הייטקיסטית דתית: היתה לי דחיה כלפי בתי

הגעתי אל סאלי בעקבות קושי ביחסים עם ביתי. למרות שחשבתי שאני מודעת, מבינה וחכמה, קראתי המון ספרים על פסיכולוגיה ושיטות שונות בהורות וניסיתי ליישם,
ניסיתי גם טיפול פסיכולוגי שקידם אותי קצת ברמה המודעת , אבל לא עזר לי עם התחושות הקשות…

בשורה התחתונה: הרגשתי תקועה ביחסים עם ביתי ועם ילדי בכלל. זה לא שלא הבנתי למה זה קורה לי, אך נותרתי תקועה עם רגשות פיזיים מאוד חזקים של דחייה כלפי ביתי, והמון תסכול כלפי עצמי כאמא שנכשלת…

"שום דבר לא עזר (וניסיתי הרבה…) עד שגיליתי את גישת ה"התמקדות.

היתי מסיימת את היום בוכיה

גיליתי דבר שהוא לכאורה פשוט: אפשר לחיות עם רגשות שליליים, להתייחס אליהם, להקשיב להם, לא חייבים לברוח מהם.

לפני העבודה הזו עם סאלי הייתי משקיעה בבריחה ובהדחקה האלו כל כך הרבה אנרגיה, שהייתי מסיימת כל יום עם הילדים מותשת פיזית ונפשית, ולעיתים קרובות גם בוכייה.

פתאום יש לי זמנים טובים, שאני אפילו נהנית איתם,
ובזמנים הפחות טובים – יש לי דרך להתמודד ולהתקדם.

המפנה הגיע גם אל בעלי

פתאום אני מצליחה לנהל שיחות על נושאים טעונים עם בעלי, בשלווה יחסית, אני לומדת להסתכל לעצב/לכעס בעיניים, לתת לבכי את המקום שלו, וראה זה פלא – גם בעלי מסוגל פתאום לשבת עם אשתו הבוכה בשלווה , בהכלה…

בעזרתה של סאלי למדתי ליישם את הטכניקה של ההתמקדות, אבל הרבה יותר מזה:
למדתי להיות אמפטית לרגשות שלי, למדתי להיות סבלנית – כי העולם הרגשי שלנו בנוי מתהליכים,
למדתי לתת אמון בעצמי, ברגשות שלי ובתהליכים שאני עוברת.

מכעס על הילדים, ליותר כיף ואהבה פיזית

מה שיפה שזה משפיע במעגלים: אחרי שהתנסיתי בקבלה של רגשות שליליים שלי, והרגשתי את ההקלה והשלווה שזה מביא, הרגשתי השפעה אוטומטית על היכולת שלי לקבל ולחיות בשלום עם הרגשות השליליים של הילדים שלי.

(פעם הייתי מתמלאת כעס מול הכעס שלהם , היום אני מסוגלת להקשיב ולפעמים אפילו להכיל).

אתמול היה לי יום ממש טוב עם הבנות, והרגשתי פתאום אהבה פיזית לבת שלי, היה לי כיף איתה, חיבקתי אותה המון והחמאתי לה המון , ונראה לי שזו הפעם הראשונה, שזה לא היה מתוך התגברות ומודעות, אלא פשוט וזורם וכיף.
ובערב, לפני שהיא הלכה לישון היא אמרה לי: "אמא, אני מתה עליך! "

זה היה רגע קסום של אושר צרוף…
ואת אחת המדריכות שלי אל האושר הזה (-:

היתי מכורה, והפסקתי לאכול שוקולד

היו גם שינויים פיזיים שקרו תוך כדי כמו:

גמילה משוקולד – אני, שהייתי מכורה למתוקים ובעיקר לשוקולד – פתאום לא התחשק לי,
תחושה כללית טובה יותר,
כאבי ראש כרוניים שפחתו.

אני מרגישה עדיין בראשיתו של המסע , לגילוי עצמי, להכלה עצמית ולשינוי דפוסים, אבל תחושת חוסר האונים התחלפה בתחושה שיש לי מטרה ויש לי דרך להשיג אותה.

אני מודה לאלוקים על שגיליתי:

את סאלי תדמור – אישה מיוחדת במינה ביכולת ההקשבה שלה, בתבונה שלה, בכנות שלה, ובאומץ שלה להעמיד את עצמה בסימן שאלה, לשפר ולהתפתח.
ואת ההתמקדות – כלי רב עוצמה לטיפול עצמי.