מה הבעיה עם התמכרות ללמידה

התמכרות ללמידה דומה להתמכרות לסלט: הן מתחילות מעולה.

לכאורה, מה יותר טוב מאשר לקרוא ספרים של מיטב הכותבים העולמיים? לשבת ולהקשיב לפודקאסטים של גאונים, אנשים שעשו ועושים טונות של כסף ומסבירים לכם בדיוק את הלך הרוח המתאים? לקבל מהם את המלצות הספרים שלהם ולקרוא גם אותם? להשתתף בקורסים ולדבר עם אנשים שעושים את מה שאתם רוצים לעשות? לקבל עוד ועוד השראה?

אתם נהנים ללמוד, אחרים מעריכים ואפילו מעריצים את הידע שלכם. יש לכם המון רעיונות ויתכן שהרבה פעמים אתם האדם החכם והמעודכן ביותר בחדר.

פער בין ידע להפקת תוצאות

עד שמתחילים להתקל בבעיה: הפער בין הידע שלכם לבין המימוש שלו והשגת תוצאות הולך וגדל.

מי שחשוף לסוג ההתמכרות הזה מלכתחילה הם אנשים חכמים, יצירתיים והרבה פעמים מטיפוס המדען (טיפוס 5 באניאגרם). אנשים שהמשיכה הבסיסית שלהם היא לצבירת ידע והבנה. להבין עד הסוף ולדעת המון. יתכן שהעיסוק הכי מתאים לכם הוא פרופסורים באוניברסיטה. אם אתם פרופסורים או עוסקים במשרת מחקר אחרת, והחיים שלכם עובדים טוב עם המשיכה העצומה שלכם ללמידה – מצוין. אין צורך להגדיר עבורכם למידה כהתמכרות.

הבעיה נוצרת אם אתם צריכים לייצר משהו. רובנו צריכים לייצר משהו כדי להתפרנס, ואולי אפילו כדי לחוש סיפוק ושלמות. אפילו פרופסורים צריכים, לפחות בשנים מסוימות, לייצר מאמרים שמפורסמים בכתבי עת. הם צריכים מחקר לשם כך – אך לא רק מחקר.

בעיה חברתית-כלכלית ולא רק אישית

הבעיה היא יותר חברתית-כלכלית מאשר אישית. זה לא שמשהו לא בסדר איתכם. לטעמי, חברה טובה צריכה לתת מקום ולפרנס את החוקרים הנצחיים, שמקדמים את הידע האנושי – גם אם הם לא מייצרים תוצר קונקרטי בנוסף. אחרים והחברה צריכים את הידע הזה, לא יודעים להגיע אליו אבל יכולים להשתמש בו ליישום וליצור. החברה צריכה מקום גם לאמנים, לספורטאים, למטפלים בילדים ובזקנים ועוד. אז כן, היה אמור להיות בסדר שרק תלמדו. העניין הוא שכפי שהחברה שלנו בנויה, זה לא מאפשר לכם לחיות חיים טובים.

בפועל אנשים צריכים לייצר לפרנסתם. קוד, אלגוריתמים, שרטוטים, תוכניות, פגישות מכירה, עסקאות, חומר שווקי (כמוני), גרנטים ותקציבים, חומרי הדרכה, מוצרים פיזיים או כל דבר שמכניס לכם כסף – ישירות או דרך מעסיק.

מה לעשות אם יש לכם התמכרות ללמידה

אצייר קו כללי של מה לעשות אם יש לכם התמכרות כזו, ואז אצביע על שני השלבים הבעייתיים בתהליך. מה לעשות:

• לזהות שיש לכם התמכרות כזו
• לזהות את כל פעילויות הלמידה שלכם ככאלה
• לסכם את כל משאבי הזמן והכסף שאתם משקיעים בלמידה בשבוע ובחודש
• לזהות פעילויות יצרניות שאתם עושים או שהיתם יכולים לעשות
• להקצות לעצמכם זמן ומשאבים לפעילויות יצרניות
• להתחיל לייצר.

אם אתם לא יכולים, אתם כנראה נתקעים באחד משני השלבים הבאים – ושם כדאי לכם לחפש עזרה.

קושי להבחין בין למידה לעשיה

או כמו שסטיבן קובי קורא לזה – עשיה ותומכי עשיה. כאן יש לי סרטון ומאמר על זה. כל כך התרגלתם ללמידה, ואתם כל כך אוהבים אותה, שאתם קוראים לה עשיה. אני שואלת לקוחה: מה עשית השבוע לטובת הפרויקט שלך? והיא אומרת לי – צפיתי בקורס.

לא. אם את עצמאית בתחום הנדל"ן, העשיה שלך היא – פגישות עם לקוחות ומוכרים פוטנציאליים, כתיבה של תיאורים לנכסים שלך, בניית המודעות שלך בגוגל וכך הלאה. קורס הוא לא העשיה שלך. הוא אמור לתמוך בעשיה (בפועל הוא לא תומך). הוא לא עשיה.

ההבדלה בין עשיה לתומכי עשיה אכזרית בשבילכם – כי יתכן שהעשיה שלכם בתחום מסוים היא 0. גילוי כואב, אבל הכרחי כדי לצעוד קדימה.

קושי להניע את עצמכם לפעולה

כל כך קשה לכם לגשת למחשב או לטלפון ולהתחיל לעבוד, שהפסקתם לחשוב על זה. הפניתם את תשומת ליבכם ללמידה, שהיא קלה ואולי טבעית לכם יותר. אבל יש שם קושי ממשי עבורכם.

זה לא סתם. זה לא עניין של טעם בלבד, וגם לא עצלנות ולא דחיינות – יש לכם קושי אמיתי לגשת (ואולי לבצע) את המשימות שלכם. גם על זה יש לי סרטון ומאמר. עם פירוט כל הסיבות הבסיסיות למה קשה לכם לגשת למשימות, וכווני עבודה לכל אחד מהם. אחרי הרבה שנות נסיון, הניחוש הראשון שלי יהיה הפרעת קשב. כן, יתכן שאתם קוראים כל היום ובכל זאת יש לכם הפרעת קשב. שווה להבין מהי ההפרעה הזו ולזהות אותה. יש גם סיבות אחרות, רגשיות יותר, שיכולות למנוע מכם לגשת למשימות.

מה עושים עכשיו

אני מקווה שהמאמר הזה שיפר את התחושה שלכם. זה לא ששום דבר לא מצליח למרות כל מה שאתם עושים. אתם כנראה לא עושים בכוון הנכון. יכולתם לצאת לחופשה, זה היה יותר יעיל. אלו חדשות טובות. כשתשקיעו בכוונים הנדרשים, הכל ישתנה סביבכם. אפשר כמובן לדבר איתי על זה – יש לי הרבה שנות נסיון בעזרה לאנשים לעלות על מסלול של עשיה ותוצאות.

טיפ לסיום: הסרה מרשימות תפוצה

אם אתם מכורים לידע וללמידה, אני מניחה שאתם מקבלים בלי סוף מיילים וואטסאפים. אתם קוראים הרבה מהם, מתייקים לאח"כ אחרים (מיותר, לא תגיעו אליהם, אפשר למחוק ישר) ובאופן כללי מציפים את עצמכם במידע.

זה הרגל קטלני עבור כולם, ועבורכם במיוחד. אתם צריכים לקרוא וללמוד פחות, ולא יותר. הסירו את עצמכם כמעט מהכל. אתם יכולים להעזר בכלים אוטומטיים כמו unsubscribeme שיסרוק את תיבת המייל שלכם ויאפשר לכם לסמן אילו ניוזלטרים אתם רוצים להמשיך לקבל ואילו לא. אישית יש רק אדם אחד ממנו אני מוכנה לשמוע כל יום – סת' גודין, ולא יותר מעשרה מקורות שאני מוכנה לקבל מהם מיילים מדי פעם. אותו דבר עם החומרים שלי, אם הם כבר לא מאוד-מאוד מועילים ומיטיבים עבורכם, הסירו את עצמכם.

יש חלקים רלוונטיים בספר שלי

אם הספר שלי אצלכם, פרק 2 יכול לעזור לכם לפתוח את הראש לכוונים מתאימים עבורכם להתקדמות בחיים, ופרקים 3-4 יכולים לעזור לכם להתגבר על מעצורים עמוקים שמונעים מכם להתקדם.
לא אצלכם? למה אתם מחכים?