פחות כעס, והפתעות בתחום התנועה והמיניות

יום שישי בבוקר. אני צריכה לנקות את הבית ולעשות עוד מיליון דברים אבל במקום להתחיל, מסתובבת בבית חסרת מנוחה. הלחץ גואה בי, ולא ירחק הרגע בו אוציא את המתח הזה על אחת הילדות שלי, או אריב עם בעלי, כמו בכל כך הרבה ימי שישי אחרים.

ואז אני נזכרת- אני יכולה לעשות מה שסאלי לימדה אותי.

לרגע עולה בי התנגדות – אני הרי בלחץ, אין זמן לעצור עכשיו הכל. אבל משהו בי כבר יודע שזה שווה.

אני מתיישבת על הספה, עוצמת את העיניים, ובודקת – מה יש שם, בתוכי. אני חשה את התחושות בגופי, נותנת להן לעלות, להשתנות, או פשוט להיות.
אני יוצרת קשר עם עצמי, עם מה שיש, ברגע הזה.
קשה לי להבין למה – מה כבר קרה? מה בסך הכל עשיתי?
חוסר היכולת שלי להבין את הפשטות הזו הוא הסיבה לכך שכשהתחלתי את התהליך עם סאלי, הייתי חדורת ספקות. לקח לי קצת זמן להיפתח ולתת אמון בכלי הזה של ה"התמקדות", בכוח הריפוי המדהים שיש להקשבה הפשוטה הזו פנימה, להכרה במה שיש.

לא הצלחתי ליישם קבלה עצמית

במשך שנים רבות קראתי בספרים ולמדתי על חשיבותה של הקבלה העצמית, אבל לא הצלחתי ליישם את זה.

כשהתחלתי לתרגל "התמקדות" הבנתי סוף סוף איך עושים את זה. גיליתי כלי מעשי, פשוט ויעיל להפליא, שמאפשר ליישם את הרעיון – החיוני אך מופשט – של קבלה עצמית.

ותודה לך סאלי, על הסבלנות, הרגישות, המקצועיות והדיוק, שבהם לימדת אותי להשתמש בכלי הזה.

התווספותו למיומנויות המאמנת שלך (אותן כבר הכרתי מהתהליך הקודם שעברנו יחד), הפך את התהליך שלי לשלם יותר, עמוק יותר ועוצמתי.

השראה להקשבה ולקבלה

מעבר לשימוש שאני עושה בהתמקדות בכל תחומי חיי, אני מרגישה שקיבלתי השראה מיכולת ההקשבה והקבלה שלך, וזו חילחלה ליחסיי עם האנשים הקרובים לי ובראש ובראשונה עם בנותיי.

הקשר שנוצר בזכות ההתמקדות עם עצמי, עם רצונותיי, צרכיי ומגבלותיי, מאפשר לי יותר ויותר להימנע ממצבים שעלולים להוביל לכעס ולהתפרצויות. אני מעמיסה על עצמי פחות מחויבויות מיותרות ודואגת לספק לעצמי תמיכה ולעשות דברים מחזקים ומרגיעים. זה מונע הרבה מצבי תסכול ומתח שבעבר היו מובילים ללחץ ולכעס.

גם כשאני כבר מתפרצת, יש פחות הזדהות עם הכעס, וזה מאפשר לי לעצור – לא מתוך איפוק מלאכותי, אלא מתוך כך שכבר אין הזדהות מוחלטת עם הכעס – ולהתנצל מהר יותר מבעבר. לפעמים תוך כדי התפרצות כעס, או מיד אחריה, אני יכולה לראות את הצד השני, ולחוש חמלה ואמפתיה.

אפילו בנותיי שמות לב לכך ואומרות- בכלל לא התרגזת! או – כל כך מהר ביקשת סליחה!

תזונה, תנועה ומיניות

הקשר המעמיק עם עצמי ועם גופי הוביל לשינויים חיוביים ומפתיעים בתחום התזונה, התנועה והמיניות, בדמות דיוק והעמקת היכולת שלי להקשיב לעצמי ולרגע הנוכחי, לדעת באופן עמוק ואמיתי יותר מה אני חשה, מה אני רוצה ולמה אני זקוקה.

עוד מתנה נפלאה שקיבלתי מהאימון היא פיתוח ושיפור יכולת ההקשבה – לבנותיי ולאנשים אחרים. שוב ושוב אני מתפעמת מכוח הריפוי המופלא שיש בהקשבה פשוטה, בלי נסיון לייעץ או לפתור לאחר את בעיותיו.

ככל שאני ממשיכה להתמקד אני מגלה חלקים חבויים ומודחקים בתוכי ויוצרת קשר אתם.
אני לומדת להכיר את עצמי ולהבין מה מפעיל אותי, ועצם ההכרות עם החלקים השונים שיש בי מאפשרת להם שחרור וריפוי.

התהליך חיזק מאוד את האמון שלי בעצמי וביכולת שלי להירפא מדפוסים כואבים, לצמוח ולהשתנות.

רוצים לדעת על מה היא מדברת?

מה כל הסיפור עם ה"התמקדות" הזו? בספר שלי אני מלמדת את הכלי.