יש לנו עבודה ויש קסם. התפקיד שלנו והתפקיד של אחרים, של המציאות.
יהיו תקופות שבהן נשקיע הרבה ונקבל מעט.
יהיו תקופות של מנוחה שיותר יגיע.
וגם להיפך, נשקיע המון, נהיה על הגל, והמון יקרה.
או יובש. ננוח, נבנה תשתיות, נספק תנאים, וזה לא יקרה.
אם לא נעשה את העבודה שלנו, דברים לא יקרו.
אם לא נשאיר מרחב לקסם לקרות, דברים לא יקרו.
איזה כוון כדאי לכם לחזק? את העבודה וההתמדה שלכם? את להשאיר מרחב לקסם לקרות?