פרקטיקה מומלצת לדאגנים (אפילו אני קצת…):
כשדאגה שלכם מופרכת, ציינו את זה לעצמכם בצורה ברורה, והוסיפו: "דאגתי סתם".
תגידו לעצמכם:
⭐"דאגתי שהילד שלי לעולם לא ידע מתימטיקה. אבל הוא עבר בגרות 5 יחידות. דאגתי סתם".
⭐"חשבתי שמתחיל לי צינון, אבל אני רואה שזה כלום. דאגתי סתם".
⭐ חשבתי שלא יהיו לי לקוחות החודש אבל הכל יסתדר. דאגתי סתם".
או, אם אתם אוהבים שפה תנכית, אתם יכולים לומר: "אשר יגורתי – לא בא לי" (מה שפחדתי – לא קרה).
זה הכל. לא צריך להפסיק לדאוג, אתם בכל מקרה לא יכולים. רק לציין לעצמכם את זה בכל פעם מחדש.
לאט לאט המוח ילמד.