבורך.
נשימה.