הסרתי את המשקפת, נשענתי על קיר הבריכה ונחתי. חייכתי לגבר בן 60 שעמד לידי.
– כמה בריכות את שוחה? התעניין.
– כמה שבא לי, אמרתי.
– אין לך מספר?
– לא. באמת. כמה שבא לי.
לפעמים הרבה ולפעמים מעט. לפעמים מהר ולפעמים לאט.
אבל פעמיים בשבוע. זה כן.
בכל תחום שבו אתם מצליחים, אני מאמינה שהגעתם למשהו כזה.
סבלנות ורכות עם עצמכם, יחד עם שמירה על מידה מסוימת של קביעות.
ומהו התחום שבו זה נדרש עכשיו אצלכם?
נ.ב. למען הכנות, לפעמים אני כן שאפתנית ומציבה לעצמי לשחות 2 ק"מ בבריכה. עדיין יש פה אלמנט רב של רכות. אני עושה את זה כשמראש אני יודעת שאני במקום מתאים, ואני קשובה לעצמי. לא אעשה את זה בכל מחיר, והרבה פעמים אני שוחה לגמרי כמה שבא לי.