חבר שאל אותי אם לא קר לשחות בים בחורף.
קור הוא רק חלק אחד של החוויה, מצאתי את עצמי אומרת.
כן, יש קור. אבל יש גם שמחה, התרגשות, חוזק פנימי וחיצוני שנוצר.
יש גם תורכיז מכל הכוונים ושמש. זו חוויה שלמה נפלאה.
ולא חייבים לעשות את זה. כמו שלא חייבים לעשות שום דבר, כמעט.
אבל, האם אנחנו בוחרים להתמקד בחלק הכי פחות טוב של חוויה כדי להמנע ממנה? כדי להמנע מעוד ועוד חוויות בחיים? ולאן זה לוקח אותנו? נוצרים עוד ועוד חדרים בבית שלנו שאנחנו לא נכנסים אליהם, לעולם.
מתאמנים מסבירים לי למה לא כדאי להם לעשות דברים. כי זה אולי לא יצליח. כי הם יתאכזבו. כי אחרים יתאכזבו. וזה נכון. ככל שנעשה יותר כך נעמוד יותר במצבים האלה. אבל גם נחיה יותר.
שאפו להגן על עצמכם פחות, לא יותר.