איך מתחילים עם רואו פוד (טבעונאות)?

רואו פוד = אוכל חי, לא מבושל. זה אומר בעיקר פירות וירקות חיים, ואגוזים לא קלויים. רוב האנשים כוללים בזה גם שמן מכבישה קרה כמו זית, קוקוס, טחינה. לא כולל אוכל מן החי, כלומר טבעונות.

יש הרבה סיבות לאכול חי, או בעיקר חי, וזה מאוד מתגמל – גם בבריאות, וגם באנרגיה ובתחושה טובה. זה משפר המון סימפטומים פיזיים כמו בעיות עיכול, עור, נשירת שיער, שינה, ויש אנשים שנרפאים ממחלות ממש קשות (פיברומיאלגיה, למשל, קרוהן, מאזנים סכרת לחלוטין…)

אבל זה התפקיד שלכם לשפוט ולבחור. אם החלטתם ללכת על זה, אסביר איך.

כמה הערות חשובות:

• אני לא תזונאית ואין לי כל השכלה פורמלית בתזונה
• לכן מה שאתם עושים הוא באחריותכם
• אני לא טוענת ולא חושבת שיש תזונה אחת שמתאימה לכולם
• בגדול אני בעד להכיר גישות שונות, לנסות אותן תקופה, ולגבש לעצמנו את התפריט המתאים.

מה אוכלים ברואו פוד?

ברשת יש המון מתכונים מסובכים (ונחמדים) של כל מיני עוגות רואו על בסיס תמרים, וקרקרים של פשתן, וזה נראה קשה, וצריך ציוד מיוחד שעולה אלפי ש"ח… אז לא.
רואו פודיסטים (טבעונאים) בד"כ אוכלים הכי פשוט שיש. יש לנו בבית המון, המון פירות וירקות טריים, ואנחנו פשוט אוכלים אותם.

אז יום רגיל יכול להראות ככה:

• ארוחת בוקר – 4-5 פירות (בננות, למשל… תפוחים, אגסים, אנונות, מלון, תלוי בעונה)
• בראנצ' – עוד כמה פירות או חופן אגוזים
• צהריים – סלט גדול עם המון עלים, ירקות ופירות או שייק ירוק גדול
• אחה"צ – עוד משהו כזה
• ערב – סלט ירקות גדול עם אבוקדו ואגוזים, או טחינה

(לי. אולי אתם צריכים יותר או פחות).
שתיה – כשצמאים – מים.

פשוט וזול

זה פשוט. אין כמעט הכנה, ולא צריך מתכונים. לפעמים (שבת נניח…) מתחשק משהו מיוחד, והיום הכנתי לי פסטת קישואים ברוטב עגבניות. שזה קישוא פרוס לג'וליאנים ורוטב עגבניות חי שהכנתי לי בבלנדר. יאמי. אבל ממש לא חייבים לדעת להכין דברים כאלה. אפשר גם לקנות קרקרים נאים (רואו) בחנות טבע, שהם טעימים ויקרים. וגם את זה לא חייבים. בהמשך אם תרצו תוכלו לקנות ציוד יקר וכיפי – בלנדר ויטמיקס ומייבש מזון (אם אתם רוצים). אבל ממש מיותר בהתחלה.

יש שינויים טכניים שצריך לעשות, ויש שינויים מחשבתיים.

דוגמא להתחלה רכה – Raw till 4

בגישה הזו, רוב היום אוכלים חי, ובערב – ארוחה מבושלת (טבעונית, או אפילו לא). ואז אתם לומדים ליהנות מהאוכל החי, ומתחילים להיות מתוגמלים מזה (הרזיה בקלות, תחושת חיוניות, בעיות עיכול שמסתדרות…) ואתם כבר בעצמכם רוצים (כנראה) לעבור ליותר ויותר חי. זו דרך טבעית וכיפית וכך אני עשיתי בערך שנה, עד שעברתי ל – 90% חי, ושם אני נמצאת היום, מעל 6 שנים. אפשר גם לאכול בבית חי, ומחוץ לבית רגיל, בהתחלה.

עוד התחלה מעולה היא להחליף רק את ארוחת הבוקר בפירות. כמה פירות שרוצים. ושאר היום כרגיל. בהמשך אולי תרצו להחליף את ארוחת הערב בפירות. שם אפשר להשאר או להמשיך להתקדם.

1. הדבר הראשון – לקנות המון פירות וירקות

זה העיקר. כאשר אוכלים אוכל מבושל, מקבלים הרבה קלוריות בנפח קטן. אז אם יש לכם במקרר כמה גבינות, כיכר לחם במקפיא, ובמגירת המקרר כמה מלפפונים ועגבניות, חסה אחת אולי… זה יספק ארוחות בוקר וערב למשך שבוע. אבל אם אתם מוותרים על לחם ועל גבינה, ובמהלך היום על הסטייק והצ'יפס, תצטרכו למלא את כל המקרר והשיש בירקות ופירות. המון. ארגזים. אל דאגה – לא תצטרכו לקנות כמעט שום דבר אחר.

2. ציוד: בלנדר טוב, אפשר גם מעבד מזון

וכמה סכינים וקרש חיתוך בטח יש לכם. זה הציוד החשוב. כשאוכלים רואו פוד אוכלים הרבה פירות וירקות שלמים, אבל גם הרבה שייקים, גלידות (מפירות) וסלטים. שייקים מכינים בכל בלנדר. גלידות אפשר בבלנדר (700 ואט ומעלה, כדי לטחון יפה פירות קפואים), ואפשר במעבד מזון. סלטים – במעבד מזון או בסכין. ילדים מאוד מאוד אוהבים שייקים מפירות ואפילו שייקים ירוקים (שייק פירות עם קצת עלים בפנים).

מתעניינים בשייקים ירוקים? הדרכה מפורטת איך להתחיל

3. להפסיק לקנות אוכל מעובד. לא רלוונטי

להיות רואו פודיסט לא קשור רק למוסר או לסביבה (לזה טבעונות או אפילו צמצום צריכה מהחי מספיקים). זה משהו שעושים מתוך רצון לטפח בריאות ותחושת חיוניות. אז אפשר להפרד מכל המאכלים המעובדים והלא בריאים שאולי עד היום קנינו. בקבוקי שתיה, אבקות, מנות מוכנות, רטבים, כל זה מיותר (איזה חסכון!). למעשה יתכן שאין לכם צורך ללכת לסופר בכלל. אני מזמינה מדי שבוע משלוח אורגני גדול ממשק הר פרחים, ועוד משלוח השלמה מחנות אורגנית מקומית, וזהו כמעט. אין זמן קניות, ואין פיתויים לג'אנק יקר.

4. להתחיל להבין בפירות וירקות, ומילה על מגוון

ללמוד ולהבין מתי פירות בשלים, איך שומרים אותם ואיזה כדאי לקנות. להכיר את הסוגים. יש על זה הרבה מידע ברשת. וזה חשוב. לאכול בננות בשלות באמת (מנומשות), פלפלים אדומים לתת להם להבשיל על השיש עד שהם אדומים, גם עגבניות, לא לקנות פלפלים ירוקים (הם לא בשלים). ללמוד לאכול אפרסמונים בשלים באמת (רכים ובצבע כהה). זה יותר טעים ועושה תחושה יותר טובה בגוף.

באוכל מבושל אנחנו מכירים מגוון גדול של מאכלים. הרבה מאוד מהם – צורות שונות ומשונות של ג'אנק (מאפים, מטוגנים, קינוחים…) אבל מה מגוון בזה? זה רובו חיטה וסוכר! לעומת זאת אנחנו פחות מכירים סוגים שונים של פירות, ירקות, עלים, אגוזים. יש המון! פירות זה לא רק בננה. מה עם אנונות? הן מתוקות ומדהימות! מה עם פומליות?  מתוקות מרירות עדינות. הפפאיה שיש לה קסם שהוא קצת טעם נרכש, אבל מתמכרים אליה. רימון זה אחד הפירות הכי טעימים ומפנקים שיש. עלים – סלרי הוא נפלא ומיוחד, רוקט כבר למדנו אבל ישמ גם מיזונה וקייל, ונבטים שונים, ומה עם קישואים חיים, טעמתם? זה מרענן! אגוזים יש גם מלך ושקדים אבל גם ברזיל, קשיו, מקדמיה, לוז. אז יאללה, תתחילו לקנות, לטעום, ללמד את עצמכם ליהנות מכל השפע הזה שיש, ובכל עונה – משהו אחר לגמרי.

ויש גם שינויים מחשבתיים – עוד יותר חשוב

5. לצאת מסיפור הקלוריות

אוכל מבושל, מתובל, ממכר (מאפים…), מנחם, שנאכל באכילה רגשית – משבש לחלוטין את תחושות הרעב והשובע שלנו. אנחנו ממשיכים לאכול הרבה אחרי ששבענו. אוכלים כי עצובים או עצבניים. אוכלים כי רוצים לשמוח. אוכלים כי התרגלנו לאכול בשעה מסוימת או כי מישהו אחר אוכל לידנו. אם לא מקשיבים לתחושות הגוף – אז כדי לא להשמין התרגלנו לספור קלוריות (ולחלקנו זה בכלל לא עבד). אבל כשאוכלים אוכל חי, הכל מתחיל להשתנות. הגוף מאותת חזק וברור מתי הוא רעב, ומתי הוא שבע. וכך אפשר לזנוח לחלוטין את כל סיפור הקלוריות. רוב האנשים שעוברים לטבעונאות  יורדים משקל מיד ובקלות. חלק מהאנשים יורדים מדי (זה קרה לי בהתחלה) – צריכים לוודא שאוכלים לשובע, ולא רק מנשנשים. אז צאו מזה. בננה לא משמינה. גם לא 10 או 20 ביום. גם לא אבוקדו ואגוזים (לא קלויים!)

אין צורך יותר לספור קלוריות אם אתם אוכלים אוכל חי ולא מעובד. לדעתי גם לא אם אתם אוכלים אוכל פשוט ובריא, שעושה לכם טוב. תחושות הרעב והשובע הן הסימן.

6. לצאת מסיפור הסוכר שבפירות

פירות לא מעלים סוכר בדם ולא יוצרים סכנת סכרת (למעשה, מפחיתים אותה). מתרבים המחקרים על זה. גם באתר האגודה הישראלית לסוכרת מצאתי 7 אזכורים של פירות בצורה חיובית. האינדקס הגליקמי של רובם נמוך מזה של דגנים. כמובן, מדובר בפירות שלמים (לקלף בננה ולאכול אותה…) ולא במיץ פירות שדווקא כן מעלה את רמת הסוכר בדם, גם מיץ סחוט טרי, ובטח שלא בכל מיני תרכיזי פירות שהם ממתק ולא פרי. והעיקר, טבעונאים יכולים להראות לכם את בדיקות הדם שלהם – כמה רמת הסוכר והטריגליצרידים יורדות כשאוכלים הרבה פירות (גם הכולסטרול, אבל את זה קל להבין). אם יש לכם סוכרת – כמובן התיעצו עם מומחים ולא איתי. אבל אני מפנה אתכם לכך שיש ידע חדש בנושא.

ובטח אם אין לכם סוכרת… בטלו את הקישור הזה בין פירות לסוכר. בפירות יש את מה שצריך לאכול. גם סוכר שחייבים (וגם בדגנים יש אותו!), וגם ויטמינים ומינרלים וגם חלבונים ושומן. לטבעונאים הפירות הם הלחם (בננות, למשל, תפוחים, תמרים, מלונים, פפאיה). זה מה שאנחנו אוכלים. אז תתחילו ליהנות – זה מתוק, טעים, וזה בלתי מוגבל. עד ששבעים.

7. להתיחס לפירות כאל אוכל משביע

התרגלנו לשבוע מאוכל מהחי ומדגנים, ולאכול תפוח לקינוח. כאשר עוברים לטבעונות מוותרים על הראשון. בטבעונאות מוותרים גם על השני. ואז אנחנו מוצאים את עצמנו ללא מה שהתרגלנו לשבוע ממנו. חדשות טובות: פירות משביעים אם אוכלים מהם מספיק. בהתחלה פחדתי שאהיה רעבה, ואכלתי המון אבוקדו, אגוזים וטחינה. זה מיותר. אפשר לאכול אותם כמובן, ואפילו כדאי, אבל הם לא המזון העיקרי. העיקר הוא הפירות, וצריך לאכול מהם מספיק. מה זה מספיק? בטח לא פרי אחד. ארוחה נחמדה יכולה להיות מלון בינוני שלם או 10 בננות או ליטר וחצי שייק. תנסו בעצמכם – תראו שזה משביע.

ואגב, גם עלים משביעים מאוד. בכמות מספקת, כמובן. סלט ירוק לא אוכלים בקערית. אוכלים בקערה בגודל משפחתי. ארוחה מושלמת, מזינה, טעימה ומשביעה.

8. לצאת מזה שירקות זה טרחה

פעם חשבתי שלפתוח רימון זו טרחה (כן, מכירה את המכות עם כף, לא אוהבת). חשבתי שלפתוח פומליות זו טרחה. אבל היתי עומדת שעות במטבח לחפש מתכונים, לקצוץ, לערבב, לבשל, לסנן, לצמצם, לשטוף ערימות סירים ומחבתות, לאחסן במקרר ובמקפיא… שעות. כל זה נגמר כשעוברים לאוכל חי. היום אני פותחת לילדי בשמחה 4 רימונים בבית אחת. לוקח לי 20 דקות וזו הארוחה. היום אני מתייחסת לבישול כאל בזבוז זמן (שגם הורס את הערכים התזונתיים) ואל הגשת פירות וירקות כאל השקעת זמן מעולה.

ואם כבר הגשת פירות וירקות – הנה איך אני מכינה סלט עלים מעולה, שונה ומעולה כל יום

9. להבין שהאוכל כבר לא ינחם

זה מה שקשה להרבה אנשים. וזה נכון. אוכל חי איננו אוכל נחמה. הוא טעים (באמת!), הוא כיפי, הוא משביע, הוא מזין – אבל לא מנחם. אם אתם עצבניים ותאכלו בננות – תהיו שבעים ועדיין עצבניים. לחם אולי היה מרדים את העצבנות. וזה טוב מאוד. כי אפשר להבין מה הבעיות שלנו – ולתקן את חיינו. לי זו היתה תגלית אדירה, להבין עד כמה נושאים שהטרידו אותי הסתתרו מתחת לאוכל שלי. ברגע שהסרתי את המבושל (שהיה בריא וברובו טבעוני) גיליתי אותם. למשל, הבת שלי שמתחילה להיות טינאייג'רית , היתה מתחצפת אלי והולכת לחדר שלה. אז היתי הולכת לאכול שתי פרוסות לחם ושוכחת מזה. עכשיו בלי הלחם זה הפריע לי יותר. אז התחלתי ללכת אחריה ולדבר איתה על זה, והקשר שלנו חם יותר עכשיו.

ואז קורה דבר מדהים. לאכול אוכל חי עושה תחושה אדירה של אנרגיה וקלילות. מצב רוח פנימי טוב, לא של תרדמת אלא של התעוררות. שהיא ממכרת ואני חושבת שזה התגמול העיקרי שמחזיק אנשים בצורת האכילה הזו, שבתרבות שלנו היא באמת קיצונית. אז התחושה הבסיסית יותר טובה פי כמה. ופה ושם משהו מטריד, ומרגישים אותו בעוצמה. זה בעצם להיות יותר חי.

10. לצאת מזה שפירות הם יקרים

זה האוכל שלכם, והוא הטוב ביותר עבורכם. כל שקל שתוציאו על פרי טוב יחסוך לכם הרבה שקלים בהוצאות בריאות – סביר להניח שבהדרגה לא תצטרכו שום תרופה, שום כדור נגד כאבי ראש, בטן, תוספי מזון, כלום. חסכון ענק. גם שום אוכל מעובד ושום אוכל מהחי. למעשה אפשר לוותר גם על רוב הקוסמטיקה– העור של טבעונאים, השיער, הציפורניים – נראים מדהים! מחיר החיים שלכם ירד פלאים. גם אם תקנו אורגני. אפשר לקנות אילו פירות שאתם רוצים וכמה שאתם רוצים. התרגלנו לחשוב שסלסלת דובדבנים אורגניים (20 ש"ח) זה יקר. אבל בקלות נשלם 15 ש"ח לכוס קפה שלא מתקרבת לבריאות של הדובדנים. או 20 ש"ח למשולש פיצה משמין ומחצ'קן. אז קנו את הפירות. ועל הג'אנק תגידו שהוא יקר.

11. להבין שעלים הם מזינים מאוד

התרגלנו להתיחס לעלים ירוקים כאל איזה קישוט או תוספת קטנה. מסתבר שעלים ירוקים מכילים המון המון תזונה שצריכים, והם גם משביעים! באתרים של נתוני תזונה אפשר לשבת ולחשב. למשל 100 גר' פטרוזיליה ביום (שזה לא הרבה בשייק ירוק!) מכסה לי אישית את כל הברזל שאני צריכה, וגם אבץ, סלניום… אתם יכולים לבדוק כאן רכיבי תזונה בירקות, פירות ועלים.

12. לצאת מזה שבננות עושות עצירות

אולי זה נכון לבננות לא בשלות. אבל בננות בשלות (מנומשות!) הן נפלאות ואין בעיה לאכול גם 10 או 20 ביום. לא נתקלתי – לא בסביבתי ולא ברשת – כמעט בשום תופעות לוואי של אכילת הרבה פירות, בטח לא אם מתחילים בהדרגה ומקשיבים לגוף. כל האזהרות הישנות כנראה נגעו לפירות לא בשלים או מרוססים מדי, או אחרי ארוחה אחרת והיא בעצם זו שהפריעה.

האם זה מתאים לי?

אף אחד לא יודע איזה סוג תזונה הוא האופטימלי עבורך. לא מומחים ובטח לא אני. כל אדם הוא יחודי. חשוב תמיד להיות עם אצבע על הדופק. לעשות בדיקות דם. לראות איך מרגישים. ולדייק עוד ועוד את ההבנה מה נכון לנו. לי אישית זה לא מתאים לאכול ככה ב – 100%, רק בערך 90%, השאר – כמויות קטנות של בשר, דג, ביצה, וזהו, שום דבר אחר.