אני בת 40+, וקרה שמזה עשור לא הייתי ולו בראיון עבודה אחד. ואז, פתאום, נתקלתי בהזדמנות תעסוקה מעניינת ולא שגרתית שמאוד קרצה לי. הגשתי מועמדות, ודי מהר, אפילו מהר מדי נקבע לי מועד לראיון.
הייתי המומה, מצד אחד שמחה ומופתעת לטובה, אך מצד שני היו לי יותר מדי פרפרים בבטן, כל הפחדים והחששות שרק יכולים לעלות לקראת ראיון עבודה חשוב הציפו אותי. הרגשתי חסרת ביטחון, לא היה לי מושג איך לנהל מו"מ על תנאי שכר, אפילו פחדתי שאתחיל לגמגם ולהאדים פנים! קבעתי מפגש הכנה עם סאלי.
עשינו עבודה מועילה מאוד: התארגנתי סביב השאלות של מה אני רוצה ומה ואיך אני יכולה לדרוש את זה. כמו כן, עשינו מעין תרגיל "אילוף פרפרים" שגרם לי לחוש ממוקדת ורגועה יותר.
את השורות האלה אני כותבת לאחר מעשה – עברתי את הראיון בהצלחה והכל נסגר לשביעות רצוני. לא היה קל – בראיון עמדתי מול מעסיק כריזמטי ותובעני שיודע לעמוד על שלו, אך – הודות למפגש הכנה עם סאלי – ידעתי גם אני להפגין ביטחון ולעמוד על שלי בנחישות ראויה וכך קיבלתי לא רק את העבודה שרציתי אלא גם את תנאי השכר שרציתי, בלי לוותר ולהתפשר יותר מדי.
