לכתוב מאמר שווקי מעולה

אתם רוצים לכתוב מאמר מעולה ורוצים שאנשים יגיעו אליכם בעקבותיו.
אז אתם בוחרים נושא שאתם מבינים בו היטב, ויוצאים לדרך.
למעשה, מאמר טוב בנוי הרבה פעמים משני חלקים: בחלק הראשון אתם מציגים את הבעיה. כאן אתם רוכשים את אמון הקורא. הקורא יבין שאתם מבינים אותו, שאתם יודעים מה קורה איתו ומה מטריד אותו, ואז הוא רוצה להמשיך לקרוא. עד פה, יופי, ולרוב – מאמרים הם די טובים בחלק הזה.
ואז מגיע החלק השני.

בחלק השני אתם אמורים לתת את ה"בשר", משהו מעולם הפתרון.
לא, אף אחד לא מצפה מכם לפתור בעיות מורכבות בכמה שורות של יעוץ כללי, ובכל זאת, אפשר לתת ערך, כאן המקום לעשות את זה, וכאן רוב כותבי המאמרים נופלים.
כאן מתחילות ההתפתלויות, המריחות, הכלליות, ובקיצור, אתם נעלמים דווקא אחרי שרכשתם אמון והקוראים מוכנים להקשיב למה שאתם יודעים.

איך לרכוש עוד יותר אמון

ניקח דוגמא, מטפלת ברפואה משלימה מדברת על טיפול בדלקות אוזניים לילדים.
בהתחלה היא כותבת בשנינות על כמה זה כואב, מעצבן, מתסכל… מתארת בצבעוניות סצנות מוכרות. יופי.
ואז היא מתחילה לדבר על הטיפול. זה מעניין.
מה הורים יכולים לעשות? מה הם אמורים לעשות? וכאן הרמה מתחילה לרדת.
היא כותבת משפטים כמו "אורך הטיפול תלוי בכמה מהר מגלים את זה".
אתם מבינים כמה מעט מידע יש במשפט הזה? כמה זמן יקח הטיפול? יום? שנה? ואיך מגלים מהר? ומה זה בכלל מהר?
יש פה דווקא המון מקום לעזור, לתת ערך, ולרכוש עוד יותר אמון.
אבל פה היא חוזרת למנטרה הנפוצה בפורומים הרפואיים, משהו בסגנון, "הבעיה מצריכה פניה לטיפול". יופי. ממש לא ידעתי שטיפול יעזור, וממש באמצע הלילה זה מה שאני צריכה שיגידו לי.
עברנו כבר את השלב שכל מה שרופאים כותבים ברשת הוא "פנה לרופא".
היום יש מידע זמין. תנו גם אתם מידע בעל ערך. אתם יכולים לכתוב מאמר מעולה (והנה, במאמר הזה, מסתיים לו החלק הראשון… מקווה שעד עכשיו רכשתי קצת אמון… ועכשיו אתם רוצים עוד, אתם מחכים לבשר)

כאן מגיע החלק השני. הבשר

פה אתם צריכים עובדות, סיפורי מקרה אמיתיים, הסבר אמיתי של מה שאתם עושים (שמים לב? זה ה"בשר" של המאמר הזה… אני נותנת רעיונות אמיתיים איך לשפר את המאמר שלכם…). כמובן שזה חלק הרבה יותר קשה לכתיבה. אבל אם אתם רוצים לכתוב מאמר מעולה אתם צריכים להתאמץ.
למדו אותנו מושגים חדשים (נתתי עוד טיפה "בשר"… או אולי חמאת קוקוס?), תנו לנו משהו.
אל תסוגו כאן. תשקיעו.
ואם באמת תשקיעו ותכתבו חומר בעל ערך, אנשים יפיצו אותו..

אל תכתבו רק קטעים קצרים

אגב, בניגוד למקובל לומר (המשך ה"בשר" פה…), המאמר שלכם לא בהכרח צריך להיות קצר כל כך.
לא כולם מחפשים רק קטעים קצרים. ומהקטעים השטחיים – נמאס לנו לגמרי.
זה מזכיר לי את המקרה שבו שאלתי את המורה לספרות, בכיתה ז', באיזה אורך להגיש את העבודה שהיא הטילה עלינו. "איזה אורך שהנושא דורש", ענתה לי.
גם כאן. אם יש לכם הרבה מה לומר, ואתם מדייקים, ומחדשים, וכותבים משהו מעניין – תנו לנו אורך, אם אתם צריכים.
אנשים עדיין קוראים גם ספרים, ואם יש לכם נקודה קטנה, כתבו לנו קטע קצר.
אל תנסו לקצץ את הכנפיים של נושא מורכב – זה יצא עלוב, ואל תנסו למרוח נושא קטן על מאמר ארוך, זה יהיה בלתי נסבל.

השתמשו במילים פשוטות

עוד פח שלפעמים אנשי מקצוע נופלים בו (ביס אחרון כאן…) הוא להשתמש בז'רגון מקצועי.
בדקו את עצמכם, אם הקטע שלכם מלא במילים לטיניות, ועם שפע של א' בתוכן, צאו מזה.
אנחנו לא מבינים, וגם אם כן, זה מאט את הקריאה שלנו.
אנחנו לא ניהנה מזה ונדפדף הלאה.
השתמשו במילים פשוטות, יש להן קסם. אתם לא חייבים להיות "מומחים" או "יועצים", לפעמים אתם יכולים פשוט "לתת הדרכה".
אתם לא תמיד חייבים "לאפשר תהליכים", אתם יכולים גם פשוט "לעזור".
פשוט. ואם אפשר, שלפחות משהו מזה יהיה חדש.

כתיבה שווקית היא ידע נרכש

אלו החדשות הרעות והטובות. זה לא יבוא ביום אחד, אין שום טריקים ושטיקים שבבת אחת יהפכו אתכם למספר 1 בתחומכם, ומצד שני – אם תתחילו ותתמידו, אתם יכולים. מהנסיון שלי כמעט כל אדם שפעל בתחום הזה בהתמדה הצליח למצוא את הקול היחודי שלו בכתיבה (או הקלטת סרטונים) והביא את הרמה שלו לכזו שמתקשרת היטב ומביאה אליכם לקוחות מתאימים.

אז, איך ללמוד כתיבה שווקית.