זריקת אנרגיה יומית בוואטסאפ

לעבד יחסים קודמים

"היו לי בעבר לקוחות איומים. אני רוצה שתעזרי לי הפעם לסנן יותר טוב", אמרה לי לקוחה. לא רק לבחור יותר טוב הפעם. לקוחות, חברים, בן זוג. זה לא עיקר העבודה. אלא להבין ולעבד מה שהיה שם: ⭐ מה קרה, ⭐ מה החלק שלנו, ⭐ איזו דינמיקה נוצרה ויצרנו. אי אפשר להפוך דף ולהתחיל מההתחלה ללא עיבוד. לא תתחילו מההתחלה, אלא מאותו המקום. לרוב האנשים נדרש הרבה יותר עיבוד של יחסים קודמים וקיימים (בני משפחה) ממה שנוטים לחשוב. בתור כלל אצבע אני מציעה לקחת שנה לעיבוד של קשר שנמשך כמה שנים. שיחות עם חברים קרובים, בני זוג (הלוואי שאפשר לעבד יחד), עזרה מקצועית. מה שזמין ויעזור. ואז תיצרו קשרי עבודה, חברות, משפחה וזוגיות טובים יותר. כי השתניתם. ומשם גם תבחרו אחרת, אם צריך.

מה התשובה שלכם ל-מה שלומכם?

מה שלומכם? ומה אתם עונים? האם זו תמיד התשובה שלכם? חברה שלי ואני שמנו לב שכל אחד תמיד עונה את אותה תשובה בסיסית. שמתם לב לזה? ❤️ היא תמיד אומרת - תקופה קשה, אבל אני יוצאת מזה. ❤️ חבר אחר שלי אומר - תקופה קשה, אבל קשה זה טוב. ❤️ חבר נוסף - אני מתפרק, אני לא בכושר, אני חייב לחזור. מחר. ❤️ אני אומרת - טירוף! מלא עניינים! אבל הכל מעולה. אפשר להבין שאם האמירות הבסיסיות הללו שלנו ישתנו, זה לא יהיה כתוצאה ממשהו קטן שנעשה, טיפ שניישם. נדרשת עבודה עמוקה. וגם לצחוק על עצמנו קצת, שכמו שהצרפתים אומרים, ככל שאנחנו משתנים, כך אנחנו נשארים (במידה מסוימת) אותו דבר.

השקעה בתשתית היא כמו לשים מטבעות בקופה

השקעה בתשתית היא כמו לשים מטבעות בקופה. היום יש לכם קצת פחות כסף, אבל בהמשך ההשקעה שלכם תצמח בריבית דריבית. יהיו לכם עוד ועוד תועלות ממנה במשך שנים. עם ילדים זה ברור לנו. אנחנו משקיעים בתשתיות שלהם - טיפול, חינוך, השכלה. בעצמנו - פחות. אם בכלל. ההיפך גם נכון. הזנחה תמשיך להסב נזקים לאורך שנים, עד שבנקודה מסוימת יהיה כמעט בלתי אפשרי לתקן אותה. אין הרבה מדינות בעולם עם מערכת בריאות ציבורית כמו שלנו. זו תשתית מדהימה. ובזכותה אנחנו יכולים לחסן אוכלוסיה שלמה ולעצור מגיפה, במהירות חסרת תקדים. גם הפיתוח של החיסונים מבוסס על תשתיות של ידע ומחקר שנבנו בעמל רב במשך שנים רבות, וביום אחד יכולות לשרת אותנו. במה אתם יכולים לחזק את התשתית שלכם היום? ידע טכני? קריאה? התפתחות רגשית? והאם אתם מוכנים להקצות לזה משאבים היום? קצת על חשבון ההווה, הרבה לטובת ההמשך שלכם?

למה קשה לנו עם כעס

כעס הוא רגש שקשה לנו להכיל, כי בעבר רוב הסיכוי שדחו את הכעס שלנו. אולי באגרסיביות - ע"י עונשים, ביקורת ודחיה, ואולי בחיוביות - בהצעה של ממתקים, משחקים, חיבוקים באהבה. כך או כך לא קיבלו והקשיבו לכעס שלנו יותר מדי, ובהתאם, לא למדנו לתת לו מקום. אנחנו אוגרים הכל בבטן - לזה נדרשות כמויות גדולות של אוכל, מסכים או סמים - ואז גם שמחת החיים שלנו והיחסים שלנו מידלדלים. או שאנחנו מוציאים אותו החוצה בצורה הרסנית - וגם זה פוגע בנו. קשה לנו גם להכיל כעס של אחרים, כי זה מעלה את הכעס שלנו עצמנו. מה עושים? לומדים להרגיש את הכעס. לפרוק ולדבר עליו בצורה לא הרסנית - לא עם מושא הכעס. למצוא חבר קרוב או בן משפחה שמוכן להקשיב. ספרו לו בלי פרופורציה, בלי לראות גם את הצד השני. רק את הכעס שלכם. תנו לו מקום. מותר להרביץ לכריות, לרקוע ברגליים או לנפנף בידיים ולצעוק. אם יש אנשים כאלה סביבכם שיכולים לעשות את העבודה הזו איתכם, טפחו את הקשרים האלה. אם לא, כדאי לעשות להם אאוטסורסינג עם מטפל או מאמן. עוד על זה בפרק 3 בספר שלי. עם עבודה כזו, לאט לאט תמצאו את עצמכם יותר נוכחים, יותר מתקשרים, יותר מבינים, יותר קרובים ואוהבים - בצורה טבעית, ללא הדחקה.

דילמת המזכירה וחיפוש זוגיות

למי להשוות? לדמויות חיוביות ממציאות חיינו. חברים ובני משפחה. הסתכלו עליהם: יתרונות נהדרים, וכמה חסרונות לא מבוטלים - שאנחנו משלימים איתם. המכלול טוב לנו, ומוסיף שמחה ועושר לחיינו. כאלה כדאי לחפש, כי כאלה אפשר למצוא. אם נמשיך לחפש את הפנטזיה, מצבנו לא טוב. בהקלטה - הסבר קצר ופשוט מתורת המשחקים על חידה בשם "דילמת המזכירה", שנותנת מבט מציאותי על המצב הזה של חיפוש זוגיות ומציעה פתרון פשוט.

להפריד הקשבה מהסכמה

קשה להפריד את האינטרסים והרגשות שלנו מההקשבה שאנחנו מעניקים. הכמיהה העמוקה של כל אחד - ביחסים, בעבודה, בחברה בכלל - היא שיקשיבו לו. שיבינו אותו לעומק. שיקבלו, יחזקו, יעריכו ויאשרו את הרצון שלו, את התפיסה, האמונה וראיית העולם שלו. זה מופרד לחלוטין מהביצוע. יש לנו רצון לקבל את מה שאנחנו רוצים, אבל הכמיהה להקשבה ואישור היא עמוקה ובסיסית מאין כמוה. בתוך כל יחסים יש מחלוקות לא פתירות, וגם בחברה שלנו יש לקבוצות שונות (ואולי בזמנים מסוימים) - ערכים סותרים. בנושא החיסונים, למשל. הרבה, הרבה לפני הפתרונות: האם אתם יכולים להקשיב? להקשיב באמת, מכל הלב? כפי שאתם רוצים שיקשיבו לכם?

שאלה לשאול בראיון עבודה

בראיון עבודה, דייט או שיחה אחרת שבה אתם מנסים להשיג משהו, שאלו: 👈האם יש לך חששות לגבי? 👈האם משהו במה שסיפרתי לא נראה לך? 👈האם אתה מוטרד ממשהו בסיטואציה הזו? אנחנו לא רוצים להביך אחרים ואת עצמנו, לא רוצים לקבל סטירות בפנים, אבל כדאי לאזור אומץ ולשאול. יתכן שיש להם חששות שאנחנו יכולים להפיג בקלות. אולי לא נצליח להפיג את החשש בדיוק, אבל השיחה תלך למקום אותנטי ויתכן שנוכל בכל זאת להתקדם. גם אם לא, נדע מה קרה כאן, וידע הוא כוח. ואם אתם בצד השני, שאולי מסרב, אני בעד לתת את האמת בפנים. עדין, אבל אותנטי ומדויק. תנו להם את מתנת האמת, אחרת הם יכנסו לסרטים גרועים בהרבה מהמציאות. על זה אוסקר וויילד היה אומר
A true friend stabs you in the chest חבר אמת דוקר בחזה.
ולא מהגב. היו חברים.

אנשים פוגעים ממניעים רגשיים

אנשים פוגעים ועושים שטויות ממניעים רגשיים. גם אם נדמה שהם פועלים מתוך אינטרסים קרים - זה מתוך פגיעה. בהקלטה סיפרתי על ניסוי שבו מקליטים שיחות בין רופאים למטופלים, ורואים שהרופאים שנתבעו הם אלו שדיברו בטון לא אמפתי. אם קולגה חותר תחתיכם, אקס מתעקש על שטויות, ילדים עושים בלגן - הם במקום רגשי לא טוב איתכם. לא כי עשיתם משהו כל כך גרוע, בהכרח. זו יכולה להיות צורת התקשורת שלכם איתם. מה עושים?
  • מקבלים תמיכה רגשית לעצמכם, כדי שאתם תהיו במקום פחות רגשי
  • מנסים להבין איך לתמוך בהם רגשית. איך לעזור להם להכנס למקום רגשי טוב יותר.
משם אפשר להתקדם. למי שעוד לא הזמין - המלצה רותחת על הספר Never split the difference שמדבר גם הוא על זה. אנגלית, שווה את המאמץ.

לתחזק תוכנית עבודה מעודכנת

אם יש לכם פרויקט שצריך להכנס לתוך דדליין, אתם כנראה צריכים תוכנית עבודה. עם תוכנית עבודה טובה, תדעו בכל רגע נתון מה הכי חשוב לעשות כרגע - ואז אתם יכולים לנצל היטב את המשאבים שלכם. מה הבעיה עם תוכניות עבודה? למה אנשים שונאים אותן ולא מסתדרים איתן? כי אנחנו מתחילים, ותוך כמה שעות, מקסימום כמה ימים - משהו לא עובד לפי התוכנית. ואז אנחנו מתבעסים, כועסים על עצמנו ואחרים, ומחליטים שתוכניות לא עובדות. ממשיכים להתקדם בלי תוכנית. ושוב אנחנו לא יודעים מה הכי כדאי לעשות כרגע. נכנסים לסטרס וחרדה ומתפזרים. לא טוב. מה צריך לעשות? לעדכן את התוכנית כל הזמן. כל כמה שעות, אפילו, או מקסימום כל יום. לדווח לחבר/מאמן/קולגה, כל יום: 👈התוכנית שלי להיום היתה כך וכך 👈בפועל הספקתי כך וכך 👈עדכנתי את התוכנית, ואני יודע מה לעשות מחר זו ההצעה שלי. לאיזה פרויקט כדאי לכם להכין תוכנית ולדאוג שתשאר מעודכנת?
שתי נשים מבוגרות יושבות על ספסל ומדברות
שתי נשים מבוגרות יושבות על ספסל ומדברות

דברים שלא יכולים לעשות לעצמנו

אנחנו יכולים לעשות הרבה דברים בעצמנו, ויש כמה דברים שלא. למשל, קשה לייצר לעצמנו פרספקטיבה. לראות את מה שאנחנו עושים בתוך חלק מתהליך. לראות את ההתקדמות, את הכוון. הנטיה הטבעית של מערכת העצבים שלנו היא להגיב להווה. לכן אנחנו צריכים אחרים. חבר טוב, מאמן, מטפל. שישקפו את התהליך שלנו ויחזקו אותנו. עוד דבר שמערכת העצבים שלנו יודעת לעשות באופן טבעי - להעזר באחרים. להקשיב להם, להתנחם ולהתחזק מהם. יכולת שימושית בתקופה הזו.

תקופה קשה. מה המטרה?

אם אתם עוברים תקופה קשה, משבר, אבל, שינוי - שאלו את עצמכם: מה המטרה? למה אני עושה את זה? גם אם לא רציתם ולא בחרתם בזה, ובטח אם כן - יש לתקופה הזו מטרה. אתם שואפים לצאת ממנה במקום אחר. טוב יותר. יותר מתאים לחלום שלכם, לערכים שלכם, לצרכים, למציאות. 👈אם כל העיסוק שלכם נמצא בסימן שאלה על רקע ההקורונה 👈אם נפרדתם מבן זוג, או שהוא נפרד מכם 👈אם פרויקט שהשקעתם בו את הנשמה נכשל הכעס והצער לגיטימיים, הרקיעות ברגליים והסירוב לקבל את המציאות גם, הדמעות, ובמקביל - שאלו את עצמכם: ⭐מה יהפוך את כל זה לשווה את זה? ⭐לאן אתם חותרים? ⭐אילו מציאות אתם מתעקשים לייצר, ולא תוותרו עליה? אם תביטו אחורה בחייכם, וסביב, סביר שתגלו שמכל משבר צמחתם. כריס ווס אומר
Every failure plants the seed of future success כל כשלון טומן את זרעי ההצלחה העתידית.
וגם זה.

הדדיות ביחסים

הדדיות ביחסים: "היא לא יכולה לצפות ממני ליחס טוב, אם היא מתייחסת אלי ככה". משפט מעולה עד גיל 5. מעליו, יש לנו שני סוגי אחריות: ❤️ לתת יחס טוב, אוהב, נענה, מכבד ומספק לשני ❤️ ליצור יחס כזה כלפינו, דרך תקשורת ויחסים "את אחראית לסגנון התקשורת כלפיך", אמרה לי לפני שנים חגית ספנסר. גם אתם.

להשקיע מספיק אנרגיה בבעיה

איינשטיין היה אומר שהוא לא כזה חכם, הוא פשוט משקיע יותר זמן בבעיות. ⭐האם אתם משקיעים מספיק אנרגיה במה שחשוב לכם ותקוע? ⭐האם אתם יודעים מה עוצר אתכם מלהשקיע שם יותר אנרגיה? האם זה רגשי? אולי משהו לא ברור לכם? ⭐איזו עזרה תוכל לעזור לכם להמשיך להשקיע שם אנרגיה? שאלות ששווה לשאול.

אנרגיה פנימית וחיצונית

כל דבר צנוע או מדהים שאנחנו עושים דורש אנרגיה. האנרגיה מגיעה משני כוונים: מבפנים ומבחוץ. האנרגיה הפנימית שלנו היא פיזית. בגיל צעיר יש לנו מספיק אנרגיה באופן טבעי. ככל שעולים בגיל, טיפוח האנרגיה הזו הוא עבודה שלנו - והיא פיזית. פעילות פיזית מעלה את רמת האנרגיה שלנו, ומאפשרת עשיה ופריצות דרך בכל תחום. האנרגיה היא גם חיצונית, מהסביבה שלנו, וזה מה שמרגש עד דמעות בסרטון שצרפתי. אם תתבוננו, תראו כמה ניה דניס המתעמלת מחוברת למאמנות שלה, וגם לקהל. יש קטע שבו היא רוקדת והן רוקדות איתה, מניעות אותה. בהתחלה של אלמנט קרקע המאמנת קוראת לה go, go, go. יש לה המון אנרגיה פנימית, ללא ספק. אבל המאמנות הן אלו שבעזרתן הגיעה לביצוע פשוט מושלם. גם האנרגיה החיצונית היא עבודה שלנו. ליצור את זה סביבנו. יכול להיות שהמשפחה והחברים שלנו, באופן טבעי, לא מאוד תומכים. זה יתכן. כואב, אבל חשוב להכיר בזה. ואולי הם רוצים לתמוך, ולא יודעים כיצד. יש לנו עבודה - לחמם ולחזק את היחסים האלה, וגם לבנות חדשים - כדי לקבל אנרגיה גם מבחוץ. אולי אנחנו צריכים מאמן בתור "הלוואת גישור", עד שנוכל ליצור את האנרגיה הזו באופן טבעי.
כואב הראש לאישה מבוגרת
כואב הראש לאישה מבוגרת

כמה עובדות על Gaslighting

סוג התעללות שיכול לקרות בעבודה, במשפחה, עם חברים או עם בן זוג. שקרים רצופים ומכוונים שגורמים לשיבוש תפיסת המציאות של הקורבן. קרה לי עם מתכנתת שהיתה אמורה לבנות לי אתר. גזלייטינג: 👈 לא עומד על רצף ההתנהגויות הנורמליות. 👈 בא לכסות על פשעים 👈 יוצר סטרס עצום 👈 התפקיד שלכם הוא להסתלק 👈 לא נראה מהצד (זר לא יבין זאת) 👈 אין צורך להבין את הצד שלכם בסיפור, כרגע 👈 נלכדתם כי זו מלכודת 👈 הבנתם? התחסנתם. סיפור משלי ועוד על זה, במאמר חדש שצרפתי. הכל גם בהקלטה. מוזמנים להעביר למי שרלוונטי.

מה אתם מעדיפים: ביס או מאכל שלם?

כשאוכלים ארוחה טובה ומזינה, מסופקים אח"כ לכמה שעות. כשאנחנו פוגשים אדם שיש לנו איתו קשר עמוק, אח"כ אנחנו יכולים להתפנות לדברים אחרים. כשאנחנו אוכלים שטויות, או גולשים בפייסבוק במקום להפגש או לפחות לדבר בטלפון עם חברים, אנחנו מקבלים רק מנה קטנה. מספיק כדי למכר אותנו, אבל לא להזין ולמלא. אנחנו מחפשים ונשאבים לעוד ועוד, כמו בור ללא תחתית. פייסבוק מלכתחילה רצו ליצור את החוויה הזו - "אינטימיות אופפת". תחושה של ענן אינטימיות סביבנו, ללא אינטימיות אמיתית (הספר על החברה מרתק, נקרא "פייסבוק"). מזמינה אתכם להפסיק להתפשר על ביס אחד. ולחפש אוכל מזין וטוב לעצמכם. פיזי ורגשי.

איך לשפוט זוגיות חדשה

אם אתם מחפשים זוגיות או רוצים לשפוט קשר שמתחיל, אל תחפשו לשפוט את האדם. האם הוא מתאים לפנטזיה שלכם או לרשימת המכולת שלכם. הוא לא יתאים, ואם במקרה כן - אין לזה משמעות. שאלו את עצמכם שאלה אחרת. מה המהות שאתם מחפשים בקשר. בקשר, לא באדם. מה חשוב לכם שיהיה שם. גורם אחד עיקרי, או שניים-שלושה. לא יותר. ואז בדקו. האם זה קיים, נראה שיכול להתקיים או מתחיל להתקיים. The proof of the pudding is in the eating. ההוכחה לפודינג היא באכילה. האם הקשר טעים/טוב לכם או לא.

מה לעשות עם חבר מכור

בן זוג או חבר טוב - מכור למשהו. ג'וינט כל יום, אלכוהול כל יום, שעות בטלפון... האדם תקוע. מה לעשות? ❌ אל תהיו שוטרים ✔️ היו אוהבים, סבלניים, תומכים, סומכים ❌ אל תתנו לעבור על הגבולות האישיים שלכם ✔️ בקשו תמיכה, אתם, ושהצרכים שלכם יתמלאו - לא רק שלו ✔️ מדי פעם בדקו שהמהות של הקשר משרתת אתכם (ולא הפרטים) ✔️ היו סבלניים - שחרור מהתמכרות לוקח זמן ✔️ מדי פעם מותר לאבד סבלנות - זה אנושי ואותנטי ❌ אל תהיו הקואצ'רים שלו. זה לא יעבוד. ❌ אל תשימו את כל הפוקוס עליו - חיו את חייכם. זה בקצרה. יותר מפורט - בהקלטה.

מה לעשות עם רומן מחוץ לנישואים

אם אתם עוד רוצים לתת צ'אנס לנישואים? כמה נושאים שכדאי להבין. בהרבה מקרים: 👈 קשר שנוצר בנישואים לא שורד פרידה, 👈 הרומן הוא התראה להתעורר, 👈 נישואים לא משתקמים במקביל לרומן, 👈 רומן מוסתר הוא התחלה גרועה לפוליאמוריה, 👈 הקושי בנישואים שלכם מגיע גם מכם, משמעותית, 👈 יחסים יכולים לשרוד רומן ולשגשג. עוד על זה, כולל סיפורים, במאמר חדש. הכל גם בהקלטה.

להציב את היחסים מעל הקונפליקט

כשיש מחלוקת או בעיה ביחסים, אנחנו עלולים "לתפוס צדדים שונים". טבעי, במידה מסוימת, כי יש ניגודי אינטרסים. טבעי, אבל לא מוצלח. כוון אחר הוא לשים את מערכת היחסים מעל הקונפליקט. כן, אנחנו מחפשים פתרונות, כן, אנחנו עוסקים בכאב ובהבדלים בינינו - ביחד. אנחנו ביחד בסיפור הזה. חיבוק עוזר לתקשר את זה בינינו. מדברים ומדי פעם עוצרים לחיבוק, או למחווה חיובית אחרת.

מה לעשות כש”אין לי כוח”

קר לי, אני רעבה ועייפה. הדבר האחרון שבא לי זה לצאת לריצה בערב. הראשון: להכנס למטבח לאכול. "אין לי כוח". מכירים? את התחושה הזו יש לכולם, המון פעמים. למי שעושה ולמי שלא עושה. מהרגע הזה, שבו "אין לכם כוח", יש פיצול בדרך: כוון 1️⃣- להאמין לתחושה, לא לעשות. כוון 2️⃣- לא להאמין, ולעשות. בד"כ יהיה לכם כוח אחרי כמה דקות, ובכל מקרה, דברים טובים יקרו. הריצות שלי כמעט תמיד מתחילות גרוע (במיוחד בחורף, כשקשה לצאת) ונגמרות מעולה (במיוחד בחורף, כשמושלם לרוץ). שמים לב? התחושה שאין לנו כוח לא קשורה למשימה עצמה, בכלל, אלא למצב הנוכחי שלנו עכשיו. כך שבתור חיזוי וניבוי איך ילך לנו במשימה, אין לה כל ערך. כמו לחורף. כשהבן שלי אומר לי שאין לו כוח לעשות משהו, אני אומרת לו -
יהיה לך כשתעשה. מבטיחה. ומקסימום תפסיק באמצע, אם באמת לא יהיה לך.

להכיר בערך העשיה שלכם

שמחת חיים נוצרת מעשיה משמעותית. עשיה שיש לה ערך - לפחות עבורכם או עבור קבוצה קטנה של אנשים. לא חייב להיות לכולם. איך לתמוך בעצמנו לעשיה משמעותית? ⭐להעריך את מה שאנחנו עושים, גם אם אחרים לא מעריכים ⭐למצוא מי יכול להעריך את העשיה שלנו ולתמוך בנו למשל, גידול ילדים. רוב האנשים לא מעריכים את העבודה הזו במיוחד. אבל אתם יודעים. שאת הפירות של העבודה הזו אתם, הילדים שלכם והחברה כולה תקטוף במשך שנים. אז תזכירו את זה לעצמכם, ומצאו מי שיזכיר לכם.

להוסיף מחוות חיוביות ביחסים

היחס בין מחוות חיוביות לשליליות ביחסים צריך להיות פי 5 מחוות חיוביות, לפי ג'ון גוטמן. לרובנו זה אומר להעלות הרבה מאוד את מספר המחוות החיוביות שאנחנו עושים כלפי בן הזוג שלנו, ואולי גם לגוון אותן ולהעלות את האיכות שלהן. מה אפשר לעשות? רמז נמצא בשפות האהבה של בן הזוג שלכם. מה חשוב לו? מה הוא מפרש כאהבה? ואז נסו לעשות את זה. לא כל כך טבעי? רק בהתחלה. עוד סיפורים וטיפים בהקלטה. על שפות האהבה - כאן.

זהירות עם התמדה: אל תסעו לתוך קיר

הבעיה עם משמעת עצמית והתמדה היא שהן יכולות להוביל אותנו ישר לתוך קיר. כמה אנשים שאלו אותי השבוע, בעקבות הוואטסאפים בנושא - איך לדעת אם אנחנו בכוון הנכון? אם אני רוצה לבנות משמעת בבית ומתמידה היטב בהכאת הילדים שלי מדי יום - מה תגידי לי? זו לא רק התמדה, נכון? אין מתכון בחיים. יחד עם התמדה - אנחנו חייבים מדי פעם להרים את הראש ולהתבונן בתמונה הכוללת. לראות לאן אנחנו מתקדמים. האם מה שאנחנו עושים עובד? האם אנחנו שמחים עם התוצאות שלנו, גם אם הן קטנות? האם אנחנו בכוון הנכון? ולפעמים נדרש אומץ, לעשות קפיצה. להבין שאנחנו צריכים לשנות, זה לא יהיה קל, ולשנות.
כל הפוסטים בבלוג נטענו