אפרת כותבת על אימון לזוגיות

שמי אפרת והתוודעתי לגישת ההתמקדות כשהתאמנתי עם סאלי במסגרת אימון אישי בסקייפ.
השיטה הזו נכנסה לחיי בתורת שינוי מרענן מאוד, ההתמקדות ניערה את האבק מעל המחשבות והרגשות שלי ,
ונתנה לי כלים חדשים להתמודד עם אתגרי היומיום.

איך שאני רואה את הדברים, עם השנים, רבים מאתנו (רבות??!) משתמשים בניתוק רגשי ככלי להתמודדות עם משברים.
קל יותר לצלוח כך את תלאות היומיום, להכיל קשיים בקשר עם בן הזוג והמשפחה, לעמוד במתחים ובלחץ של מקום העבודה , כל מה ששורט מבחוץ נחווה ביתר קלות כאשר אתה "אדיש" למתרחש. שום דבר לא ממש יטלטל לך את הספינה.

מחיר כבד לניתוק רגשי

אבל עם הניתוק הזה מגיע מחיר כבד.
הכל מעומעם יותר. ההצלחות ורגעי האושר מוסווים ונחווים באופן חלקי, ממש כמו הכשלונות ורגעי העצב.
הדברים עוברים על יד בגלל הפחד העצום לחוות אותם במלואם.
ואני חושבת שיש אנשים שצפים בתוך הבועה הזו בשולי החיים של עצמם שנים על גבי שנים.

טכניקה כמו התמקדות נועדה לנקב לך חור בבועה.

זה כמו הגלולה ההיא במטריקס, לא תוכל ללכת יותר אחורה..
המציאות הופכת חדה וברורה יותר, אבל כעת יש לך את הכלים לחוות אותה מבלי שזו תציף אותך.
אתה הופך נוכח יותר בחיים שלך, פחות ופחות קהל ויותר שחקן ואולי בהמשך גם מפיק? במאי?

מאחלת זאת לכולנו.

חופשה זוגית – והפעם אחרת

הנה מייל שקיבלתי אחרי חופשת הפסח, עם אישור לציטוט:

אני ממש חייבת לשתף אותך באיך שעברה עלינו חופשת הפסח:
תשמעי… משהו בי מאוד חשש מהזמן הארוך בו נבלה כולנו יחד, וביחוד מהמצאותו של בעלי בבית. המרחק שלו מהעבודה והיציאה מהשגרה, גורמים לו בד"כ איבוד שיווי משקל טוטאלי. גם אני מגיבה לזה רע, כי הוא "מסתובב לי בין הרגליים" יותר ממה שאני רגילה. בד"כ החופשות המשותפות שלנו משובצות בריבים עד כדי מיאוס הדדי. טוב, הבנת את התמונה…

אז מה בכל זאת נשתנה הלילה הזה?

לא יודעת בדיוק לשים את האצבע על הסיבה, אבל שנינו בהחלט הרגשנו בכך.
היתה יותר קבלה הדדית,
האווירה היתה שלווה יותר,
כל אחד נתן מקום לקשיים של השני.
אפשרנו אחד לשני זמן פרטי שבו ניתן היה לצאת מהבית לכל מה שמתחשק.
למשל – הוא יצא לאימוני הכושר שלו וכולנו התכווננו לסייע לו בכך,
ואני לקחתי את הקטנה לבית קפה וישבנו בכיף בלי שאדאג לגבי מה קורה בבית.

אני מקווה שאת מבינה את גודל החידוש, כי אני לחלוטין לא זוכרת מתי העברנו בשלום כזאת חופשה ארוכה!

האם יכול להיות שאנחנו בתחילתה של ידידות מופלאה?…