בלידה השתמשתי בכלים שלמדתי

קורס ה"התמקדות" עם סאלי היה מפתיע – אמנם הוא נערך בפגישות וידאו מול המחשב אבל בכל פעם ביום שישי בבוקר הרגשתי שאני "הולכת" לקורס, ו"נפגשת" עם כל המשתתפות, ואפילו התגעגעתי אליהן…

תובנות ומסקנות עולות במהירות

עברתי בחיי סדנאות וקורסים רבים בכל תחומי המודעות, ועדיין נהניתי מאוד מכלי ההתמקדות. במשך כחצי שעה אני יושבת מרוכזת בתוך עצמי ותוככַי עולים בי כזרם תודעה מעניין ומשעשע ואני אף משתפת אדם אחר (אם אני רוצה) במה שעולה. כמעט בכל פעם לאחר סיום סשן של התמקדות היתה לי תחושה שהייתי שמחה להישאר עוד באותו מקום מעניין שבו נפשי מסכימה, שלא כבדרך כלל, לשתף אותי במה שקורה בקרבה ללא צנזורה. התחושה לאחר מכן נעימה ומשחררת, הראש זוכר את מה שהיה ותובנות ומסקנות עולות בקלות ובמהירות כאילו היו שם תמיד.

קלילות ואופטימיות

הדבר שאהבתי אצל סאלי היה הקלילות שלה. דבר ממה שהיא שומעת מהמשתתפים לא מטריד אותה, הכל נראה בר טיפול, ובעיות מתקבלות בברכה כי יש בה ביטחון מלא שאפשר לטפל בהן וזו תהיה מקפצה להמשך. הכל תמיד נאמר עם חיוך, ברוח חיובית.

"סאלי, השבוע לא עשיתי תרגול, הייתי עצלנית." "אוקיי, אני מציעה לך לא להגיד את המילה 'עצלנית' אלא להבין מה קרה. מה לא עבד? מי היתה השותפה שלך?" הגישה הזו מפרקת מוקשים כמעט ללא משים…

נהניתי גם לשמוע את שיתופיה האישיים ותובנותיה מחיי היום-יום שלה ומתרגולי ההתמקדות שלה. חיי הבית והמשפחה, חיי העבודה, הכל נדון בפתיחות, באהבה ובאופטימיות המפורסמת שלה.

בלידה השתמשתי בהתמקדות

במהלך הקורס הייתי בהריון, וממש לפני המפגש האחרון – ילדתי! לא יאמן, אבל בלידה עצמה מצאתי את עצמי משתמשת ברעיון מתחום ההתמקדות, כאשר סיפרתי למלווים שלי בשלב הלחיצות הכואב כל-כך, דקות לפני שהתינוק יצא, ש"יש בי יאוש קטן". היכולת לראות את היאוש ככקטן ולא כממלא את כל כולי הרשימה אותי לאחר מכן, ואני מייחסת אותה לתרגול ההתמקדות.

צורך לחבק את בני ביתי

באחד התרגולים במהלך הקורס, שמעתי את קולותיהם של בעלי ובתי הבכורה מחוץ לחדר (הם היו בבית, ואני "בתוך" הקורס). עלו בי חוסר סבלנות ודחייה, תחושת ה-אין לי כוח לכלום המוכרת. רציתי שהם כבר יצאו מהבית. מכיוון שהיינו תוך כדי תרגול דיברתי על התחושות האלו והבחנתי בהן. אחר-כך נגמר התרגול, חזרנו לדבר כקבוצה על החומר התיאורטי, ואני לא יכולתי לעצור בעד עצמי, חשתי צורך גדול לחבק את בני ביתי ואהבה גדולה אליהם. הדהימה אותי העובדה שעצם מתן הביטוי לרגשות הקשים הוליד את הרגשות ההפוכים, מבלי שנאלצתי לעבוד על עצמי או לשכנע את עצמי שאני אוהבת אותם. האהבה פשוט התגלתה לאחר שהרשיתי לעצמי להרגיש ההיפך.

סובלנות לביקורתיות שבי

עוד נושא שעלה לי בתרגולים הוא הביקורתיות שלי. פתאום ראיתי את האישה הביקורתית שבתוכי כמו גברת קפוצה שעובדת עם חליפה במשרד. שאלתי אותה מה היא רוצה והיא אמרה שהיא בסך הכל רוצה שהכל יתקתק! שהדברים יעבדו כמו שצריך. מאז יש לי יותר הומור והבנה כלפי עצמי כשאני ביקורתית, וגם כלפי ביקורות של אחרים.

יחסים תומכים ונעימים

בסיום הקורס היה בונבון – מפגש פנים אל פנים של כל המשתתפות, ושם הרגשתי עד כמה שהיחסים בין המשתתפות בקורס היו תומכים ונעימים, למרות שמעולם עדיין לא נפגשנו פיזית.

תודה סאלי!

מדפנה
שחקנית, עורכת, מתרגמת, ואחותי האהובה (סאלי)